תביעה לתשלום עבור תפעול מערכת ממוחשבת

בית משפט לתביעות קטנות באשקלון ת"ק 4814-07-21 ברנשטיין נ' טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ תיק חצוני: לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן תובעים אשר ברנשטיין נתבעים טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ פסק דין

תביעה לתשלום פיצויים מזכיינית של המדינה לבצוע מבחני נהיגה מעשיים, בשל אי ביצוע מבחן, עקב תקלה טכנית אצל הזכיינית, שגרמה לתובע להפסדים.

משרד התחבורה הוא זה שקובע את זהות האחראית על הצד הטכנולוגי ולנתבעת אין שליטה על כך. הנתבעת האחראית על הצד התפעולי הציבה בוחן בעל ניסיון הבקיא מאוד בתפעול המערכת הממוחשבת.

במועד הבחינה, הבוחן ניסה להפעיל את המערכת ואף יצר קשר עם מרכז התמיכה הטכנית, שם נאמר לו כי המערכת ננעלה עבור התובע ולא ניתן יהיה לבצע את המבחן המעשי.

...

הנתבעת טוענת כי היא זכיינית של משרד התחבורה והיא כפופה להוראות ותנאי המכרז, בהתאם לסיכום בין הנתבעת למשרד התחבורה, ככל ומבחן מעשי לא מתקיים, הנתבעת נדרשת לשלם למשרד התחבורה קנס, לפיכך, לא קיימת יריבות בינה לבין התובע.

ככל שאין מדובר בתקלה התלויה בנתבעת, הרי שבהעדר הוכחה של הסיבה לתקלה, הנתבעת הינה נותן השירות בקצה והיא יכולה לבוא בחשבון עם ספקי השירות, לאחר שתפצה את הנתבע על הנזק שנגרם לו. יחד עם זאת אני סבורה שהסכום הנתבע הוא סכום מופרז ובלתי ראוי.

בנוסף, איני סבורה שיש הצדקה לכך שהתובע ישלם את האגרה בגין השירות שלא קיבל.

התביעה הנה לחיוב הנתבעת לשלם לתובעת יתרת חוב נטען ואשר טרם שולם על פי שתי חשבוניות מסכמות אשר צורפו כנספחים 2 ו- 3 לכתב התביעה ולתצהיר העדות הראשית מטעם סנד סחר (להלן: "החשבוניות").

ארגיל רכשה סחורה ומכרה אותה לצד ג', כוכב השחר (תפעול) בע"מ (להלן: "כוכב השחר"), הסחורה סופקה ישירות לכוכב השחר, אך התמורה לא שולמה על ידי ארגיל.

לטענת סנד סחר העד מטעמה הסביר בעדותו בצורה מפורשת, כי סנד סחר מחזיקה בתוכנה ממוחשבת בה מוזנים הנתונים בזמן אמת, על סמך נתונים אלה ניתן לדעת לגבי לכל לקוח, מה הסחורה שסופקה, מה שולם ומה לא. לכן, העד מטעם סנד סחר הוא עד רלבאנטי שעדותו מהימנה וישירה.

איבראהים לא ערך את החשבוניות והעיד כי הן מהמערכת הממוחשבת של מחלקת הכספים (שורות 12-11, עמוד 12 לפרוטוקול).

איבראהים השיב תחילה כי תעודות המשלוח מוצאות לאחר התשלום עבור הסחורה (שורה 24, עמוד 11 לפרוטוקול) ולאחר מכן תיקן עדותו כי אינו יודע (שורות 33-31, עמוד 11 לפרוטוקול).

...

אין בידי לקבל נימוקי סנד סחר, התובעת, לאי הבאת העובדים הרלבנטיים, אשר היו עובדים בכירים, מנהל ומנכ"ל, אשר מולם נוהלה ההתקשרות בין ארגיל לסנד סחר ואשר היו מעורבים אישית בהזמנות, בתשלומים ובחילופי הדברים בין סנד סחר וארגיל.

אחרית דבר: לאור האמור לעיל, התביעה נדחית במלואה.

לכן עובד חדש שעובד במחלקת בשר בסניף שכרו ייקבע במערכות המחשב של החברה בהתאם לתפקידו ולותק שלו.

נוסף על כך, שופרסל שילמה לחברת אופוס רווח תפעולי בגין העסקת העובד, שנגזר ממכסת שעות עבודתו בפועל של העובד וזכויותיו השונות כאמור (העתק דוחות פירוט מרכיבי השכר לתשלום לחברת אופוס בגין העובדים שהוצבו בסניף בראשון לציון החל מחודש מאי 2017 ועד לחודש פברואר 2018 צורף כנספח 6 לתצהירה, העתק חשבוניות התשלום לחברת אופוס בחודשים מאי 2017 עד פברואר 2018 צורפו כנספח 7 לתצהירה).

מבחינת תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה של התובע, ודוחות הנוכחות שצורפו לתצהירה של גב' וייס, עולה כי התובע קיבל תשלום עבור השעות הנוספות שבהן עבד.

...

לסיכום התביעה מתקבלת בחלקה.

נוכח האמור לעיל, אנו מחייבים את שופרסל לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן: סך של 1,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי העבודה.

כמו כן, אנו מחייבים את שופרסל בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לתובע בסך 3,000 ₪.

בישיבות ההוכחות העידו, לתמיכה בטענות החברה: מר אורן כהן, מנהל בחברה ודירקטור (להלן גם: "אורן"); גב' נאוה רומי, רואת חשבון; מר אהרון כהן, בעלי החברה (להלן גם: "אהרון"); גב' איוה אוסקר, מנהלת החשבונות של החברה; מר איתמר מזון, עובד דלפק בחברה; מר נצח סאיג, עובד מחסן, אורז ובודק סחורה; מר שמואל אביאני, מנהל מחסן; מר נעם יוסף, מנהל תפעול; מר אלברט (אבי) ישראלי, עובד דלפק ובעבר עובד מחסן; מר גיא פרץ, מוביל; מר ליאור דנטס, בעלים של מוסך בשם "זוקילנד", אשר התובעת סיפקה לו חלפים (להלן גם: "זוקילנד").

בידי התובעת תעוד למעשי הגניבה, לרבות: צלומי מכירות במזומן ללקוחות מזדמנים ללא תעוד, צילומים משלוח ללקוחות באשראי ללא תעוד במערכת הממוחשבת, צלומי 2 מכירות שהנתבע שם בעמדת משלוחים ללקוח לשעבר בשם זוקילנד, שכרטיסו סגור כבר למעלה מחצי שנה קודם לכן.

כספי המכירות לזוקילנד מעולם לא הגיעו לידי התובעת, ולפי קצב המכירות שהוכח בתקופה האחרונה, על הנתבע לשלם עבור המעילה במכירות לא מתועדות סך 102,141 ₪ כולל מע"מ. הנתבע הנפיק חשבוניות זכוי פיקטיביות רבות למול המכירות לזוקילנד בשנים 2015 – 2017, בשיעור 92% מהמכירות.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין רכישות במזומן בשבוע העבודה האחרון של הנתבע בסך 4,263 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

...

התביעה לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד נדחית.

סיכום סיכומו של דבר, התביעה העיקרית מתקבלת באופן חלקי, כך שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: פיצוי בגין רכישות במזומן בשבוע העבודה האחרון של הנתבע בסך 4,263 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

בכתב התביעה ובתצהירי מינהלי התובעת יוסי ובר פורטל, נטען כי ביום 11.12.19 חתמו נתבעת 1 (להלן: דחס) והתובעת על הסכם, לפיו תספק התובעת לדחס מערכת ממוחשבת לניהול מערך איסוף, פינוי ושינוע פסולת, הכוללת מתן שירותי אספקה, התקנה, הדרכה ותחזוקה למערכות המותקנות בכ-1,270 כלי אצירה מסוג טמוני קרקע אשר נמצאים בשטח השיפוט של העיריה (להלן: ההסכם).

התובעת טוענת כי הסיבה שהחיישנים לא הותקנו בפועל על גבי מיתקני האשפה נעוצה בכישלון של עובדי דחס, מספר חודשים לפני שהמערכת היתה אמורה להיות מותקנת, לתפעל את פינוי האשפה בעיר, הרס המתקנים ע"י עובדי דחס וקריסתה הכלכלית של דחס שהביאה לחוסר תיפקוד.

נטען כי מאחר שדחס לא שילמה למילניום את חובותיה בגין העבודות שביצעה עבורה לעיריה, הגישה מילניום תביעה כנגד דחס למימוש השיעבוד שנירשם לטובתה ובצדה בקשה לעיקול זמני על סך 2,757,574 ₪ (בתיק 22552-09-20 (מחוזי ב"ש)).

...

לפיכך אני קובעת כי התובעת כשלה בהוכחת הוצאות בפועל (out of pocket) לרכישת המערכת ורכיביה.

לסיכום, הנתבעות הפרו את ההסכם עם התובעת והיא זכאית לפיצוי המוסכם בסך 250,000 ₪ + מע"מ. מדובר בפיצוי שהצדדים ראו אותו כמשקף את נזקי התובעת במקרה של הפרת ההסכם ע"י המזמין (דחס), ומשלא הוכחו נזקים בפועל בהיקף כספי גדול יותר, זהו הסכום לו זכאית התובעת.

אשר לנתבעות 2-3, שוכנעתי מהראיות, כי ההמחאות שמסרה הנתבעת 2 הוחלפו בהסכמה בהמחאות של הנתבעת 3, הן לא הוצגו בראיות התובעת כהמחאות שבידיה, ואין הן מהוות בסיס לתביעה.