כאמור, לצורך הכרעה בשאלה זו יש לבחון האם הפסקת הייצוג היא כתוצאה מסיבה הוגנת ובתום לב.
במקרה זה, אין צורך להדרש לכך, מאחר שגם לפי גרסת רואה החשבון בעדותו, בהתייחס לנסיבות שעמדו ברקע הפסקת הייצוג, ההסדר שחל הוא של שכר ראוי:
"אמרתי לו כמה ימים אחרי אין בעיה, הכל סבבה, אתה רשאי לקבל כל החלטה במסגרת החוק, אתה רשאי לתקוף את זה בבית המשפט, אממה יש הסכם, גם סיכמנו מה הוא שכר טירחה ראוי אם אתה תחליט לחזור בך, ואתה מתבקש לשלם את שכר הטירחה הראוי".
(עמוד 106 לפרוטוקול מיום 5.9.2022, שורות 8-4).
אשל לא היה שבע רצון מהתוצאה משום שהיא השיגה לו את "המינימום" לפי הדין, ורואי החשבון מצידם לא הציגו לו כל אופק היתדיינות לשפור התוצאה, אלא הניחו את ההצעה על השולחן כסוף פסוק, וימים אחדים לאחר שסרב כבר דרשו את שכר הטירחה בגין הצלחה ואיימו בנקיטת הליכים משפטיים אם הוא לא ישולם לאלתר.
רואי החשבון שלחו אליו מייד עם קבלת הסכמת פקיד שומה דרישה לתשלום שכר טירחה ואין באי דרישת שכר טירחה שעתי ראוי כדי לשלול את זכותם לתבוע זאת כסעד חלופי בהליך זה. נפסק כי גם במקרה שבו החוזה בין הצדדים כשל ואינו משמש בסיס לתביעת שכר הטירחה, קיימת אפשרות לתבוע שכר טירחה ראוי בגין טובת הנאה שהפיק הלקוח מעבודת עורך הדין (ע"א 6290/18 פינצ'וק נ' הבנק הבנלאומי הראשון, פסקה 46 (2.5.2021)).
...
למעשה, אפשר היה להבין מדבריו בחקירתו הנגדית כי גם ניסיונו והיכרותו רבת השנים עם רשות המיסים סייעו להצלחתו - כלשונו: "זה בסופו של דבר עבודה והתנהלות הרבה שנים. אני בוגר רשות המיסים, אני בעברי, אני גדלתי ברשות המיסים, מגיל 0 אבי זכרונו לברכה היה פקיד שומה. אני גדלתי, אני חי את רשות המיסים לטוב, לרע" (עמוד 62, שורות 14-10), כך שהצלחתו של עו"ד ברזילי, אינה מעידה על רשלנותם של רואי החשבון.
התביעה שכנגד נדחית.
בשים לב לתוצאה שאליה הגעתי, ולאחר ששקלתי את נושא הוצאות ההליך בהתאם לפרמטרים שהובאו בתקנות ובפסיקה (ע"א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע"מ נ' תפן מדיקל בע"מ, (נבו 24.02.2022)) החלטתי שהנתבע והתובע שכנגד יישא בתשלום שכר טרחת התובעים והנתבעים שכנגד בסכום של 50,000 ₪ ובהוצאותיהם בסכום של 15,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו ריבית פיגורים לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.