חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום זכויות סוציאליות ופיצויים בגין תלושי שכר פגומים

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע עתר לקבלת פיצוי כספי בגין מסירת תלושי שכר שלא נכללו בהם השכר או שחסרים בו פרטים מהותיים, זאת בהתאם להוראות סעיף 26 א' לחוק הגנת השכר המסמיך את בית הדין לפסוק פיצויים לדוגמא בגין מסירת תלוש שכר לא תקין שנימסר ביודעין.
בעיניין זרגי נפסק כי: "הטענה להיות התלושים פקטביים הנה טענה עובדתית, אותה יש לבחון, בין היתר, בראי החקיקה המסדירה את בהירותם וודאותם של תנאי ההעסקה והשפעתה על חלוקת נטלי השיכנוע. המדובר בשני דברי חקיקה שונים: חוק הודעה לעובד וחוק הגנת השכר". עוד נפסק כי תלוש שכר פקטבי הוא תלוש שכר שאינו משקף את התמורה הכוללת ששולמה בפועל או שחלוקת הרכיבים בו היא מלאכותית ואינה תואמת את הסכמות הצדדים, מתוך כוונה לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות.
סוף דבר דין התביעה להיתקבל ביחס לרכיבים המפורטים להלן ועל הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: 69.1 הפרישי שכר וגמול שעות נוספות 6,190 ₪ 69.2 פצויי הלנה 2,000 ₪ 69.3 פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק 3,800 ₪ 69.4 תשלום עבור פדיון ימי חופשה 3,360 ₪ בנוסף לכך על הנתבעת להפקיד סך של 16,200 ₪ בפקדון עובדים זרים.
...
משכך אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר במתווה שכר מיטיב לאור העובדה שהנתבעת מסכימה לשלם לתובע את הסכום שתבע כפקדון.
לא זו אף זו, תחשיבי הנתבעת המלמדים לכאורה על תשלום שכר ביתר כלל לא פורטו בכתב ההגנה או בתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת וטענותיה אלה פורטו לראשונה בסיכומי הנתבעת באופן שלא ניתנה לתובע האפשרות לחקור את נציג הנתבעת ביחס אליהם בחקירתו הנגדת וגם מטעם זה דינן להידחות.
סוף דבר דין התביעה להתקבל ביחס לרכיבים המפורטים להלן ועל הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: 69.1 הפרשי שכר וגמול שעות נוספות 6,190 ₪ 69.2 פיצויי הלנה 2,000 ₪ 69.3 פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק 3,800 ₪ 69.4 תשלום עבור פדיון ימי חופשה 3,360 ₪ בנוסף לכך על הנתבעת להפקיד סך של 16,200 ₪ בפיקדון עובדים זרים.

בהליך דיון מהיר (ד"מ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

] התביעה דנן הוגשה ביום 27/1/22 לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת העבודה של התובעת וכן לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד ותלושי שכר פגומים.
...
על יסוד האמור אין מנוס מלקבוע כי התובעת לא נתנה הודעה מוקדמת להתפטרות, ואף לא הוכיחה נסיבות בהן ראוי היה לפטור אותה מחובה זו. בשים לב לתקופת עבודתה של התובעת משך ההודעה המוקדמת שהיה עליה לתת עמד על 16 ימים.
כללו של דבר בתוך 30 יום ישלמו הנתבעים 3-4 לתובעת את הסכומים הבאים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
בנוסף, הנתבעים ישלמו לתובעת השתתפות בהוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ג, (10 אוגוסט 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהליך ע"ע 20880-07-20 Zerezgi נ' קפלן את לוי (20.6.22), נקבע כי: "51. כאמור, תלוש פקטבי הנו תלוש שאינו משקף את התמורה הכוללת ששולמה בפועל או שחלוקת רכיביו הנה מלאכותית, אינה תואמת את הסכמת הצדדים, ונועדה לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות." בהליך ע"ע 3565-11-19 קייטרינג השרון מס. 1 (1993) נ' קליין (06.01.2021), סקר בית הדין את המקרים שבהם ניתן לפסוק פיצויים בגין פגמים בתלושי השכר: "25. עולה מהסעיף כי בית הדין רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה באחת או יותר מהחלופות הבאות: הראשונה, המעסיק לא מסר, ביודעין, את תלוש השכר במועד, קרי "לא יאוחר מהיום הקובע"; השניה, תלוש השכר מנוגד להוראות סעיף 24(א) לחוק, קרי לא כלל את הפרטים המפורטים בתוספת לחוק; השלישית, בתלוש השכר לא נכללים "פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24ב, קרי מקום בו שולם לעובד פרטי שכר שנימנו בתוספת לחוק אך הדבר לא צוין בתלוש השכר". לעניין חלופה 3, נקבע בהמשך: "כל תכליתה של חלופה זו היא שרכיבי השכר המשולמים בפועל לעובד יקבלו ביטוי בתלוש השכר כך שהעובד יידע בגין אלו רכיבים השכר משולם לו. ככל שלטענת העובד הרכיבים המשולמים אינם עולים בקנה אחד עם דרישת הדין הרי שפתוחה בפניו הדרך לתבוע את ההפרשים להם הוא טוען. כאשר התלוש ברור בכל הנוגע לרכיבים המשולמים אזי גם יכול להיות ברור ההפרש לו טוענים. לכן הפגם מושא חלופה זאת מתרחש כאשר לעובד משולם שכר שאינו משתקף בתלוש השכר ולא במקרה שבו השכר ששולם סוטה מהוראות הדין". (ההדגשה הוספה – הח"מ) על כן, הרינו לקבוע כי תלושי השכר שהפיקו הנתבעים הנם תלושים פקטביים.
...
הנתבעים לא התייחסו לטענה טענה זו, ואף הודו כי התובע הועסק על ידם (סעיף 10 לכתב ההגנה וסעיפים 1 ו-2 לתצהיר מטעמם), משכך אנו מקבלים טענת התובע ומורים על חיובם של הנתבעים ביחד ולחוד.
נבהיר כי בהינתן הכלל שלפיו אין פוסקים לתובע מעבר לסך שתבע, אזי אין צורך שנידרש לשאלה האם בנסיבות היה מקום לפסוק לתובע פיצוי גבוה אף יותר, ואנו קובעים כי על הנתבעים לשלם סך של 3,400 ₪ כפי התביעה בגין פגמים בתלושי השכר.
על כן, אנו קובעים כי על הנתבעים לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
בנוסף, הנתבעים ישלמו סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סע"ש 62828-01-18 (שחר כהן – נ.ש. גונזלס הפצה בע"מ) הרקע הצריך לעניין עניינה של התביעה בתשלום זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים.
לאור האמור תבע שחר את הרכיבים הבאים: · 5,700 ₪ (300 ₪ ל-19 חודשי עבודה) בגין תלושי שכר פקטביים (פיצול רכיבים) ופגומים (אי ציון צבירת ימי מחלה); · 12,941 ₪ בגין אי תשלום נסיעות.
ואכן, פרט לטענותיו ביחס לעצם נפילתו של הפגם בתלושים לא תבע שחר פיצוי בגין אי תשלום ימי מחלה.
...
לפיכך, התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש נדחית.
לא בדיעבד, בסיום העסקתו ובמסגרת הליך זה. לפיכך, התביעה להשבת כספי הפיצויים נדחית.
סוף דבר על גונזלס (הנתבעת) לשלם לשחר (התובע) את הרכיבים הבאים: סך 2,500 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד; סך של 3,800 ₪ בגין עריכת תלושים פגומים ופיקטיביים; סך של 1,258 ₪ בגין אי תשלום דמי הבראה; סך של 50 ₪ בגין הפחתת הודעה מוקדמת ביתר; סך של 2,550 ₪ לרכיב גמל וסך 2,418 ₪ לרכיב פיצויים.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2022 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

ביחס למערער נטען בכתבי התביעה כי "הנו דרקטור ובעל כל מניות הנתבעת 1 והוא שקבע את שכרו ותנאי העסקתו של התובע בנגוד לדין, תוך רמיסת ההסכמים המחייבים ותקנת הציבור, וכן שימוש במעשים המנוגדים לדיני מדינת ישראל, הנפקת מסמכים ותלושי שכר פקטביים שאינם משקפים מלוא שכרו ו/או הקף עבודתו ו/או זכויותיו בפועל, הנפקת מסמכים כוזבים, תשלומים ב"שחור" וללא תלוש שכר, וכל זאת תוך שימוש בנתבעת 1 לצורך היסתתרות מאחורי מסך ההיתאגדות".
המשיבות 1 ו2 הגישו תביעות לתשלום זכויות סוציאליות, פצויי פיטורים ופיצויים בגין הטרדה מינית.
ככלל היתערבות ערכאת העירעור בהחלטת הערכאה הדיונית לעניין חיוב בהוצאות משפט תעשה במשורה ובמקרים חריגים בלבד בהם נפלה טעות משפטית בהחלטה או אם דבק בהחלטה פגם או פסול מוסרי (ראו: ע"א 9833/09 כהן נ' מדינת ישראל (25.8.2013); רע"א 7650/20 Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (28.12.2020) (להלן - עניין פאיירפלאי); ע"ע (ארצי) 48431-02-11 משה חננאל - אינטרפייס פרטנרס אינטרנשיונאל, לימיטד (15.09.2014); ע"ע (ארצי) 35727-11-12 בטחון לאומי 1992 ע.נ בע״מ - פודולסקי אלכסנדר (25.01.2015) (להלן - עניין פודולסקי)) נקודת המוצא היא כי יש לחייב את בעל הדין "המפסיד" בהוצאות הצד שכנגד.
...
עם זאת אף שבתיק מושא ערעור זה ניתן פסק דין, לא ניתן לומר שמהותית ההליך הסתיים ולא ניתן לקבוע עדין מי הוא הצד "המפסיד". כפי שטען המערער, מקובלת עלינו גישת בית הדין האזורי לפיה צו חיוב בהוצאות יינתן לאחר מתן פסק דין המסיים את ההליך.
באשר ליחס בין הסכומים בהם חויבו כל אחד מן המשיבים, גם כאן לא מצאנו כי יש ממש בטענה.
סוף דבר – הערעור נדחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו