תביעה לתשלום הפרש סכום תיקון רכב

על פי חוות דעת שמאי מטעם התובעים היות שמדובר ברכב אספנות אין למצוא חלקים זמינים בארץ אלא לייבאם מחו"ל. הנתבעת 1 הכירה באחריות ושילמה סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 8,900 ₪ בלבד.

התובעים עותרים לבית המשפט על מנת שיחייב את הנתבעים בתשלום ההפרש, ובתקרת סכום התביעה בהליך תביעה קטנה, נכון למועד הגשת התביעה, בסך 33,800 ₪.

עם זאת, מקום ששמאי הנתבעים מתנה את הסברו בטיב התיקון (עמ' 7, שורות 3-1 לפרוטוקול), ומשום שאני סבור כי התובעים כבעלים של רכב אספנות לא צריכים להיות בספק אם התיקון המוצע על ידי שמאי הנתבעים יביא איתו בעתיד פגמים או לא, אני מעדיף את הסברו של שמאי התובעים.

...

עם זאת, מקום ששמאי הנתבעים מתנה את הסברו בטיב התיקון (עמ' 7, שורות 3-1 לפרוטוקול), ומשום שאני סבור כי התובעים כבעלים של רכב אספנות לא צריכים להיות בספק אם התיקון המוצע על ידי שמאי הנתבעים יביא איתו בעתיד פגמים או לא, אני מעדיף את הסברו של שמאי התובעים.

אני סבור כי כל מטרתו של שמאי הנתבעים הייתה להקטין בכל מחיר את עלויות התיקון הגבוהות של רכב התובעים כפי שמצא שמאי התובעים.

לכן, אם אסכם אומר כי הסברו של שמאי התובעים נראה לי משכנע יותר על פני הסברו של שמאי הנתבעים.

לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ו/או לחוד סך של 16,663 ₪ (בגין סכום התיקון בפועל של הנזק לרכב, ירידת ערך ושכ"ט שמאי), החזר אגרה בסך 184 ₪ והוצאות ניהול ההליך בסך 2,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, ויישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל מלבד הוצאות ההליך שיישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום מתן פסה"ד. המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 15 יום ממועד המצאת פס"ד זה לידיו.

...

במקרה דנן, משהוצג בדיון על ידי התובעים נוסח בלתי מסווג של הנוהל שהותר לפרסום, ומשהנתבעת לא טרחה להסביר במה מותר הנוסח המלא והמסווג שצירפה לעיונו של בימ"ש בלבד על הנוסח החלקי שהותר לפרסום בכל הנוגע לנסיבות ההליך דנן, לא שוכנעתי כי הנוהל המסווג והמלא משנה את נקודת האיזון לקביעת סבירותו של מרדף משטרתי, וניתן לפסוק בסוגיה דנן על סמך החומר הגלוי.

איני מקבל את עמדת הנתבעת בעניין זה בשים לב שמדובר בעזרה משפחתית.

לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעה, ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ו/או לחוד סך של 16,663 ₪ (בגין סכום התיקון בפועל של הנזק לרכב, ירידת ערך ושכ"ט שמאי), החזר אגרה בסך 184 ₪ והוצאות ניהול ההליך בסך 2,000 ₪.

לבד מן הנזק הבלתי ממוני תובעת היא תשלום של ההפרש בין הסכום ששולם למוסך לבין הסכום ששילמה לה חברת הביטוח, על סך 19,120 ₪, בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 23.7.2020, תאריך פרעון השיק.

חוות דעתו של בן דוד חסרת מסמכים מהותיים (חשבונית רכישת חלפים, ולחלופין אסמכתא לפירוק חלפים מרכבים משומשים), אשר בהעדרם לא ניתן יהיה להוכיח את הוצאות המוסך ולשפות את התובעים בסכומים שהוצאו לטובת תיקון הרכב.

...

לאחר שבחנתי את שתי חוות הדעת ושמעתי את השמאי דורון עד, מצאתי לנכון להעדיף את חוות הדעת של האחרון על פני חוות הדעת של בן דוד.

משכך, אני דוחה את טענותיהם של הנתבעים 2-1 בדבר גובה הנזק ומקבל את טענת הנתבעת 3 כי הנתבעים 2-1 לא הוכיחו שהוצאותיהם היו נחוצות לשם התיקונים שבוצעו בפועל.

כמי שלא תיעדו את הנדרש כפי שהחוק מחייב במקרה כגון דא, ואף יצרו מצג עובדתי אצל התובעת אשר סמכה על דבריהם, אני מורה כי על הנתבעים 2-1 לשאת בהחזרי עלויות התיקונים שלא הוכחה נחיצותם.

כנגד ההפרש בין שווי רכב הנתבע ( לאחר קזוז עלות התיקונים בסך 22,000 ₪ ) לבין מחיר היונדאי, הסכימו הצדדים כי התובע  ישלם להשלמת העסקה  סך של 42,250 ₪ והנתבע שילם הפרש זה  כמפורט להלן: סכום של 2,000 ₪ ששולם במזומן במעמד ביצוע העסקה בנוכחות אשת הנתבע, 24,500 ₪ שולם בהעברה בנקאית באמצעות שידרוג הלוואה מ"מימון ישיר  מקבוצת מימון ישיר (2006) בע"מ שנטלה אשת הנתבע הגב'  גי'האן  זידאן ביום העסקה ביום 5.12.18 וסכום של 15,750 ₪ בהעברה בנקאית באמצעות הלוואה שנטלה אשת הנתבע באמצעות "בלנדר בע"מ" ביום 9.12.18.

התובעת צרפה את ההסכם, הסכם מכירת רכב היונדאי (להלן "הסכם מכירת רכב") והסכם קניית רכב ב- ב.מ.וו. (להלן "הסכם קניית רכב") כנספח א' לכתב התביעה וטענה כי בסוף הסכם קניית רכב צוין כי "הרכב נמצא במוסך ויימסר כשיהיה מוכן, התיקון יחול על המוכר ויימסר תקין לקונה. בנתיים יימסר הרכב החדש ללקוח". אולם, לאחר שרכב ה-ב.מ.וו תוקן , הנתבע היתחמק מחובתו לתשלום עלות התיקון בסכום של 23,926 ₪ (בהתאם לחשבוניות מס שצורפו סומנו נספח ב').

...

התובעת טענה כי בשלב זה, ובאין מנוס והואיל ונציג התובעת הוא זה שקישר את הנתבע  למוסך עמו הוא עובד מזה שנים והרגיש מחויב, שילם נציג התובעת בשמה את עלות התיקון בסכום של 23,926 ₪.

על כן, איני מקבלת גם את טענות התובעת לגבי הימנעות אשת הנתבע מהגשת בדיקת גרפולוג לגביה, עת התביעה לא הוגשה נגדה ולא נטען כי היא זו שהתקשרה עם התובעת.

איני מקבלת את טענת התובעת בסיכומים כי הנתבע לא הציג הסכם מקורי ומשכך נשללת ממנו היכולת לטעון כי ההסכם מזויף.

סוף דבר : התביעה נדחית.

לטענת הנתבעת, תשלום הסכומים כאמור מביא לכך שעלות התביעות גבוהה בהרבה מכפי שהייתה יכולה להיות, והייקור בעלויות מביא בסופו של יום לייקור משמעותי בפרמיות ביטוח רכב ולפגיעה קשה בכיסו של הציבור כולו.

בתיק בית משפט נערכה לפניי ישיבת הוכחות, ביום 14.09.2023 שבה תחילה העלו ב"כ הצדדים את טיעוניהם, לאחר מכן נחקרו התובע ונציגת הנתבעת ולבסוף סיכמו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בעל פה. ביום 20.09.2023 הגישה הנתבעת בקשה להגשת הכרעה של המפקח על הביטוח בנושא תשלום תגמולי ביטוח מופחתים בביטוח רכב בגין הפרש במחירי חלפים כאשר הרכב תוקן במוסך שאינו בהסדר.

הוראה זו קובעת: "חברת הביטוח נידרשת לבחון האם ההפחתה בוצעה לאחר מתן גילוי בולט למבוטח שאפשר למבוטח לפעול על מנת להקטין את הנזק וכי המבוטח קיבל את הודעת החברה בפתיחת התביעה או טרם תיקו הרכב...". בנסיבות העניין, לא נעשה כל גילוי בולט לתובע בשום מקום לא עובר לקרות מקרה הביטוח ולא לאחריו, אלא רק במכתב התשלום החלקי, לאחר שהרכב תוקן.

...

אמנם, אני מקבל את טענת הנתבעת לעניין האפשרות שעומדת ללקוח לספק בעצמו את החלפים למוסך, בתנאי שמדובר בחלפים תואמים לסוג הרכב, לדגם הרכב ולהוראות יצרן הרכב, ואז ישלם עבור עבודה בלבד.

בנסיבות העניין, סבורני כי סירובה של הנתבעת לפצות את התובע בתגמולי ביטוח, נבעה על בסיס בדיקה ועל יסוד חשד, שהתברר כאן כי אינו מגיע עד כדי מסירת עובדות כוזבות ומרמה.

סוף דבר אשר על כן, תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים: 9.1.