תביעה לתשלום מחצית שכר טרחת ניהול עיזבון

בהסכם שכר הטירחה שנערך בין הצדדים לפני הגשת התביעה נגד הבנק, נקבע כי התובע ישלם לנתבע מחצית מסכום שכר הטירחה כ-7 ימים לאחר חתימת ההסכם, קרי עד ליום 30.5.12, ואת המחצית השנייה עם הגשת כתב התביעה (נספח ב' לתצהיר הנתבע).

מכל מקום, אף אם הייתה נטענת במסגרת העירעור טענה המתייחסת באופן ספציפי לסכום ההוצאות וגובהן, גם אז סביר להניח כי בית המשפט של העירעור לא היה מיתערב, שכן "כלל נקוט הוא בידי בית-משפט זה כי בית-המשפט שלערעור אינו מיתערב בשכר הטירחה ובהוצאות שנפסקו בבית-משפט קמא (ראו ע"א 378/78 קלינגר נ' מנהל מס עיזבון [13], בעמ' 510), וכי "..

...

בנוסף, שוכנעתי כי הנתבע הזהיר את התובע בדבר סיכויי התביעה הנמוכים ואף קלושים וחרף אזהרותיו ביקש התובע להמשיך בהליכים.

עם זאת, מאחר שטענות התובע נדחו אני סבור שהאיזון הראוי הוא שלא לחייב את התובע בהוצאות משפט וכך אני קובע.

סוף דבר, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהתאם לצוו ירושה מיום 14.9.1970 הורישה המנוחה חיה שאכר ז"ל את זכויותיה בדירה (1/2) לבעלה, ישראל שחר (2/8 מתוך המחצית) ושני בניה – שמואל ומרדכי שחר (3/8 כל אחד מתוך המחצית).

בתביעתה טענה התובעת, כי למרות הוראות ההסדר, שקבל תוקף של פסק דין, סרב הנתבע סרב לשלם בעבור חלקו של העזבון בדירה כמו גם חלקו בשכר טירחת השמאי.

מנהל העזבון הסכים לבקשתו של הנתבע, כאשר הצדדים הגיעו להסכמה, בו הנתבע ירכוש את זכויותיו של המנוח בדירה, בהתאם לחוות דעת שמאי מקרקעין, כאשר שכר טירחתו של השמאי, ישולם ע"י הצדדים, באופן שווה.

...

עם זאת אדגיש, שאין בכך הבעת דעה באשר לזכאות לסעד זה, שאלה שתוכרע בסיומו של הליך זה. ה – סיכום מורם מהאמור עד כֹה, כי אני מורה על דחיית התביעה, לפי תקנה 43 של תקנות סדר הדין האזרחי, בשל מעשה בית דין, מלבד לגבי הסעד של תשלום דמי שימוש ראויים לתקופה שלאחר מתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (דהיינו, לאחר 11.6.2015).

לפיכך, אני מורה כי התביעה תידון בדיון מהיר וקובעת את ההוראות הבאות: התובעת תגיש כתב תביעה מותאם לסדר דין מהיר עד ליום 10.2.2023 (כתב התביעה יתייחס רק לסעד של דמי שימוש ראויים החל לאחר 11.6.2015).

אני קובעת את התביעה לשמיעה (הוכחות וסיכומים בעל פה) ליום 17.7.2023 שעה 14:00.

כחצי שנה לאחר שעבר ייצוג מישפחת נור ג'ית לידיי משרדו של עו"ד וייל, הושג הסכם פשרה בין הצדדים בתביעת הנזיקין, במסגרתו הוסכם כי בית החולים ישלם למשפחת נור ג'ית פיצוי בסך של 1,500,000 ש"ח, אשר ישולם ב-12 תשלומים חודשיים שוים בסך 125,000 ש"ח. ביום 2.9.2013 ניתן להסכם זה תוקף של פסק דין.

ביום 11.12.2013 הגיש המשיב נגד מישפחת נור ג'ית ונגד עו"ד ג'אבר תביעה לתשלום שכר טירחה והוצאות בגין טיפולו בתביעת הנזיקין.

בתשובת מנהלת העיזבון לבקשת המשיב, נטען כי נפלה טעות באמירתו של עו"ד וייל בדיון מיום 21.8.214 לפיה הוא מחזיק ב-470,000 ש"ח מכספי מישפחת נור ג'ית. על פי הנטען, כאשר עו"ד וייל ציין כי הכספים האמורים מצויים בידו, הוא התבלבל בין התביעה שניהל בשם מישפחת נור ג'ית, לתביעה דומה שניהל עבור מישפחה אחרת – מישפחת מנאר ג'ית. עוד טענה מנהלת העיזבון כי בצו העיקול שהוצא על ידי הרשם נ' נחשון ביום 19.12.2013, לא צוינו עו"ד וייל ומנהלת העיזבון כמחזיקים, וכי לא ננקט על ידי המשיב הליך של אישור עיקול נגדם.

בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי כי לצורך הוכחת הטענה לפיה בהצהרת עו"ד וייל בדיון מיום 21.12.2014 נפלה טעות, היה על העיזבון להציג את הסכמי שכר הטירחה שנכרתו בינו לבין כל אחת מהמשפחות (מישפחת נור ג'ית ומשפחת מנאר ג'ית), וכן להציג את תדפיסי חשבונות הבנק המוכיחים כמה כסף הועבר לכל אחת מהמשפחות ומתי.

...

דעתי היא כי דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בקבלת תגובתו של המשיב.

שנית, מקובלת עליי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה אין להלכת גורדוניה כל השלכה לענייננו.

הנה כי כן, דין הבקשה להידחות.

עיון בבקשה למתן צו ירושה שהוגשה על ידי המבקשת לקביעת יורשי המנוח מלמד כי בבקשתה טענה המבקשת כי יורשי המנוח הם שניים, היא ואחיה ולפיכך, זכאי כל אחד מהם למחצית עיזבונו.

הוצאות בשים לב לתוצאה אליה הגעתי, אני קובעת כי המשיבים 3-4, יישאו במלוא שכר טירחת מנהלת העזבון ובשכר טירחת מנהל העזבון הקודם שהוחלף ושולם לו שכרו.

בהודעה נוספת שהוגשה לתיק מיום 01/12/2021, הודיעה המבקשת שלאחר שהתברר כי אביה המנוח הוא שחתם על העברת סך של 200,000 ₪ למשיב 1 ביום 12/01/2017 כעולה מהודעת מנהל העזבון דאז, כי אינה עומדת עוד על התביעה להשבת סך של 200,000 ₪ והעמידה את יתרת התביעה על סך של 318,447 ₪, כספי פוליסת המנוח שהועברו למשיב 3 בלבד מתוקף היותו 'מוטב' המנוח בפוליסה.

...

הואיל והכספים הללו נמצאים בקופת העיזבון, אני קובעת כי הם יועברו ליורשיו החוקיים של המנוח.

בשים לב לכך שהתביעה צומצמה מסך של 818,447 ₪ לסך של 318,447 ₪ והכספים הועברו על פי החלטה לקופת העיזבון, אני קובעת כי המשיבים 2-3 יישאו בהוצאות המבקשת בגין ניהול ההליך בסך כולל של 10,000 ₪ ביחד ולחוד.

בכל הנוגע לתביעות למתן צו ירושה; התנגדות לקיומה; תביעה למתן צו קיום צוואה והתנגדות לה, אני קובעת כאמור בסעיף 42 והמשיבים 3-4, יישאו בהוצאות כאמור בסעיפים 42 לפסק הדין.

וכך נרשמו הדברים: "מלוא התגמולים ו/או הפיצויים ו/או הפיצויים עבור אובדן כושר עבודה ו/או תגמולים ו/או פיצויים ו/או כספים ממין וסוג כלשהוא, המגיעים לי ו/או יגיעו לי בגין פוליסת ביטוח חיים ו/או קופת גמל ו/או ביטוח מנהלים, במסגרת ו/או על פי פוליסה לביטוח חיים מספר 91884592-0 מטעם חברת הראל בתכנית הראל MORE או כל תכנית אחרת ו/או מסגרת אחרת". ביום 13.1.2021 נפטר המנוח (תעודת הפטירה צורפה כנספח ו' לכתב התביעה).

בפסק הדין שניתן בעמ"ש (תל-אביב-יפו) 39687-04-16 עזבון המנוחה פ' ז" נ' פ' ד' (17.12.2017) עמד בית המשפט על היחס בין הוראות סעיף 147 לחוק הירושה לבין הוראות תשלום בהסדרי גמל וביטוח חיים, בזיקה למעמד שיש ליתן לרצון המצווה.

יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת התובעים כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב. בשים לב לכך שהחלפת מוטבי הפוליסה במסגרת צוואה מחייבת הכרעה שיפוטית, רשאית הייתה הנתבעת להתנות את תשלום מחצית מכספי הפוליסה לתובעת 1 בהמצאת פסק דין המורה לה לעשות כן. יחד עם זאת, בשים לב לחובתה של הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח תוך זמן קצוב, כמו גם פערי הכוחות בין הצדדים, ניתן היה לצפות שתיזום בעצמה פנייה לבית המשפט (כפי שנעשה, לדוגמא, בת"א (שלום ת"א) 47444-04-21 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קרן טרובוביץ (19.01.2023).

כן תשלם הנתבעת לתובעים שכר טירחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ₪.

...

בשים לב לדיווח שניתן על-ידי האפוטרופא, שנפגשה עם התובעת 2 ושמעה את עמדתה, שוכנעתי כי אין בהיענות לבקשת התובעת 1 בכדי לפגוע בתובעת 2.

אכן, בשים לב לכך שהתובעת 2 מסכימה (ואף מבקשת) כי הכספים יועברו לתובעת 1 (על מנת שתוכל להבטיח את עתידם של שני ילדיה, התובעים 2 ו-3, בעזרת כספים אלה), נוכח המשקל שיש ליתן לרצונה של התובעת 2, בשים לב ליכולותיה, כפי שתוארו על-ידי האפוטרופא, אני מקבלת את בקשת התובעים, ומורה לנתבעת להעביר את יתרת כספי הפוליסה לתובעת 1.

יחד עם זאת, איני מקבלת את טענת התובעים כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב. בשים לב לכך שהחלפת מוטבי הפוליסה במסגרת צוואה מחייבת הכרעה שיפוטית, רשאית הייתה הנתבעת להתנות את תשלום מחצית מכספי הפוליסה לתובעת 1 בהמצאת פסק דין המורה לה לעשות כן. יחד עם זאת, בשים לב לחובתה של הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח תוך זמן קצוב, כמו גם פערי הכוחות בין הצדדים, ניתן היה לצפות שתיזום בעצמה פנייה לבית המשפט (כפי שנעשה, לדוגמא, בת"א (שלום ת"א) 47444-04-21 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' קרן טרובוביץ (19.01.2023).

כן תשלם הנתבעת לתובעים שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 25,000 ₪.