תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורין שלא כדין

התובע הגיש תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (25,000 ₪), פצויי פיטורים (10,543 ₪), הפרשות לפנסיה (9,118 ₪), פדיון חופשה (590 ₪), ודמי חגים (2,809 ₪).

...

בפרשת איליאסייב נקבע: "מצאנו לקבל את טענתה המשנית, הנוגעת להוכחת מספר ימי החג שבגינם קמה זכאות לדמי חגים. בתביעה לדמי חגים יש לבחון קיומה של זכאות לדמי חגים לגבי כל חג וחג, בשים לב להוראות המקור הנורמטיבי שחל. משכך, הנטל המוטל על העובד התובע דמי חגים הוא לפרט את ימי החג שבגינם הוא תובע, על מנת להראות כי מדובר ביום חג שעשויה לקום לו זכאות בגינו - למשל כי החג לא חל בשלושת חודשי העבודה הראשונים או ביום שבת (במקרים אלה, הן לפי ההסדר הכללי לדמי חגים והן לפי הסכם 2008, אין זכאות לדמי חגים). אין מקום לנקוט תביעה גורפת שהיא מכפלה של הוותק במספר ימי החג השנתיים, אלא יש לפרט במדויק את ימי החג המזכים. במקרה זה המערער לא פירט את ימי החג שבגינם תבע. יחד עם זאת, בשים לב לכך שהמערער אינו מיוצג ועל אף בקיאותו היחסית בזכויות, לא מצאנו שיהיה זה מוצדק לדחות את התביעה לדמי חגים רק מטעם זה" (ע"ע 47268-07-13 איליאסייב אלכסנדר - כפיר, בטחון ומיגון אלקטרוני בע"מ (19.2.2017); הדגשה שלי - י.א.ש; ראו גם ע"ע(ארצי) 56816-05-16 חדד טאס עבודות עפר ופיתוח בע"מ (5.7.17)).

עוד נקבע בסעיף 19(ב) לצו ההרחבה הנ"ל, שיעור התגמול שישולם לעובד שעבד בחג וכן "למען הסר ספק, עובד שיועסק בחג לא יהיה זכאי לדמי חגים כאמור בסעיף קטן (א) לעיל (אשר חל על עובד שלא יועסק בחג) אלא לזכויות על פי סעיף קטן זה בלבד". העולה מכל האמור, על רקע העובדה שהתובע כלל לא טרח לפרט מהם ימי החג שבגינם הוא תובע תשלום דמי חג ומהם הימים שבהם עבד לפני ואחרי החג כאשר התובע עצמו טוען כי לעיתים עבד ביום החג ובגינו קיבל תשלום, לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את זכאותו לתשלום דמי חגים ודין תביעתו ברכיב זה – להידחות.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, כל תביעות התובע נדחות.

ההליך דנן ניפתח ביום 25/8/19 דהיינו בחלוף כימעט ארבע שנים מסיום יחסי העבודה, ובו תביעה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, דמי הודעה מוקדמת, גמול עבודה בשעות נוספות, הפרישי הפרשות לקרן פנסיה ולקרן הישתלמות.

...

אשר לשאלת תחולת צו הרחבה בענף הדפוס הגם שמלכתחילה הנתבעים חלקו על הטענה כי חל על הצדדים צו הרחבה בענף הדפוס, הרי שהנתבעת לא חזרה על טענותיה בסיכומים, ומכל, מקום כפי שיפורט להלן, בשים לב למהות המחלוקת ולראיות שהובאו בפני לא נדרשתי להכריע בשאלה זו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בסיכומייהם ובמכלול הראיות והעדויות שהומצאו החלטתי היא כדלקמן: נסיבות סיום יחסי העבודה טענות הצדדים התובע טוען כי הוא פוטר לאחר שפנה לנתבע בטענות בדבר זכאות לתשלום עבור שעות נוספות ובטענות לחוסרים בהפרשות הפנסיוניות ואף עודד עובדים אחרים לפנות בדרישות דומות.

לפיכך התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

כללו של דבר על יסוד כל האמור לעיל אני קובעת כי על הנתבעת 1 לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסכומים הבאים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: בגין גמול עבודה בשעות נוספות - 55,377 ₪.

בשים לב לכך שמרבית התביעה כנגד הנתבעים (אשר יוצגו במשותף) נדחתה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

לפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, הפרישי שכר וזכויות סוציאליות.

...

יחד עם זאת, כיוון שהמחלוקת לגבי השכר היא לגבי תקופה מצומצמת שלפני פרוץ מגפת הקורונה, אנו סבורים שיש להעמיד את הפיצוי בגין רכיב זה על הצד הנמוך יותר.

סוף דבר על הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה; סך של 16,700 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת; סך של 35,500 ₪ השלמת פיצויי פיטורים; סך של 402 ₪ בגין אי תשלום דמי הבראה; סך של 4,968 ₪ פדיון דמי חופשה; סך של 30,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ועגמת הנפש.

הנתבע ישלם לתובעת בנוסף הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪.

ביום 6.7.20 הגיש התובע תביעתו לתשלום: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (עקב כפייה ליציאה לחל"ת) בסך של 150,000 ₪; פיצוי בגין קזוז שכר שלא כדין בחודש מרץ 2020 בסך של 6,131 ₪; פיצוי בגין אי תשלום הודעה מוקדמת בסך של 89,106 ₪; פיצוי בגין אי תשלום עמלות בסך של 180,882 ₪; פיצוי בגין ניכוי בשל שימוש ברכב בתקופת ההודעה המוקדמת בסך של 9,706 ₪; החזרי הוצאות דלק בסך של 1,150 ₪; תשלום דמי הבראה בסך של 3,495 ₪; פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 15,000 ₪.

...

על יסוד האמור – לא מצאתי כל בסיס לתביעה-שכנגד שהגישה הנתבעת, ודינה להידחות.

תביעות התובע לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, הפרשי שכר חודש מרץ 2020 ועמלות מכירה – נדחות.

כמו כן נדחית התביעה שכנגד על כל רכיביה.

התביעה דנן הוגשה ביום 12/3/20 לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין וכן לתשלום שעות נוספות וזכויות סוציאליות בגין תקופות העסקתו בחו"ל. בנוסף טוען התובע כי הוא זכאי לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד מכח סעיף 26(א)(ב)(1) לחוק הגנת השכר, ובגין האופן בו דווח חלק משכרו בחו"ל מחוץ לתלוש השכר.

...

אשר על כן לא מצאנו לפסוק לתובע פיצוי נוסף בגין אי מתן הודעה לעובד ו/או פגמים בתלוש השכר.

כללו של דבר לנוכח כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1/6/2014 ועד לתשלום בפועל: בגין עבודה בשעות נוספות 10,340 ₪.

משמרבית התביעה נדחתה הנתבעת תשלם לתובע השתתפות בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.