חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום חובות חשמל בגין שימוש לא מורשה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

דמי השכירות "סך של 33 ₪..., לכל מ"ר בהתאם לאמור בסעיף 8 להלן, בגין כל חודש שכירות של תקופת השכירות, בצרוף מס ערך מוסף." ודמי הניהול "סך של 7 ₪... לכל מ"ר לחודש." וכן כי מזור ישלם סך 1,000 ₪ (כולל מע"מ) בחודש בגין בגין 5 החניות המוקצות לו. בסעיף 8.1.1 להסכם נקבע כי ב-13 החודשים הראשונים לתקופת השכירות הראשונה, ממועד הכניסה בפועל למושכר, לא ישלם השוכר דמי שכירות, דמי ניהל וארנונה (למעט חשמל ומים) בגין השמוש במושכר (להלן: "תקופת הגרייס").
ביום 27.2.2019, שלחה בית אפרת מכתב התראה שני, בו ציינה, כי הלל אינו אורגן של בית אפרת, וככל שלא יוסדר החוב תפעל לפינוי מזור מהמושכר (נספח 5 לכתב התביעה שכנגד).
מטעם בית אפרת הוגש תצהירו של עפר גפני ששמש כבעל מניות ודירקטור בבית אפרת במועדים הרלוואנטיים לתובענה, תצהירו של אבירן גפני ששמש כמנהל ומורשה החתימה בנווה השג, וכן חוות דעת מומחה- השמאי יואל גבריאל.
הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח הוראת סעיף 8.1.2 להסכם לפיה, "בכל מקרה בו תצא אחת או יותר מן החניות מכלל שימוש שלא באשמת השוכר ישולם חלק יחסי בעבור החניות הראויות לשימוש ומבלי לגרוע מהזכאות למלוא מיכסת החניות לפי הסכם זה". מזור טוען, כי ההסכמות שהושגו בסעד הזמני ובהליך הביזיון, מעידות כי בית אפרת לא עמדה בחובתה לספק תשע חניות (ראו החלטות מימים 23.6.2019 ו-9.9.2019 אשר נתנו תוקף להסכמות הצדדים).
...
לאור האמור, איני מקבלת את טענת בית אפרת כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם המקנה לה זכות לבטל את ההסכם ולפנות את מזור מהמושכר.
סוף דבר לסיכום, בתקופת הגרייס מיום 1.5.2014 עד יום 31.5.2015, היה על מזור לשלם 1,000 ₪ כולל מע"מ בגין חניות + 800 ₪ לחודש בגין חשמל ומים, ובסך הכל 23,400 ₪.
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

הסעד הכספי בכתב התביעה שכנגד מורכב מאלו: הפרש תשלום דמי שכירות בסך 6,680 ₪; חוב ארנונה לעירית חולון בסך 4,224 ₪; תיקון סתימות בסך 3,638 ₪; קזוז תשלום שכר הדירה של הדיירים החדשים בסך 2,000 ₪; החלפת צנרת בחדר העליון המוערכת ב 1,000 ₪; שווי הזמן שנידרש לטפול בנזקים 2,500 ₪; סה"כ 20,042 ₪ בקיזוז הערבות בסך 12,000 ₪.
בנוסף למה שנאמר עד כה, אציין כי סביר וראוי בעיניי שבמקרה בו שוכר שנקלע לבעיות בעניינים שוטפים כגון: פצוץ בדוד חשמל, אי אספקת חשמל לדירה במשך מספר ימים, אי אספקת גז לדירה במשך שבועיים, סתימה בניאגרות של כל / חלק ממתקני השירותים בדירה, אי יכולת גישה למכונת כביסה וכו', בדירה אותה הוא שוכר והמשמשת לו ולמשפחתו בית מגורים, וכאשר בעל הדירה אינו יכול להביא לפיתרון הבעיות בזמן סביר ומהיר, יפנה השוכר לבעל מיקצוע מטעמו ויקזז את התשלומים הרלוואנטיים משכר הדירה.
עם זאת ומנגד, אני קובע כי על הנתבעת היה לשלם/להחזיר לתובעת את התשלומים ששילמה התובעת מכספה לצורך תיקון הליקויים, על פי החישוב הבא: · 3,500 ₪ בגין חשבונית מס מספר 4294 מיום 19.3.2020 שניתנה על ידי "טכנאי מורשה מיזוג אוויר וחשמל" בגין החלפת דוד שמש.
...
עם זאת ומנגד, אני קובע כי על הנתבעת היה לשלם/להחזיר לתובעת את התשלומים ששילמה התובעת מכספה לצורך תיקון הליקויים, על פי החישוב הבא: · 3,500 ₪ בגין חשבונית מס מספר 4294 מיום 19.3.2020 שניתנה על ידי "טכנאי מורשה מיזוג אויר וחשמל" בגין החלפת דוד שמש.
לסיכום בנסיבות כולן, כולל בירור התביעות שתיהן לגופן, אני מורה על ביטול פסה"ד הנ"ל שניתן נגד התובעת (בהיעדר הגנה) במסגרת התביעה שכנגד.
בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובע טוען לנזקים ישירים בסך 130,000 ₪ (ללא פירוט) וכן תובע פיצוי בסך 70,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. במסגרת התצהיר שהגיש צירף התובע כרטסת של עריית ערד ממנה עלה לטענתו, כי שילם לעירייה סכום של 150,290.24 ₪ כדי לכסות את חוב הארנונה על הנכס ולטענתו שילם סכומים נוספים של שכר טירחה בהוצאה לפועל בסך כולל של 37,500 ₪.
התובע טען כי חתימתו זויפה והנתבע 1 טען לשימוש לא מורשה בנייר לוגו של החברה.
עוד אתייחס לנושא חשבון החשמל בגין הנכס בסכום של 52,000 ₪ אליו היתייחס הנתבע 2 וטען כי עמדו לנתק את החשמל בביתו הפרטי עקב חשבון זה והוא פנה לנתבע 1 והעניין סודר (ע' 14 ש' 18-20).
...
בכל הנוגע לנתבע 1, אשר מצאתי לנכון לחייבו בתשלום חלק מסכום התביעה, אני סבורה כי לנוכח האחריות המשמעותית שיש לתובע עצמו למצב אליו נקלע, אין מקום לחייב את הנתבע 1 בסכום מעבר לזה ששילם התובע עבור הארנונה.
היה על התובע לפעול בעניין זה בסמוך לאחר החתימה על הסכם הביטול ולא להמתין שנים כה רבות ובמצב זה, כאמור יש לראותו כאחראי באופן משמעותי לעוגמת הנפש שנגרמה לו ועל כן אני דוחה רכיב תביעה זה. סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית לגופה ואף מכוח ההפטר שקיבל.
התביעה כנגד הנתבע 4 נדחית ללא צו להוצאות מן הטעמים שפורטו לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין ניזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לגירסתו, כתוצאה מחשיפתו לרעש במהלך עבודתו ברשות הנתבעת.
לצורך ביצוע עבודתו הוא נידרש להשתמש בציוד ו/או מכשירים הנחוצים לו לצורך ביצוע העבודה כגון "מכונת נקוי שיערות, מכונת חיתוך עצמות, מכונת הרמה וגנרטורים" (ראו: סעיף 7 לכתב התביעה).
בעקבות שימוש באותם מכשירים, התובע נחשף לרעש יומיומי וקבוע אשר השפיע עליו בצורה ניכרת וכתוצאה מכך הוא נפגע באוזניו ונגרמו לו ירידה בשמיעה וטינטון.
בפרט, וחרף העובדה כי התובע לא הזכיר את הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות עובדים ברעש), התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות הבטיחות"), על הנתבעת חובת זהירות מוגברת בהתאם להוראות התקנות הנ"ל אשר קובעות את חובותיו של מעסיק במקום העבודה בו קיים רעש מזיק.
הנתבעת טענה כי עובר להעסקתו על ידי הנתבעת, בתקופה שבין 01.02.2009 - 31.03.2012 הועסק התובע על ידי מר ג'רייס ג'רגו'רה אשר היה באותה עת עוסק מורשה, והוא היום הבעלים של הנתבעת אך התובע בחר שלא להגיש את תביעתו כנגד מר ג'רייס ג'רג'ורה ובקשתו לצרוף הנ"ל כבעל דין נדחתה ביום 25.01.2022.
התובע לא הציג תמונות של המכונה ולא ציין סוגה, אך השיב כי בבית המטבחיים הייתה רק מכונת "נקוי" אחת: "מכונה אחת שמנקה את החזירים אחרי השחיטה, אני הייתי עובד על המכונה כל הזמן. יש שלוש קומפרסורות, יש קיטור, יש גנרטור של החשמל. בית המשפט מחדד את השאלה ואני משיב שמכונות מנקות יש רק אחת" (עמ' 7 שורות 21-24).
...
לסיכום חלק זה נציין כי העסקתו של התובע אצל הנתבעת שלפניי, ארכה כ- 7 חודשים בלבד, במהלכם הוא עבד בעבודה מצומצמת אשר את תנאי ביצועה הראשוניים לא הוכחו לכאורה, והשלכת אלה על מצבו הבריאותי או פגיעה בשמיעתו של התובע, בשנים הרלבנטיות, לא הוכחה.
סוף דבר: התובע לא עמד בנטל ההוכחה הראשוני המוטל על שכמו בעניין תנאי העסקתו, תקופת העסקתו ומהות העבודה אשר ביצע ברשות הנתבעת.
על יסוד האמור לעיל, מצאתי כי דין התביעה כנגד הנתבעת להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

למעשה, עניינה של התביעה הנו בטענת התובעת לשימוש לא חוקי בחשמל של הנתבע במסגרת עסקו, אשר בגינו לא חויב הוא בתשלום אלא באופן חלקי בשל אותה היתערבות נטענת במונה החשמל שאותה מכחיש הנתבע בכל תוקף.
יתר על כן, צריכת החשמל הלא חוקי הוכחה על ידי התובעת בתקופה שממועד הגילוי לחשד להתערבות הבלתי מורשית במונה החשמל ועד להחלפת המונה בחדש, והוערכה כדין בהתאם לאמות המידה ולרישומי העבר הסמוכים למועד הגילוי.
בשל האמור לעיל, מצאתי לחייב את הנתבע בתשלום חוב לתובעת בגין שימוש בחשמל על סך של 2697 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.1.2016 ועד לתשלום בפועל.
...
בנסיבות אלו לא תהא תחולה לאמור בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, והמסקנה כי התביעה התיישנה תהא התוצאה המסתברת.
אמנם, התובעת אינה יכולה להוכיח כי הנתבע הוא זה שביצע איזושהי פעולה במונה, כפי שטענה בסיכומיה, אולם, משהמונה היה נתון לשליטתו של הנתבע בלבד בהיותו מותקן בתוככי המסעדה שהיתה בבעלותו ובשליטתו המלאה, אין מנוס אלא מלהטיל עליו את האחריות המלאה לתקינות פעולתו של המונה, בין אם הדבר בוצע על ידו או על ידי אחר.
אלא שאין אינדיקציה זו מוליכה בהכרח למסקנה חד משמעית, והיא אך בגדר ראיה נסיבתית אחת בלבד.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו