תביעה לתשלום שיק חולל נגד חותם גב השיק

בנוגע לחבותו האישית של נאור: נאור טען כי החתימות בגב השיקים אינן חתימותיו וכי "מדובר בזיוף גס". נאור כפר בחבות אישית ובקש שהתיקים נגדו יסגרו בשל העידר יריבות.

בנוגע לדלתון: נקבע כי דלתון חייבת בתשלום השיקים נשוא התביעה.

נקבע כי אין חולק כי חתימתו של נאור לא ניתנה כחתימת היסב, הן משום שהשיקים לא נמשכו לפקודתו, והן משום שספירל עצמה טוענת כי כך נכתב בכתב התביעה בטעות קולמוס, וכאמור לא נטען בבקשה לבצוע שטר שהוגשה נגד הנתבע, כי הוא ערב לשטר.

אין חולק כי המערערת לא המציאה לנאור הודעת חילול טרם הגשת ההמחאות לגביה ומדובר בתנאי מקדמי לקביעת חבות של מסב מכוח סעיף 56 לפקודת השיטריות.

...

בימ"ש קמא הבהיר כי טענה זו נשענת קודם כל על הטענות בדבר ליקויים בזכוכיות וקיזוז המזמין בתמורת דלתון, ומשלא הוכחו טענות אלה הרי שדין הטענה בדבר ההסכמה להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין ערעור ספירל – ע"א 32651-07-18, להתקבל.

דין ערעור דלתון – ע"א 35822-07-18, להידחות.

"בשורה התחתונה", מאיר אינו חייב כספים לאליהו, אלא אליהו נותר חייב כספים למאיר; (3) שיק 6 ושיק 8 לעיל בוטלו על-ידי מאיר, לאחר שניכשל ניסיונו של מאיר ליצור קשר עם אליהו "כדי לקבל את סכום השיק" שאליהו מסר לו לפרעון ביום 9.8.2015; (4) טענת קזוז כנגד החובות בגין השיקים מושא שלוש הבקשות לבצוע שיקים שהוגשו על-ידי מאיר נגד אליהו וא.ב. העמק ביניין 2006 בע"מ (להלן: א. ב. העמק או החברה) בלישכת ההוצאה לפועל, כנגד חוב בגין שיקים נוספים ששוויים הכולל הנו 134,000 ₪ (סכום קרן) אותם משך אליהו והוצגו על-ידי מאיר וחוללו באי-פרעון, אך לא הוגשו לגביהם בקשות לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, וכנגד הלוואות בשוק האפור.

חלק שני: תביעת אליהו נגד מאיר הסכם מיום 12.10.2014 חלק משמעותי של תביעת אליהו נגד מאיר (התביעה לתשלום חוב בסך 332,281 ₪ וחוב בסך 59,775 ₪) נסמך על תרשומת בכתב יד ובחתימת מאיר מיום 12.10.2014 (נספח 4 לתצהיר אליהו ת/6), וכותרתה: "סיכום בין מאיר פרץ לאלי בקסיס", ובה נכתב: "1. החל מינואר 2015 מתחייב אלי בקסיס להעביר את (שכירות הדואר חוזה) למאיר פרץ מול הדואר.

לא הוכח באילו נסיבות חתמו הצדדים השלישיים על גב השיקים, ובאילו נסיבות הם נימסרו למאיר, ולא הוכח כי מאיר חתם על גב השיקים.

הכרעה בתביעת אליהו נגד מאיר לאור האמור בפסקות 23 ו-28 לעיל, הנני מחייב את מאיר לשלם לאליהו את הסכומים הבאים: (1) 300,000 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום 1.2.2015; (2) 53,950 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מיום 25.1.2015 (אמצע התקופה של מועדי הפרעון של השיקים שמשך אליהו).

...

תיק 61568-06-16 (בקשה שנייה לביצוע שיקים): כאמור בפסקה 52, הבקשה השנייה לביצוע שיקים נדחית.

כמו-כן, הנני מחייב את הנתבע (מאיר פרץ) לשלם לתובע (אליהו בקסיס) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 13,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום, ואת הנתבעת שכנגד (א.ב. העמק בניין 2006 בע"מ) לשלם לתובע שכנגד (מאיר פרץ) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום.

בנוסף, בתיק 29873-05-16 ישלם הנתבע (מאיר פרץ) לתובע (אליהו בקסיס) מחצית אגרת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת התביעה; בתיק 31433-02-16 ישלם הנתבע שכנגד (אליהו בקסיס) לתובע שכנגד (מאיר פרץ) מחצית אגרת ההוצאה לפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת הבקשה לביצוע השיקים; ובתיק 38931-02-16 תשלם הנתבעת שכנגד (א.ב. העמק בניין 2006 בע"מ) לתובע שכנגד (מאיר פרץ) את סכום אגרת ההוצאה לפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת הבקשה לביצוע השיקים.

זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה כי השיק הוסב לה כדין או כי הנפרע חתם על גב השיק.

סעיף 70 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השיטריות") דן בתובענה לפי שטר אבוד, ובו נקבע, כי "בכל תובענה או הליך על פי שטר, יכול בית המשפט או שופט לצוות שאיבוד השטר לא ישמש טענה, ובילבד שניתן שיפוי, להנחת דעתו של בית המשפט או של השופט, כלפי תביעותיו של כל אדם אחר על פי השטר הנידון". מלשון הסעיף עולה, כי ניתן להגיש תובענה על פי שיק שאבד, כאשר תכליתו של כתב השיפוי היא לאפשר למפקיד השיק שאבד לאכוף את זכויותיו כנגד מושך השיק, ומנגד, להגן על מושך השיק אם יעמוד בפני סכנה של תשלום כפל, אם השיק יימצא והוא ייתבע בגינו.

גם הנתבעת לא טוענת לפגם כלשהוא במראהו של השיק ולא טוענת כי התובעת קיבלה אותו לידיה לאחר שעבר זמנו או לאחר שחולל.

...

טענה זו דינה להידחות.

על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, אני מקבלת את טענת התובעת בדבר היותה אוחזת כשורה בשיק וקובעת כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח טענה כלשהי השוללת את זכותה של התובעת להיפרע ממנה על פי השיק.

אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעת את סכום השיק על סך של 46,092 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה (בלבד) מיום הפירעון הנקוב בשיק ועד ליום הגשת התביעה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

לטענת התובעים, הנתבע 2 ערב באופן אישי, לפי התחייבות מיום 26/4/18, כנגד כל חובות הנתבעת 1 וחב' אמפראג' לתובעת ואילו הנתבע 3 חתם כערב בגב ההמחאות אשר חוללו בהעדר פרעון.

מכאן התביעה המונחת לפניי, שבה עותרים התובעים לחייב את הנתבעים 1-3 ביתרת החוב בסך 777,000 ₪ בצרוף מע"מ, ממועד חילול ההמחאות ועד לתשלום המלא בפועל.

...

לטענת הנתבעים, מאחר ולא נותר לנתבעים חוב לתובעים, אלא להיפך נותרה להם יתרת זכות אצל התובעים, הרי שיש לדחות את התביעה כנגדם.

משכך ובהתאם להסכמת הצדדים, אני מורה כדלקמן : אני מחייבת את הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד לשלם לתובעים סך של 909,090 ₪.

הנתבע 2 ערב גם לכל התחייבויות החברה בתוספת וכן חתם כערב על גב ההמחאה.

ההמחאה חוללה באי פרעון מטעמים של היסב שגוי, שם לא מדויק של המשיבה ותאריך זמן פרעון שגוי.

משכך, נימסרה ההמחאה להבטחת התשלום כבטוחה.

הלכה פסוקה היא כי רשות להיתגונן תנתן כל אימת שגירסת הנתבע בתצהירו, ובהנחה וזו לא קרסה בחקירה הנגדית, מגלה הגנה לכאורה כנגד התביעה, ולו הגנה קלושה ודחוקה.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בראיות שהוצגו ובסיכומי הצדדים, ולאחר ששמעתי חקירת המצהיר בפני, החלטתי ליתן למבקשים רשות להתגונן.

לאחר קבלת תגובת המבקשים לבקשה זו, ניתנה ביום 2.6.18 החלטתי ובה התרתי למשיבה לצרף שני מסמכים אלו לסיכומיה, תוך שהמבקשים יוכלו אף הם להתייחס למסמכים אלו בסיכומים.

לטיפול המנ"ת. לעניין ההוצאות, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות למי מהצדדים.