מונחת לפנינו תביעה לתשלום זכויות בגין תקופת עבודה ואופן סיומה.
]
לגבי מועד סיום העבודה – אף שהתובע הכחיש זאת (סע' 5 לתצהירו), אנו סבורות כי בחודש מרץ 2023 הוצא התובע לחופשה ללא תשלום בגל הראשון של ה'קורונה' – ולא שב לעבודה עם הנתבע.
מה שבקש, עזרתי לו.
במכתב הפיטורים נרשם – "עקב הירידה בהקף העבודה אנו נאלצים להודיע לך על פיטורך מהעבודה אצלנו החל מתאריך 02/9/2020." התובע טוען כי מכתב זה לא הוצא ביום 01.08.2020 כמועד הרשום עליו, אלא לאחר שעשה את התאונה (סע' 20 לתצהירו), אגב זיוף התאריך והתחמקות ממתן הודעה מוקדמת.
...
מעבר לכך שהוצגו מסמכים המעידים על התאונות הנטענות, הוצג גם הסכם שנערך בין התובע לבין הנתבע לגבי תאונה בה היה מעורב התובע ביום 26.12.2019 – נספח נ/1 – לפיו סוכם שהתובע ישלם לנתבע סך של 5,000 ₪ בגין הנזק שגרם, לפי המסמך שולמו 2,500 ₪ מסכום זה.
התובע ענה לעניין מסמך זה, עמ' 11, ש' 28-26 –
התובע מביט במסמך).
התוצאה היא כי התביעה נדחית.
נוכח התוצאה, ישלם התובע לנתבע סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט, זאת תוך שלושים יום מהיום, אחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.