תביעה לתשלום זכויות עובד בגין העסקה באמצעות קבלן כוח אדם

חן המקום אף טענה בסיכומיה כי התובע לא פירט בכתב התביעה כל מסכת עובדתית ביחס להיותה מעסיקתו במשותף וכי לא מתקיימת אף אחת מהחלופות המאפשרות הטלת אחריות עליה בגין העסקתו של התובע, בין אם העסקה במשותף, אחריות שיורית או העסקה ע"י קבלן כח אדם (ר' סעיפים 36-37 לסיכומי חן במקום).

משכך, ומשלא הוכח כי לתובע נערך 'גמר חשבון' עם המעבר ממיטב פרויקטים למיטב תברואה, ובהתאם להוראות החוק והפסיקה שציטטנו לעיל, יש לראות במיטב תברואה כאחראית לתשלום זכויותיו של התובע בגין כל תקופת העסקתו.

...

נוכח האמור, יש לדחות את התביעה כנגד שירן.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה, כמפורט לעיל.

התביעה כנגד הנתבעות 5-6, נדחית.

תחולת צו הרחבה בענף הניקיון או בענף כוח אדם התובעת טענה בכתב התביעה כי עבדה בעבודות נקיון וסיעוד, וכי על יחסי העבודה חל צו ההרחבה בענף הניקיון או בכוח אדם.

לגבי דרישת האותנטיות יש לבחון האם העסקה באמצעות קבלן כוח אדם ממלאת אחר הייעוד שלה - העסקה לתקופה קצרה וזמנית.

אנחנו מציעים לכל עובד שעובד אצלנו להיות עובד שלנו לצערי הם בוחרים לעבוד דרך כוח אדם כי הם מקבלים תנאים שאנחנו לא יכולים לשלם וזו בעיה ידועה בתחום הטיפול.

האם הגשתם בקשה למתן היתר להמשך העסקה באמצעות חברת כוח אדם לאחר 9 חודשים? לא".

לאור הקף המשרה, ולאור העובדה שיעבדה 6 ימים בשבוע, התובעת זכאית לתשלום בגין 9 ימי חופשה, סה"כ 2,097 ₪ , לפי תעריף יומי בסך 233 ₪.

דמי חג בכתב התביעה התובעת עתרה לתשלום עבור 8 ימי חג. בתצהיר טענה לזכאות לתשלום עבור 3 ימי חג: 26/4/19 פסח, 5/9/19 עצמאות, 9/6/19 שבועות.

...

טענת הקיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת, נדחית.

לא מצאנו לקבל גם את יתר טענות הקיזוז, לאור העדר מקור נורמטיבי לחיוב התובעת ברכיבים שנדרשו, העדר הוכחה של שעור הנזק שנגרם לנתבעות או למי מהן, אם בכלל, וגובה הסכומים שנתבעו, אשר חורג מעל ומעדבר לכל פרופורציה נוכח שכרה של התובעת.

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 13975-11-19 15 יוני 2023 לפני: כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי נציג ציבור עובדים – מר אלדד שלם נציג ציבור מעסיקים – מר נדב חג'בי התובע מואיד בני פדל ע"י ב"כ עו"ד **** ועקנין הנתבעים .1 כתר הרימון מרכז אירועים וכנסים בע"מ .2 משה מרציאנו .3 ברוך ציון הנתבעים 1 - 3 ע"י ב"כ עו"ד בכור .4 דרארגה זיאד נקיון ואספקת כח אדם בע"מ – עיכוב הליכים פסק דין

המחלוקת העיקרית בין הצדדים, היא האם יש לחייב את הנתבעים 1- 3 בתשלום זכויות התובע, שמא הועסק התובע באמצעות חברה קבלנית נפרדת, ואין הנתבעים 1 – 3 אחראים לתשלום זכויותיו.

כך, יהא סבוך לעיתים זהוי המעביד, כל אימת שנחזית העסקה באמצעות "קבלני משנה"; או על ידי הצבת עובדי גוף אחד לבצוע עבודה עבור גוף אחר, או השאלתם, או במקרים העשויים להתפרש כתיווך להספקת כוח עבודה, ושעה שמועסקת קבוצת עובדים כיחידה אחת לבצוע עבודה מסוימת.

זכויות התובע לאור קביעתנו כי הנתבעת 1 העסיקה את התובע, נפנה כעת לבחון את רכיבי התביעה, לגופם: פיצוי פיטורים התובע טוען, כי התפטר על רקע סרוב הנתבעת לדאוג עבורו לאישור עבודה בישראל ובנסיבות הוא זכאי לפצויי פיטורים.

הנתבעים טענו בסיכומים, כי מאחר שהתובע סיים את עבודתו לפני חודש יולי 2016, זכאותו לדמי הבראה היא עבור השנתיים האחרונות בלבד והוא זכאי לכל היותר ל-14 ימי הבראה (סעיפים 64-66 לסיכומי הנתבעים).

...

יחד עם זאת, משהוגשו דוחות נוכחות - לגביהם נטען תחילה שכלל לא נוהלו על ידי הנתבעים ובהמשך התברר היפוכו של דבר, כמפורט לעיל - לא מצאנו כי יש ליתן אמון בגרסת הנתבעים בקשר לדוחות ולהיקף העבודה.

סיכום התביעה מתקבלת ברובה, כך שהנתבעת 1 תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי חלף הפרשות לפיצויים בסך 11,975 ₪.

התביעה נגד הנתבעים 2- 3 נדחית, והתובע יישא בשכ"ט בא כוחם, בסך 5,000 ₪.

הוגשה תביעה שכנגד על סכום הודעת הקזוז בגין חלף הודעה מוקדמת (5,824 ₪), החזר הפסקות (9,438 ₪), הפקדות חלק עובד לפקדון מסתננים (2,580 ₪), כסוי חובה של התובעת בגין חלקה לקרן מסתננים (1,857 ₪).

על פי הוראות סעיף 13 (ג) לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, לא חל על העסקתה של התובעת כל הסכם קבוצי או צו הרחבה, למעט הסכם הקבוצי הכללי בין חברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל והאיגוד הארצי של חברות למשאבי אנוש שליד איגוד לשכות המסחר לבין ההסתדרות הכללית והלאומית (16.2.04) שהורחב בצו הרחבה.

על פי ההלכה הפסוקה אין המעסיק רשאי לבטל הטבה שניתנה לעובד לפנים משורת הדין: "נוסיף, כי ככל שמעביד משלם לעובד הטבה מעבר למגיע לו על פי החוק או צו ההרחבה, הטבה זו הופכת לחלק מתנאי עבודתו המוסכמים של העובד, והמעביד אינו רשאי לבטלה לאחר שהעובד מסיים את עבודתו, בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו." (ע"ע 33791-11-10 נובכוב מיכאל - ר-צ פלסט בע"מ, ניתן ביום 24.5.2012 – פורסם במאגרים האלקטרוניים.

...

בנסיבות אלו אנו מחייבים את הנתבעת ב- 9 ימי חג לשנה.

פיצויי הלנה נוכח דחיית תביעתה של התובעת לפיצויים ולשאר רכיבי התביעה הרלוונטיים להלנה, נדחה רכיב תביעה זה. סוף דבר: התביעה נדחית ברובה.

נוכח דחיית מרבית התביעה, התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

לפיכך, המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת לשאלה האם יש לחייב את הנתבעת, אשר היתקשרה עם הקבלן בהסכם למתן שירותי כוח אדם, בתשלום זכויות התובעת.

אמנם במסגרת כתב התביעה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת מכח החוק להגברת האכיפה ואולם בסיכומיה זנחה טענה זו. מכל מקום, הואיל ולא הייתה מחלוקת כי הקבלן סיפק שירותי כוח אדם, הרי שיש לבחון היתקשרות זו בראי הוראות חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן - חוק קבלני כוח אדם).

בעיניין רויאל טאוור ציין בית הדין הארצי כי חוק קבלני כוח אדם נחקק על מנת להסדיר את העסקת העובדים ביחסי עבודה משולשים – כאשר מצד אחד הוא יצר מערך חובות המוטל על המבקש לעסוק כקבלן כוח אדם אשר באה לידי ביטוי בהטלת חובת רשוי, ומצד שני העניק לגיטימיות לצורת ההעסקה זו. אשר להגבלת משך העסקה אשר הוסדרה בסעיף 12א(א) לחוק קבלני כוח אדם צוין כי "הגבלה זו נועדה לאזן בין צרכי השוק לבין הגנה על העובד מפני הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו הגלומה בצורת העסקה זו לאורך תקופה ממושכת". כאמור לעיל, בהליך שלפנינו אין מחלוקת כי התובעת הועסקה בנתבעת באמצעות קבלן כוח אדם מורשה.

נחדד בנקודה זו, כי למעט טענה הנוגעת לרישום השעות, התובעת לא הוכיחה כי היא פנתה לנתבעת בשל אי תשלום זכויותיה ומעדותה עלה כי פניותיה היו לחיים בלבד.

...

כמו כן, לא מצאנו להידרש לבקשת התובעת להוצאת מסמכים מסיכומי הנתבעת.

התביעה נדחית בזאת.

בהתחשב במהות ההליך שעיקרו בתשלום זכויות קוגנטיות ובסכום התביעה, החלטנו לחייב את התובעת בהוצאות על הרף הנמוך, בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.