תביעה לתשלום השתתפות עצמית בגין תאונה רכבית

רקע עובדתי: התובעת הגישה את תביעת ההשבה בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 30.6.2018 כאשר לא קיימת מחלוקת בשאלת האחריות והנתבע הודה כי הוא שפגע ברכב מבוטח התובעת.

בכתב ההגנה להודעת צד ג', טען המבוטח כי לא הסכים לקבל את הסכום כסכום לסילוק התביעה, אלא רק לתשלום הפסדיו כמבוטח, קרי, הפסדי הישתתפות עצמית והתייקרות הפרמיה, זאת בפרט כאשר ידע כבר יום לאחר התאונה כי נזקיו מוערכים בסכום העולה בהרבה על סכום הפשרה.

...

הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מאחר ובסמוך לאחר התאונה נערך סיכום בין הנתבע ובת זוגו לבין מבוטח התובעת בו העביר הנתבע סך של 5,200 ₪ למבוטח לסילוק כל הדרישות ואף נחתם כתב סילוק שצורף להגנה.

לסיכום: לאור האמור, דין התביעה כנגד הנתבע להידחות.

לפניי תביעת תיחלוף, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות ניזקי רכוש שארעו על רקע תאונת דרכים.

אביו של נהג רכב הנתבעים מסביר כי הם הלכו לחפש אחר רכב התובעת "שעה שעתיים" לאחר שבנים הגיע נסער לביתם לאחר התאונה (עמ' 8, שורות 25-22 לפרוטוקול), מאחר ובנם סיפר להם על התאונה רק כעבור שעה שהוא הגיע לביתם (עמ' 8, שורות 25-24 לפרוטוקול), זאת בנגוד לניסיונו של נהג רכב הנתבעים להכמין פרט זה. אביו של נהג רכב הנתבעים העיד כי שילם הישתתפות עצמית בגין התאונה, באמצעות חיוב במשכורת בחודש העוקב לחודש הדיווח (עמ' 9, שורות 8-2 לפרוטוקול).

...

דיון והכרעה על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית כנגד הנתבעת 2 ולהידחות כנגד הנתבע 1, מהנימוקים המובאים להלן: שאלת החבות – הכיסוי הביטוחי 7.1.

אני מקבל הסבר זה של השמאי מטעם התובעת וסבור כי אכן בטעות לא הושמטה אותה הנחה.

מכאן, אני מקבל את הסברו של השמאי בעת עדותו וחקירתו בדיון מיום 27.11.2019, וסבור כי בדין הוכרז רכב התובעת כאבדן להלכה.

משכך, ברי כי על הנתבעים לשאת בו. סיכום התביעה מתקבלת חלקית.

כתבי השרות נושא בקשת האישור הם כתבי שירות שהפניקס משווקת במסגרת ביטוח מקיף לרכב: שירות לכסוי שבר שמשות – שירות המקנה למבוטח זכות החלפה של שמשות הרכב; שירותי דרך וגרירה – שירות המקנה למבוטח שירותי גרירה ושרותי "עזרה ראשונה" בדרך; שירות רכב חלופי – שירות המקנה למבוטח רכב חלופי במקרה של תאונה או גניבה, בהתאם לתנאי כתב השרות, ללא עלות כלשהיא למבוטח וללא הישתתפות עצמית.

סעיף 8(א)(1) - האם התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי קבוצה ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובתם ברע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי ( נבו 5.7.2012) (להלן: "עניין עמוסי") נידרש בית המשפט לשלב בקשת האישור ולנטל לעניין השאלה האם קיימת אפשרות סבירה שהשאלות הנדונות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה וכך נפסק שם: "בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית, נידרש בית המשפט להעריך אם יש אפשרות סבירה כי השאלות העובדתיות והמשפטיות הנדונות יוכרעו לטובת קבוצת התובעים. הרציונל המנחה העומד בבסיסה של דרישה זו הוא שתובענה ייצוגית חושפת את הנתבע לסיכון כי יידרש לשלם את הסכומים הנתבעים בתובענה לקבוצה רחבה של תובעים, תוך שהוא נושא בנטל כלכלי רב (רע"א 729/04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בע"מ, [פורסם בנבו] פס' 10 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) גרוניס (26.4.2010) (להלן: פרשת קו מחשבה))...

אין מחלוקת כי עובר לחוזר כתבי השרות, למשיבה היו שני סוגי פוליסות, הפוליסה הבסיסית - "רכבית" שכוללת כסוי בסיסי שעליו רשאי המבוטח להוסיף תוספות כסויים שונים שאינם כלולים בכיסוי הבטוחי הבסיסי וכן כתבי שירות.

...

אשר לנזק - סעיף 4(ב) בחוק תובענות ייצוגיות קובע כי כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק אזי "בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור...די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק". אני סבורה כי בענייננו עת הוכח לכאורה כי המשיבה נאלצה לרכוש כתב שירות שלא היה דרוש לה עקב מצגי הסוכן, בכך עמדה בתנאי הסעיף.

אשר להתאמת התובענה להליך – טענת המשיבה כי התובענה אינה מתאימה להתברר כייצוגית, דינה להידחות.

סוף דבר אני מאשרת את בקשת האישור כנגד המשיבה.

גם לעניין תשלומי הישתתפות עצמית, נקבע בסעיף 8(א2)(3) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות) כי "קופת חולים לא תיגבה מנפגע תאונת דרכים תשלום הישתתפות עצמית בעבור שירותים הכלולים בתוספת השנייה ובצו לפי סעיף קטן (ז) הניתנים לו לפי חוק זה בשל הפגיעה האמורה". מכתב קופת חולים כללית (בה היה התובע חבר עד לשנת 2017) בעיניינו של התובע (מוצג נ/25), מאשר אף הוא כי נפגעי תאונות דרכים פטורים מתשלום הישתתפות עצמית לשירותים שבסל הקשורים לפגיעה עקב התאונה, וכי תרופות בסל ובמרשם רופא הניתנות עקב התאונה יסופקו להם ללא עלות[footnoteRef:3].

משאין מדובר בתביעה נגד מעביד, בגין תאונה המהוה גם תאונת עבודה, אין בסיס לנכוי גמלה רעיונית, אלא לכל היותר להקפאת סכום הגימלה (רע"א 6738/10 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון בשן (1.1.2012), בפיסקה 8 להחלטת כב' המשנה לנשיאה א' ריבלין, והאסמכתאות שם).

...

בסיכומו של דבר, עותר התובע לפיצוי בסך של 459,073 ₪, המבוסס על הוצאות נסיעה עודפות של כ-1,100 ₪ לחודש.

בשקלול כל האמור לעיל, ייפסק פיצוי בסך של 150,000 ₪ בגין הוצאות דיור.

לסיכום פרק זה, מהסכום שנפסק יש לנכות סך של 586,449 ₪ בגין קצבת נכות כללית, וסך נוסף של 80,697 ₪ בגין קצבת ניידות.

מנגד לסכום זה, עומדות לנתבע טענות קזוז – לעניין טענת הנתבע כי יש לקזז את דמי שכירות המונית שלא שולמה (סע' 11 לתצהירו), הוא חזר בו מטענה זו בעדותו (עמ' 14, ש' 16 שם), אולם עמד על טענתו כי התובע גרם נזקים למונית בתאונות שהיה מעורב בהן, וכי לא קיבל את מלוא התשלום בגין כך. בכתב ההגנה טען הנתבע לקזוז הישתתפות התובע בנזק שניגרם למונית בתאונה מיום 23.08.2020.

באותה תאונה, סיכמנו שאשלם לו דמי הישתתפות שהיו בסך 5000 ש"ח. נשאר לי חוב 1400 ש"ח. כלומר, התובע הודה בחוב לנתבע בסך 1,400 ₪ ובעצם חובתו להחזיר לנתבע הישתתפות עצמית בגין התאונות.

משכך, יש לקזז זכאות התובע (336 ₪) כנגד הישתתפותו העצמית בתאונה הרלוואנטית לתביעה מיום 23.08.2020 בגינה הוצג דוח שמאי.

...

מעבר לכך שהוצגו מסמכים המעידים על התאונות הנטענות, הוצג גם הסכם שנערך בין התובע לבין הנתבע לגבי תאונה בה היה מעורב התובע ביום 26.12.2019 – נספח נ/1 – לפיו סוכם שהתובע ישלם לנתבע סך של 5,000 ₪ בגין הנזק שגרם, לפי המסמך שולמו 2,500 ₪ מסכום זה. התובע ענה לעניין מסמך זה, עמ' 11, ש' 28-26 – התובע מביט במסמך).

התוצאה היא כי התביעה נדחית.

נוכח התוצאה, ישלם התובע לנתבע סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט, זאת תוך שלושים יום מהיום, אחרת יישא הסכום ריבית והצמדה כדין.