תביעה לתשלום חוב קרן וריבית פיגורים בגין דמי גמולים

בכתב התביעה עתרה הקרן לחיוב החברה בתשלום החוב ופיצויי הלנה או ריבית פיגורים בגין החוב.

בהמשך, עמדה החברה על כך שהיה מקום להפחית מסכום החוב גם את הסכומים המתייחסים לדמי הגמולים של העובדים זיו מרקו ופיסל אבו סארה שכן אלה ניהלו הליכים כנגד החברה, וזו שילמה סכומים לידיהם, כך שמדובר בתביעה בכפל.

...

מהאמור מתבקשת המסקנה שהחברה המשיכה להעסיק עובדים לאחר חודש 3/20, וכן שאלה לא בוטחו בביטוח פנסיוני במסגרת אחרת ושלא בקרן התובעת (או לפחות לא נטען ולא הוכח אחרת).

סוף דבר – אנו מחייבים את החברה לשלם לקרן את הסכומים הבאים: א. בגין הפקדות לחודש 3/16 – סך 18,889.49 ₪; כריבית פיגורים בגין איחור בהעברת הפקדות לחודשים 2/16 – 2/20 – סך 12,179 ₪.

כן אנו מחייבים את החברה להמציא לקרן את רשימות הגבייה לגבי עובדיה לגבי התקופה שמחודש 3/20 ואילך.

לפני תביעה לתשלום חוב קרן וריבית פיגורים בשל איחורים בהעברת דמי גמולים בגין עובדי הנתבעת המבטוחים אצל התובעת.

...

נוכח המסקנה אליה הגעתי, מתייתר הצורך להכריע ביתר טענות הנתבעת.

סוף דבר התביעה נדחית.

התוצאה, היא אפוא, שכל צד יישא בהוצאותיו.

לפני תביעה לתשלום חוב ריבית חוב קרן וריבית פיגורים בשל אי העברת דמי גמולים בגין עובד הנתבעת המבוטח אצל התובעת.

...

טענת הנתבעת כי חלה עליה חובה לבטח את העובד רק החל ממועד הצטרפותו לפוליסה (אוגוסט 2017) ולא החל ממועד תחילת העסקתו, דינה להידחות.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי יש לקזז מסכום החוב אותו חבה הנתבעת לתובעת בגין דמי גמולים (שגובהו, כאמור, 45,753 ₪) את הסכומים ששולמו לתובע בתלוש 11/18, בסך של 19,126 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

על פי כתב התביעה, הנתבעת הייתה חייבת לתובעת, במועד הגשת התביעה, את הסכומים הבאים: סך 299,406 ₪, בצרוף פצויי הלנה ולחלופין ריבית פיגורים מיום 17.6.21 עד לתשלום בפועל, בשל אי העברת הפרשות וניכויים לקרן הפנסיה בחודשים 7-10/2017, 4/2018.

רקע עובדתי ביום 18.7.18 פנתה התובעת לנתבעת במכתב לפיו הנתבעת מאחרת בהעברת דמי גמולים לקרן הפנסיה.

בהסכם הוצהר כי חוב הנתבעת עבור ביטוח תנאיהם הסוצאליים של עובדיה המבוטחים בתובעת, לתקופה העבודה מחודש 1/15 חלקי ועד לחודש 12/16, על פי רשימות תקבולים שהגישה הנתבעת, הנו 697,879.40 ₪ וכי היתרה נכון ליום 19.3.17 הנה בסך 719,061.03 ₪, הכוללת ריבית פיגורים בסך 21,181.63 ₪.

המחלוקות המחלוקות הטעונות הכרעה בהליך הוגדרו באופן ממצה, בהחלטת כב' הרשמת אסתר שחור מיום 18.9.22, והן כלהלן: האם חבה הנתבעת כלפי התובעת חוב בגין אי העברת הפרשות וניכויים לקרן הפנסיה לחודשי השכר 7/2017 עד 10/2017, 12/2017 ו-4/2018 וכן ריבית פיגורים או פצויי הלנת שכר בשל כך? האם חבה הנתבעת כלפי התובעת חוב בגין אי העברת הפרשות וניכויים לקופת הגמל לחודשי שכר 10/2019 עד 12/2019, וכן ריבית פיגורים בגין כך. האם חבה הנתבעת כלפי התובעת חוב ריבית פיגורים בגין הפרשות וניכויים באיחור כלהלן: לקרן הפנסיה – לחודשי השכר 11/2015 עד 2/2021.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 299,406 ₪ בגין אי העברת הפרשות וניכויים לקרן הפנסיה לחודשי שכר 7/17-10/17, 12/17, 4/18, בצרוף ריבית פיגורים בגובה ריבית חשכ"ל. 204,743 ₪ בגין ריבית פיגורים בשל איחור בהעברת תשלומים לקופת גמל לחודשי השכר 11/16-2/21, בתוספת ריבית פיגורים מיום 8.11.22 עד לתשלום בפועל.

...

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 299,406 ₪ בגין אי העברת הפרשות וניכויים לקרן הפנסיה לחודשי שכר 7/17-10/17, 12/17, 4/18, בצירוף ריבית פיגורים בגובה ריבית חשכ"ל. 204,743 ₪ בגין ריבית פיגורים בשל איחור בהעברת תשלומים לקופת גמל לחודשי השכר 11/16-2/21, בתוספת ריבית פיגורים מיום 8.11.22 עד לתשלום בפועל.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,965 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.

לפנינו תביעת התובעת לתשלום חוב ריבית, חוב קרן ופיצויי הלנה או ריבית פיגורים בשל אי-העברת דמי גמולים בגין עובדות הנתבעת המבוטחות אצל התובעת, או העברתם באיחור.

...

נוכח כל האמור, אנו קובעים כי יש לקזז את הסכום שלא שוייך מחוב ריבית הפיגורים של הנתבעת, על פי ערכו הריאלי.

מאחר שלא הוכח כי לאחר קיזוז כאמור נותר לנתבעת חוב נוסף כלפי התובעת, הרי שהתביעה נדחית.

בנסיבות אלה, מצאנו לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט על הצד הנמוך.