לפני בית הדין מונחת תביעת התובע, מהגר עבודה מתאילנד, נגד מעסיקו לשעבר בישראל, חב' עינב הובלות וחקלאות בע"מ (להלן: "הנתבעת"), שבמסגרתה ביקש לחייב את הנתבעת בהפרש שכר מינימום, פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי כלכלה, הפרשה לקרנות פנסיה, תוספת ותק ומענק שנתי.
נסיבות סיום יחסי העבודה והזכאות לפצויי פיטורים והודעה מוקדמת
התובע טען בתביעתו כי ביום 19.12.19 פנה בני עמר (הנתבע באותה עת) לתובע והודיע לו שהוא חייב לעזוב את המקום לאלתר ולחזור לתאילנד כי אין לנתבע מקום במגורים עבורו.
התביעה לתשלום מענק שנתי
התובע טען כי לא שולם לו מענק שנתי במהלך תקופת ההעסקה, אולם מתלושי השכר עולה כי לתובע שולם במהלך תקופת העסקתו סך כולל של 9,557 ₪ בגין מענק שנתי, המשקף את מחצית השכר לכל תקופת העבודה, על אף שהתובע לא היה עובד חודשי אלא שעתי, כך שהיה זכאי ל-4 ₪ ליום עבודה לאחר תקופת ניסיון של 6 חודשים.
...
על כן, התביעה בגין תוספת ותק – נדחית.
סוף דבר
התביעה מתקבלת באופן חלקי בלבד.
הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, הסכומים הבאים:
(א) סך של 17,364 ₪ בגין פיצויי פיטורים.