"
אשר לאופן בחינת השכר הרגיל לצורך חישוב גמלה של מבוטח אשר מועסק בחברה משפחתית, נקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה כך -
"הלכה פסוקה היא, כי שעה שבוחנים את קיומם של יחסי עובד ומעביד בכלל, לרבות בנושא זכאות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, יש מקום לבחון בקפידת יתר את טיב היחסים שנוצרו בין קרוב המשפחה לבין מעסיקו, תוך שימת לב לסימני ההיכר השונים, כגון, מסגרת שעות עבודה, שכר ריאלי או סימלי וכד' (ראו עב"ל 580/08 ביאדסה מנאל – המוסד לביטוח לאומי, מיום 18.12.08 בפיסקה 14 וההפניות שם). כמו כן נקבע, כי "בענפי הביטוח הלאומי שבהם שכרו של המבוטח משמש בסיס לתשלום הגימלה (כגון, דמי פגיעה בעבודה, דמי לידה), יש חשיבות רבה לקביעה "אמיתית" של השכר.
במסגרת זאת מוטלת על פקיד התביעות, ולאחר מכן, על בית הדין, חובה לאבחן בין 'אמת' לבין 'פיקציה' (ראו גם דיון נא/6-0 דורית שוורץ – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כג 202, 208 (1991)).
בשים לב לכך שהתובע וחיתאם הסכימו לדחיית שאר התביעות שנידונו לפנינו, התובע יישא בהוצאות מופחתות בסך 2,500 ₪, אשר ישולמו למוסד תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרישי הצמדה וריבית כדין.
...
נוכח המפורט לעיל, מקובלת עלינו עמדת המוסד כי לא ניתן להסתמך על תלוש השכר שהונפק לתובע בחודש 4/2021, ולכן בדין פעל המוסד בקביעת שכרו הרגיל של התובע לצורך חישוב דמי הפגיעה לפי תלושי שכרו הקודמים משנת 2019.
לפיכך, התביעה נדחית.
על אף שמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, משמצאנו את עדותו של התובע כלא מהימנה והתובע עמד על המשך ניהול ההליך על אף המלצת בית הדין, אנו סבורים כי נסיבותיו של הליך זה מצדיקים פסיקת הוצאות.
