מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום עבור תיקון מלגזה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

נטען, כי בסוף עונת החקלאות הנתבע לא החזיר לתובע את המלגזה והיא נשארה אצלו עד למועד הגשת התביעה וכן הנתבע לא שילם לתובע מאומה עבור השמוש במלגזה.
אמנם, הנתבע צירף מספר חשבוניות המלמדות על תיקון המלגזה, אך מחשבוניות אלו לא ברור לאיזה מלגזה הכוונה, האם למלגזה הצהובה או האדומה.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר בחינת העדויות והראיות שהוגשו על ידי שני הצדדים, הגעתי למסקנה, כי לא עלה בידי התובע להוכיח קיומו של הסכם מחייב וכנגזרת מכך לא עלה בידו להוכיח את תביעתו.
לאחר שבחנתי את עדותו של התובע, מצאתי כי לא ניתן לבסס עליה ממצאים ללא סיוע ותמיכה בראיות אחרות.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מכל מקום יצויין שממילא ב"כ הנתבעת, בהגינותו כי רבה , זנח את הטענה לעניין זה במסגרת סיכומיו, ויש לברך על כך. עם זאת, נטען במסגרת סיכומי הנתבעת שאין מקום לחייב אותה לשלם את הסכום הנקוב בחוות דעת מומחה בית המשפט, מאחר ולשיטת הנתבעת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט היא עדות מפי השמועה, וכן כי מאחר והתובעת ממילא לא תיקנה את המלגזות אלא מכרה אותן כמו שהן, הרי אין היא זכאית לידרוש תשלום עבור ביצוע התיקונים.
תשלום בגין השבתת המלגזות התובעת תבעה סך של 127,025 ₪ בגין השבתת המלגזות לצורך התיקונים – טענה זו נזנחה על ידה בסיכומים.
...
בין הצדדים לתובענה התנהל משא ומתן לכריתת הסכם שכירות מלגזות, כאשר אין חולק שהתנהל משא ומתן לגבי ניסוחו ("טיוטת ההסכם הראשונית נוסחה על ידי עוה"ד של אגן [הנתבעת – ע.מ.] והיא תוקנה פעמים אחדות ע"י הצדדים עד לנוסח הסופי של ההסכם" – ראו סעיף 6 לתצהיר עדות ראשית של מר אליעזר סקר), כאשר בסופו של דבר, ביום 18.12.06 נחתם ההסכם במסגרתו שכרה הנתבעת מאת התובעת מלגזות לשימושה השוטף והקבוע במפעלה של הנתבעת.
רק במקרים חריגים בית המשפט יתערב בהסכמות חוזיות שנחתמו בין הצדדים, ואין המקרה שלפניי הינו המקרה בו יש מקום להתערב בו. סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, קובע כי ככל שהסכימו הצדדים מראש על הפיצויים המוסכמים, הרי שברירת המחדל הינה לשלם את סכום הפיצוי שנקבע בהסכם, אלא אם מצא בית המשפט שהסכומים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת עבור תיקוני המלגזות הניזוקות סך של 175,553 ₪ בצירוף מע"מ כדין.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 958,996 ₪ בגין אי החזרת המלגזות בתום תקופת השכירות, כאשר סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים: ביום 6.6.26 הגישה התובעת את תביעתה הכספית נגד הנתבעת, בה טענה כדלקמן: 1) עד ליום הגשת התביעה לא החזירה לה הנתבעת את הפיגומים; 2) עד ליום הגשת התביעה לא שילמה לה הנתבעת את דמי השכירות עבור הפיגומים; 3) עד ליום הגשת התביעה לא החזירה לה הנתבעת את הסלקטור ולא תיקנה לה את המלגזה, ועד למועד הגשת כתב התביעה נאלצה לשכור את המלגזה החילופית.
...
הנתבעת טענה שיש לדחות את תביעת התובעת כנגדה מהסיבות כדלקמן: 1) התובעת תיקנה אצל הנתבעת מלגזות החל משנת 2010, ומוסר התשלומים של התובעת היה ירוד, ובשנת 2013 הצטבר חוב של התובעת לנתבעת בסך 10,000 ₪.
לאחר שמיעת עדותו של מר גלעדי המסקנה העולה היא שעדותו לא נסתרה בחקירה הנגדית.
סבור אני הנתבעת כשלה בהוכחת טענתה זו, ועל כן עליה לשלם לתובעת את דמי השכירות עבור הפיגומים מיום ההשכרה ועד ליום הגשת התביעה בסך 57,037 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 81,077 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (6.6.2016) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסף 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בבקשה לביטול פסק הדין טענה הנתבעת ששילמה את כל חובותיה לתובעת, התובעת נהגה לתת לה הנחות וזיכויים בגין החיובים שחייבה אותה, יש תעודות משלוח וחשבוניות מס שלא נחתמו ע"י הנתבע, התובעת דרשה מחירים גבוהים עבור השרות שנתנה לה. ביום 17.10.10 החליט בית המשפט בבאר-שבע לבטל את פסק הדין וליתן לנתבעת רשות להיתגונן, וציין כי הטענה היחידה שפורטה כיאות בבקשה לביטול פסק הדין היא הטענה שהתביעה נסמכת בחלקה על הזמנות אשר לא נחתמו על ידה.
בתצהירו הצהיר כי מערכת הנהלת החשבונות של התובעת אינה מסודרת ורשלנית; לאחר כל טפול שהתובעת עשתה או כביכול עשתה היה מר חן מתייק בעצמו בקלסר במשרד הנתבעת הזמנת עבודה לא חתומה ומאושרת ומוסר פרטים אודות "העבודה", שספק רב אם בוצעה ומציג חשבוניות לתשלום, אשר נערכו על סמך הזמנות אלו, נוסף לחשבוניות אחרות שנערכו על סמך הזמנות שאושרו ונחתמו; החשבוניות היו לרוב מנופחות וחסרות כל היגיון; התובעת נהגה לחייב את הנתבעת בחשבוניות אשר הניחה במשרדיה לאחר כל "תיקון" כזה או אחר במלגזות, מבלי שעבודתו עברה בקרה ואישור מטעמו או מטעם עובד מהחברה; הוסכם שהחשבוניות הבלתי מאושרות לא ישולמו באופן מיידי אלא "יוקפאו" עד להיתחשבנות שתערך בסוף; מר חן היה נוהג להגיע ולבצע תיקונים במהלך שעות פעילות החברה, בזמן בו היו במפעל עובדים, ולכן טענתו כי לא היה מי שיחתום לו על החשבוניות שגויה; עם פנייתו למר חן הוא הסכים מיד להוריד את גובה החוב ל80,000 ₪ בלי קשר להיתחשבנות ביניהם; מר חן נוהג לתמחר את המוצרים והשירותים שהעניק במחיר גבוה יותר ואז מפחית הסכום הנקוב בחשבוניות; התובעת העניקה לו שירות לקוי ובלתי מקצועי; החל משנת 2007 הוא מעסיק עובד שהוא גם מכונאי רכב והוא מתקן את המלגזות ומאז ההוצאות עבור התיקונים ירדו מעלות שנתית של כ-150,000 ₪ לכ-30,000 ₪; הוא הופתע לגלות בדיעבד על ההפרשים העצומים בסכומים שמלמדים על חשבוניות מנופחות, תימחור בלתי הוגן וחוסר תום לב מצד התובעת; הסתבר בדיעבד כי תקוני התובעת היו בלתי מקצועיים ומאולתרים וכללו גם חלקים לא מתאימים; באחת הפעמים מר חן התגלה כשהוא ממלא סולר לרכבו הפרטי ללא כל אישור ותשלום.
...
סבור אני שיש לדחות טענה זו. מר חן נשאל בחקירתו הנגדית אודות חשבוניות שנטען שהיו כפולות וסיפק הסבר מניח את הדעת.
סבור אני שיש לדחות טענות אלו מהסיבות כדלקמן; 1) הנתבעת בחרה שלא להביא לעדות את מר מוני, שעל פי עדותו של מר גלם הינו עד מפתח, מכיוון שהיה אחראי על הזמנת שירותי התובעת בתקופה הרלוונטית; 2) מר חן הסביר, כי לעיתים היה מבצע את התיקונים לאחר שעות עבודת הנתבעת, על מנת שהמלגזה תוכל לחזור לשימוש ביום העבודה שלמחרת.
הנתבעת לא הצליחה להוכיח טענה זו, ולא הציגה בדל מסמך התומך בטענה זו. לכן, יש לדחות טענה זו. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 162,817 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה בבית משפט השלום בבאר-שבע (3.6.08) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכר טרחת עורך דין בגובה 20,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2013 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

הואיל והנתבעת לא שילמה עבור התיקון, הוגשה התביעה על סך 49,321 ₪.
על רקע זה, הנתבעת טענה כי היא אינה חבה בתשלום עבור התיקון שבוצע מלגזה.
...
התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת את הסך של 49,321 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין החל ממועד הגשת התביעה, יום 23.5.10.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות המשפט שנפסקו במסגרת הדיון בבקשת הרשות להגן.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו