תביעה לתשלום חוב בניה

בהיעדר השתק פלוגתה בענין גובה ההוצאות שנדרשו לבניית הפרויקט, הנטל להוכיח את החוב שהתובעים תובעים בתביעה – חוב בגין הוצאות הפרויקט בנכוי הסכומים שהנתבעים שילמו – רובץ לפתחי התובעים.

...

הנתבעים טענו כי דין התביעה כולה להידחות מפאת התיישנות.

בסעיף 82 הנזכר לכתב ההגנה נכתב: "הנתבעים שבים ומאשרים את דבריהם שלהם, כפי שקיבלו ביטוי בפרוטוקול הישיבה מיום 15.5.2014... היינו כי במידה והיה נוסף שטח פרטי מעבר למוסכם, היה עליהם לשלם תמורתו. אולם לא כך הם פני הדברים". בסעיף 99 הנזכר לתצהיר הנתבע הוצהר: "אנו שבים ומאשרים את דברינו שלנו, כפי שקבלו ביטוי בפרוטוקול הישיבה מיום 15.5.2014 – היינו כי במידה והיה נוסף שטח פרטי מעבר למוסכם, היה עלינו לשלם תמורתו. אולם לא כך הם פני הדברים". עינינו הרואות, כי ב"הודאות" הנטענות בפרוטוקולים של ישיבות השותפים (וגם באלה שבכתב ההגנה ובתצהיר הנתבע), אין כל הודאה ששטח הגינה גדל, ודין הטענה בענין הודאה בקיום זכות להידחות.

טענתם בענין התיישנות היתה שתקופת ההתיישנות הוארכה בגין הודאה בקיום זכות, וזו, כאמור, נדחית.

] סיכום התביעה נדחית.

ולבסוף, כי לא קיים כלל חוב של ידפז לנתבעת או לחברה אחרת בקונצרן שיכון ובינוי, והמסמך שהנתבעת נסמכת עליו בענין זה אומר רק זאת, שלסו"ב פיתוח יש זכות לקבלת מעקות מידפז בסכום של 2.9 מיליון ש"ח. ביום 7/1/20 ניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע צו לפירוק התובעת, וביום 30/1/20 אישר בית המשפט את המשך נהולה של תובענה זו. הערה בענין סכום התביעה: בהליך הפרוק של התובעת הגישה ידפז תביעת חוב, ובה טענה כי היא מחזיקה אצלה כספים שהנתבעת שילמה עבור התובעת, בסך 952,311 ש"ח. התובעת מסכימה להפחית סכום זה מחובה של הנתבעת, ולפיכך עומד חובה הנטען של הנתבעת כלפי התובעת לא על הסכום הנקוב בתביעה וכמפורט לעיל, אלא על סך של 4,819,728 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה.

...

לסיכום, אני דוחה את טענת הקיזוז שהעלתה הנתבעת, בסך של 2,928,877 ש"ח, המבוססת על חוב נטען, בסכום זה, של ידפז כלפי סו"ב פיתוח.

התובעת טרם הוציאה חשבונית זיכוי, טרם פנתה לרשויות מע"מ, אינני יודע מה יעלה בענין זה בסופו של דבר, וברור שבית המשפט אינו יכול לקבוע כיום הפרשי הצמדה וריבית בגין סכום קרן, שהתובעת טרם זכתה בו וטרם נקבע לטובתה.

סיכום אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 8,475,441 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל; ובתוספת מלוא האגרה; וכן שכ"ט עו"ד של התובעת בסך 110,000ש"ח. האגרה תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומה ועד התשלום בפועל.

היא הגישה תביעה לתשלום חוב בסך 586,837 ₪ בהתאם לצעות מחיר חתומות בגין שירותי שמירה וסיור שהיא העניקה לטענתה לנתבעים מחודש פברואר 2021 באתרי הבניה של בתי אבות חדשים שהם הקימו.

...

דיון והכרעה: אומר כבר עתה כי החלטתי לדחות את הבקשה להטלת עיקולים.

מכל הטעמים שציינתי, הבקשה נדחית .

המזכירות תיישם את ההחלטה בדבר ביטול כל העיקולים שהוטלו וכן תמציא את החלטתי לצדדים.

הנתבעים, עליהם מוטל הנטל לסתור חזקה זו, כפי שאפרט, אינם עומדים בנטל זה. על פי עדותו של מנהל התובעת, אילן (שלא נסתרה) ונתמכת בכרטסת הינה"ח של הנתבעת אצל התובעת ובקבלות מיום 2.7.2020 נספחים ג' ו-יד' לתצהירו, השיקים מושא התביעה נימסרו לתובעת לתשלום חלק מתמורת הטובין שסופקו לנתבעת לאחר פגישת היתחשבנות שנערכה עם הנתבע 2 (להלן: "מרואן") ביום 20.6.2020 בה הוסכם על גובה החוב.

הפסיקה קובעת כי מומחה שמונה בהסכמה ואשר הצדדים הסכימו שקביעותיו תהיינה סופיות ומכריעות, היתערבות בית המשפט בקביעותיו תיעשה רק בנסיבות יוצאות דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת, מירמה או שחוות דעתו הושגה באמצעים בלתי כשרים וכי ככלל, בית משפט לא יתערב במסקנות הנוגעות במובהק לעניינים שבמקצועיות המומחה ובשיקול דעתו (ראו; ע"א 1168/07 יפה נוף תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' מאיר הפלר, פס' 25 (פורסם בנבו, 1.2.2009); ע"א 76/13 ש.ב. סופר בע"מ נ' נ.נ.מ.ח אגודת נחל נובע מקור חכמה, פס' 16 (פורסם בנבו, 5.10.2014)).

...

לסיכום מכל האמור, התביעה מתקבלת במלואה, כך שהנתבעים 1-4, יחד ולחוד,ישלמו לתובעת סך של 270,842 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (19.5.2021) ועד למועד התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים 1-4, יחד ולחוד, לתובעת את התשלום ששולם בגין אגרת משפט (מחצית ראשונה ושנייה), את הוצאות התובעת בגין חוות דעת המשלימה של המומחית מטעם בית המשפט בהתאם לקבלה שתוצג.

סכום זה אותו אני קובעת כסכום סביר ומידתי בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה במלואה, ההליך התנהל עד תם לצד מורת הרוח מאופן ניהול ההליך על ידי הנתבעים וגרסאותיהם המתפתחות.

לשיטתה, הנתבע, המחזיק במניותיה של אתרוג, אשר היא המחזיקה במניות הנתבעת, הנו בבחינת בעל שליטה אצל הנתבעת; לפיכך, ומאחר והנתבעת הפסיקה את פעילותה, לטענתה, מבלי שנותרו בידה אמצעים לתשלום החוב, יש לחייב גם את הנתבע באופן אישי בחוב מושא התביעה.

ראו לעניין זה ע"א 279-89, "הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שלום דמתי [27.06.93] וכן רע"א 7673-23, רולא אבו זיאד נ' איי.אי.ג'י. ישראל חברה לביטוח בע"מ [21.12.23]; שם אמנם היתייחס בית המשפט לחוו"ד נגדית שערך מומחה, ברם נראה כי בנסיבות העניין אין מניעה כי הודאת הנתבעים בעצמם לא תשמש כראיה מספיקה לעניין זה, בשים לב כי התובעת עצמה לא ראתה לנכון להציג ראיות מטעמה, על אף שאלו מצויות בהשג ידה (ראו אודות הכלל בדבר המנעות מהבאת ראיה בע"א 11189/05, נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ [27.07.08]).

...

לאחר שקראתי את כתבי הטענות על צרופותיהם, שמעתי את הצדדים, העדים וכן קראתי את סיכום טענותיהם של באי כוח הצדדים, מצאתי כי דין התביעה להתקבל, בחלקה, כפי שאבאר להלן - השאלות הדרושות הכרעה - לאחר שעיינתי בכתב הטענות ושמעתי את הצדדים, מצאתי להכריע בשאלות הבאות: האם התובעת הוכיחה את גובה החוב? מה הסכום, אם בכלל, שיש להפחית מהחוב בגין המעוקלים שמומשו? האם יש להשית על הנתבע חיוב אישי בגין חוב זה של הנתבעת? גובה החוב הוכח - התובעת, בהיותה רשות מקומית, נהנית מחזקת המנהל התקין - לפיה, נקודת המוצא היא ההנחה כי הרשות פעלה כדין; אמנם, אין מדובר בחזקה שאינה ניתנת לסתירה, ברם הנטל לסתור חזקה זו מוטל על הנתבעים (עע"מ 4072-11, עיריית בת-ים נ' ירדנה לוי [06.11.12]).

כאמור, משנקבע חיובו האישי של הנתבע מכח סע' 8(ג) לחוק ההסדרים, אין במסקנה זו כדי לשנות מהתוצאה אליה הגעתי.

סיכומו של דבר - משלא נסתרה החזקה בדבר המנהל התקין, יש לראות בתובעת כמי שעמדה בנטל להוכיח את גובה החוב בגין התקופה הרלוונטית.

כמו כן, יש לחייב את הנתבע באופן אישי בתשלום חוב זה מכח הוראות סע' 8(ג) לחוק ההסדרים, וזאת לאחר שנמצא כי הנתבע עושה שימוש ברווחי הנתבעת לצרכיו האישיים, עד כי רוקן את משאביה הפיננסיים והותירה ללא יכולת לפרוע את חובה זה. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 35,654 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם - 1980, מיום הגשת התביעה, הוצאות משפט בסך של 1,671 ₪, שכר החוקר שהתייצב לדיון בסך של 1,170 ₪ ושכר עו"ד בסך של 5,993 ₪; הסכומים כולם ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן יישאו בהפרשי ריבית והצמדה כחוק.