תביעה לתשלום קצבת זקנה לאחר תיקון תאריך לידה

בתאריך 21.7.2019 הגישה התובעת תביעה לתשלום קצבת זקנה וביום 29.7.2019 נשלחה לתובעת הודעה מטעם הנתבע, בזו הלשון: "אנו מביאים לידיעתך, כי תביעתך לקיצבת אזרח ותיק אושרה מ-1.7.2017. הודעה מפורטת על כך תשלח בקרוב.

במקרה שלפנינו, עולה השאלה האם הנתבע הטעיה את התובעת במסירת מידע שגוי שהוביל אותה להגיש את תביעתה לקיצבת זקנה לאחר שלוש שנים מיום הגעתה לגיל פרישה ועל כן עומדת לה הזכות לתשלום רטרואקטיבי של קצבת זקנה מיום זכאותה, או שמא אין לקבל את טענת ההטעיה ויש להניח כי התובעת פעלה על דעת עצמה, תוך שהיא מניחה שאי הגשת התביעה בחודש יוני 2016, תזכה אותה, בכל מקרה, בתשלום קצבת זקנה, רטרואקטיבית מיום הפרישה – הנחה שאינה מתיישבת עם הוראות סעיף 296 לחוק.

(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), נרשם ילד במירשם האוכלוסין, לפי חוק מירשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, לאחר שחלפו 30 ימים מיום לידתו, לא תשולם בעדו קצבה לפי פרק ד' בעד תקופה העולה על 3 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה.

כך נפסק: "תיקון סעיף 296(ב) לעניין קיצור תקופת תשלום הגימלה הרטרואקטיבית, חל על כימעט כל סוגי הגימלאות על פי החוק. ומשבאים לבחון טענת אי עמידת התיקון בתנאי פיסקת ההגבלה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו, אין להיתעלם מהשלכת רוחב של הטענה לו תיתקבל. בהתאם לפסיקה העקיבה של בית דין זה (למשל בעב"ל 114/06 מיכאלי - המוסד, בהילכת פריג' [פורסם בנבו] ובעב"ל 1304/04 כץ - המוסד [פורסם בנבו] שהבג"ץ עליו נמחק) - תכלית תשלום הגמלה למיניה הנו ליתן מענה לצורכי הקיום השוטף של המבוטח, כאשר דרך המלך לעניין זה הותוותה בסעיף 296(א) לחוק, לפיו יש להגיש תביעה למוסד תוך שנה מהיום בו נוצרה עילתה. סעיף 296(ב) לחוק מאפשר סטייה מדרך המלך באפשרו תשלום רטרואקטיבי מוגבל. לאור זאת על המבוטח לפעול בהקדם למימוש זכויותיו כמתחייב מהמצב בו הוא נתון עם הווצרות התנאים המזכים בגמלה ולא להמתין בהגשת התביעה מתוך הנחה שתמיד ישולם לו בגין העבר. גישה שכזאת מערערת את כל מערך הבטחון הסוצאלי, המושתת על דמי ביטוח למימון הגימלאות הגבייתיות". (עב"ל 711/08 צ'רבינסקי - המוסד, 17.3.10) הלכה פסוקה היא כי על מנת ליצור זכאות לקיצבה יש להגיש תביעה לנתבע.

...

נזכיר, כי קצבת זקנה הינה מסוג הקצבאות שנועדו למחייתו השוטפת של המבוטח, ואף טעם זה תומך במסקנה המצדיקה תשלום הקצבה באופן רטרואקטיבי לתקופה מוגבלת בלבד (עב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד, 31.12.03).

לפני סיום, סבורים אנו כי ראוי שהנתבע – בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענקת זכויות סוציאליות לציבור – יפעל להרחבת המידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם.

סוף דבר: התביעה נדחית.

פנייתו החוזר לחידוש גמלה מיום 31.12.18 הייתה לאחר הגיעו לגיל פרישה בחודש 5/2018, כאשר טרם גיל פרישה לא היה זכאי לפי לשון החוק לקיצבה עקב הכנסות גבוהות בהתאם לסעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן החוק), ועקב כך נדחתה תביעתו.

בפעם האחרונה תוקנה שומה בחודש 6/16 בנוגע להכנסות 2015 שכן אלה שללו את זכאות התובע לגימלת שר"מ רטרו מיום 1/15 (חודשים טרם הגיעו לגיל פרישה 5/16), עקב הכנסות גבוהות מהמותר בתקנות.

הכרעת הדין סעיף 206 ד' לחוק קובע "מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל פרישה, לא תיפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור."(דגש ש.ש.) סעיף 206 עצמו לחוק קובע "הישתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים, ובשיעורים שקבע השר". תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים) תשל"ט – 1978 (להלן :התקנות), בתקנה 2א' קובעות "נכה התלוי בעזרת הזולת בבצוע פעולות יום יום ברוב שעות היממה עקב נכותו, יהיה זכאי לקיצבה מיוחדת על פי תקנות אלה אם נקבע לו אחוז נכות לפי סעיף 208 לחוק בשיעור של 60% לפחות והוא זקוק לשירותים מיוחדים." "נכה" מוגדר כמי שטרם הגיע לגיל הפרישה ובהתאם לזכאות לקיצבת השירותים המיוחדים פוקעת, ככלל, עם הגיעו של המבוטח לגיל זה. פסק דין בג"ץ 4913/18 זאב לנצ'יצקי נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח' (פורסם בנבו) (להלן פסק דין לנצ'יצקי) קבע בעיניין אזרח שנקט בהליך שינוי גיל לאחר שכבר החל לקבל קצבת אזרח ותיק, שלא היה זכאי לקיצבה למפרע.

לטענת התובע שלילת הגימלה, הגם שנעשתה רטרואקטיבית לאור הכנסותיו, אינה משנה את העובדה שהוא היה זכאי במועד הגיעו לגיל זקנה לקיצבת שר"מ. טענה זו נדחית מכל הנימוקים אשר פורטו לעיל ובפרט בפסק דין לנצ'יצקי לעיל.

גם לגופו של עניין לא מתקיימים בתובע התנאים לתשלום קצבת שר"מ, לפחות עד הגיעו לגיל 70, אם לא למעלה מזה, ולכן לא היה זכאי לקיצבת שר"מ לפני הגיעו לגיל פרישה וגם לא היה זכאי הרבה לאחר הגעתו לגיל פרישה.

...

המחלוקת האם נדחתה בדין תביעתו של התובע לחידוש גמלת שר"מ בנסיבותיו האישיות.

לטענת התובע שלילת הגמלה, הגם שנעשתה רטרואקטיבית לאור הכנסותיו, אינה משנה את העובדה שהוא היה זכאי במועד הגיעו לגיל זקנה לקצבת שר"מ. טענה זו נדחית מכל הנימוקים אשר פורטו לעיל ובפרט בפסק דין לנצ'יצקי לעיל.

דהיינו, הוכח ששיעור ההכנסות החודשיות היה בשליטתו וגם הירידה בהכנסות על פי עדותו הייתה בהגיעו לגיל 70 ולאחר מכן "גם בגיל 70 קיבלתי 48,000 ₪. כי החברה שלי הייתה בסדר. אני עובד ומכניס כסף, אני לא יכול לחיות מהכסף של הביטוח הלאומי... כל הזמן דיווחתי למס הכנסה את ההכנסות המדויקות והן היו ידועות במס הכנסה. יש לי תלושים שאני מקבל כסף, שאני מקבל משכורת." (עמ' 4 ש' 12-17)(דגש ש.ש.).

נוכח כל האמור לעיל התביעה נדחית.

'התאריך הרשום'), ל 17/2/1956- התביעה מאחורי הגשת הבקשה כעת, אחרי שנים בהן חגג את יום הולדתו בתאריך הרשום, עומדת אימו, אשר בשנים האחרונות אמרה לבני המשפחה וגם העידה לפניי כי הוא נולד ביום 17/2/1956 , יום ששי בשבוע, באותו חודש בו נולד אחיו אלמוני, פברואר, גם ביום שישי 12/2/1960 בהפרש של שבוע.

האם מסבירה כי המיילדת ומוכתר הכפר סירבו לתת לה תעודת לידה בסמוך לאחר לידת התובע לאור גילה, ורק מאוחר יותר, כשנה לאחר הלידה, הסכימו לתת לה אישור אך ציינו תאריך לידה לא נכון, על מנת שתאריך לידת הבן הבכור יתאים לגיל 17 , שהיה הגיל החוקי לנישואין אז (עד חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6), התשע"ד 2013- , שהועלה ל 18- ).

התובע מציין כי התועלת הכלכלית שלו מהבקשה זניחה הוא עצמאי וגם שכיר וקבלת בקשתו תזכה אותו רק בהקדמת קבלת גמלת זקנה, ככל שיחפוץ בה, במשך 7 חודשים.

הדבר מקובל וטבעי בתביעות לתיקון גיל.

₪ התובע ישלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,340 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

...

לא התבררו זכויות אחרות של התובע שעתידות להבשיל שבעה חודשים לפני התאריך הרשום, אך אני מקבלת כי האינטרס הכלכלי אינו נחזה מכריע.

אני דוחה את הבקשה לתיקון תאריך הלידה.

₪ התובע ישלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,340 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

בהתאם לנטען בכתב התביעה, בתאריך 30/09/2015 במהלך עבודתו של התובע במפעל, נפל מכסה מתכת כבד מגובה על כף ידו, וכתוצאה מכך נגרמו לתובע ניזקי גוף.

זאת ועוד, התובע נזקק היום להזמין אנשי מיקצוע לצורך בנייה ותיקונים נדרשים בביתו, דבר שהיה עושה בעצמו עובר לתאונה.

לעמדת התובע יש "לצלם" את מצב הגימלאות המל"ל כפי שהוא במועד מתן פסק הדין ואין לנכות גמלאות שאולי יינתנו לתובע בעתיד ואולי לא. הנתבעת טוענת בתורה כי יש לנכות את המענק הרעיוני שכן בהתאם לחוות דעת האקטוארית מטעם הנתבעת התובע יהיה זכאי בגיל פרישה לקיצבת זקנה (2,394 ₪) בשיעור גבוה משעור קצבת הנכות מעבודה (1,795 ₪), ולכן לעמדתה ברור שהתובע יבחר בגיל הפרישה בקיצבת הזיקנה.

אחר האמור, יש לנכות מהפצוי שנפסק לתובע את התגמולים ששולמו וישולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי בעקבות התאונה, פרט למענק הרעיוני ותוך עידכון נידרש בשל שינוי הגיל (עדות אקטואר התובע בעמ' 6 ש' 10 לפרוטוקול).

סה"כ ניזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר (כולל הפסד פנסיה) גריעה מכושר ההישתכרות (כולל הפסד פנסיה) הוצאות רפואיות ונסיעה 95,512 ₪ 416,680 ₪ 7,000 ₪ נזק לא ממוני 125,000 ₪ עזרת צד ג' 120,000 ₪ סה"כ פיצוי 764,192 ₪ ניכוי תגמולי המל"ל סה"כ פיצוי לאחר הנכויים 356,216 ₪ 407,976 ₪ אחר כל האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובע פיצוי בסך 407,976 ₪, בצרוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ וכן בצרוף הוצאות משפט בסך 14,600 ₪.

...

הנתבעת טוענת כי התאונה אירעה בשל אחריותו הבלעדית של התובע ולכן דין התביעה נגדה להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי שאין מקום להורות על ניכוי רעיוני של המענק.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: הפסד שכר בעבר (כולל הפסד פנסיה) גריעה מכושר ההשתכרות (כולל הפסד פנסיה) הוצאות רפואיות ונסיעה 95,512 ₪ 416,680 ₪ 7,000 ₪ נזק לא ממוני 125,000 ₪ עזרת צד ג' 120,000 ₪ סה"כ פיצוי 764,192 ₪ ניכוי תגמולי המל"ל סה"כ פיצוי לאחר הניכויים 356,216 ₪ 407,976 ₪ אחר כל האמור לעיל, הנתבעות ישלמו לתובע פיצוי בסך 407,976 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ וכן בצירוף הוצאות משפט בסך 14,600 ₪.

...