בפני תביעה כספית לתשלום פיצויים בסך 33,800 ₪, בגין הטעה, לכאורה, במכירת רכב משומש.
(ב) צד שלא נהג בדרך מקובלת ולא בתום-לב חייב לצד השני פיצויים בעד הנזק
שניגרם לו עקב המשא ומתן או עקב כריתת החוזה, והוראות סעיפים 10, 13 ו-14
לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, יחולו בשינויים
המחויבים.
"
כאמור, ספק בעיני אם מיתקיים קשר סיבתי בין הפרת הוראות חוק מכירת רכב משומש מצד הנתבעת לבין הנזק שניגרם לתובע, אולם כאמור, היתנהגות זו יש בה כדי לחזק את חוסר תום הלב מצד הנתבעת בעיסקה דנן ולהוסיף נדבך נוסף בפסיפס העידר המידע שהיה בידי התובע בבואו לרכוש את הרכב.
...
לסיכום, טוען התובע כי המוכר הסתיר ממנו פרטים אודות מצבו המכני של הרכב בחוסר תום לב, ולשיטתו מדובר בהטעיה, ומכאן התביעה שבפני.
עם זאת, סבורני שהנתבעת לא מילאה אחר הוראת סעיף 4 לחוק מכירת רכב משומש, ולא מסרה בידי התובע טופס גילוי, אשר תכליתו היתה להעמיד את התובע בפני כלל נתוניו של הרכב.
מכאן, סבורני כי בפיצוי בגובה עלות התיקון, דבר שהתחייבה הנתבעת לבצע, ימצא מזור לתובע.
סוף דבר
אני מקבל את התביעה בחלקה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 3,910 ₪, בצרוף הוצאות משפט בסך 500 ₪ ובסה"כ 4,410 ₪.