תביעה לתשלום דמי תיווך בגין הזמנת תיווך מקרקעין

תביעה לתשלום דמי תיווך בגין עסקה להשכרת חנות.

דיון שלשה תנאים מציב סעיף 14 (א) חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 המזכים מתווך לדמי תיווך והם היותו בעל רישיון תווך בתוקף ,היתקשר בהסכם בכתב בתנאי סעיף 9 לחוק והיה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב .

ראשית, ההסכם ממלא אחר הפרטים הנדרשים בתקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), תשנ"ז-1997 בציון מיקום הנכס ,גם אם לא ניתן פירוט מאד ספציפי.

...

לצד המחלוקת בנוגע ליעילותה של התובעת העלתה הנתבעת טענה בדבר אי קיום דרישת הכתב בהסכם התווך על פי סעיף 9 לחוק אך דין טענה זו להידחות .

לאור האמור , אני מקבלת את מרבית התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 16,848 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

באשר לטענה, כי ההסכם "לא יצא אל הפועל ובוטל זמן קצר לאחר חתימתו", התובע טען, החלטת הנתבע והשוכרת להפסיק את ההיתקשרות בהסכם השכירות לאחר ששולמו לנתבע דמי שכירות או כל תשלום אחר חלף דמי השכירות עבור המבנים הרי שהושלמה עסקת שירותי התיווך ולפיכך זכאי התובע לדמי התיווך המוסכמים.

" סעיף 9 (א) לחוק המתווכים קובע, כי "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה". תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז- 1997 קובעות את פרטי החובה שיש לציין בהזמנה לבצוע פעולת תיווך במקרקעין וכלשון סעיף 1 לתקנות: "בהזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים:

יפים לעניין זה הדברים שנכתבו בע"א (ת"א) 1183/08 מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-13) בע"מ נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (בפרוק מרצון) (19.8.09) (להלן: "מטרופוליס"): "אחד מהנושאים המרכזיים אשר החוק נועד ליתן מענה לו, מחלוקת בין מתווך לבין מי שהמתווך טוען להיותו לקוחו לפעולת התיווך שביצע. טרם חקיקת החוק, עדים היינו לסכסוכים רבים בין מתווכים לנתבעים על ידם לתשלום דמי תיווך, וזאת בשאלה האם אכן הוזמנה על ידם פעולת התיווך.

היעדרה של "הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין" שומט את הקרקע מתחת לתביעת התובע ודינה להדחות על הסף.

...

העדרה של "הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין" שומט את הקרקע מתחת לתביעת התובע ודינה להידחות על הסף.

אשר על כן, אין מנוס מלהורות על דחיית התביעה על הסף.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ובכלל זה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ש"ח, אשר ישולם תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

עניין לנו בתביעה לתשלום דמי תיווך בגין עסקת מכר דירה במסגרתה רכשו הנתבעים דירה ברחוב הלל 11 בעיר קריית אתא (להלן: "הדירה").

נימוקי יפורטו בתמצית בשים לב לכך שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר (ראו תקנה 82 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018): סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו - 1996 (להלן: "החוק") קובע את הדרישות שרק בהתקיים כולן זכאי מתווך לדמי תיווך במקרקעין: הדרישה הראשונה: כי מדובר במתווך בעל רישיון בתוקף.

הדרישה השנייה היא שהלקוח חתם על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, כמפורט בסעיף 9 לחוק.

...

גם בהימנעותו זו יש משום חוסר תום לב. נוכח כל האמור לעיל, מוצאת אני כי התובעת זכאית לתשלום דמי תיווך בהתאם להסכם שנחתם בינה ובין הנתבעים.

סיכום אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 23,400 ₪ (כולל מע"מ) עבור דמי תיווך, סך של 4,000 ₪ עבור הפיצוי הכספי המוסכם וסך של 1,067 ₪ עבור האגרה ששולמה בתיק.

בנוסף ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 6,000 ₪ עבור הוצאות המשפט הכוללות שכר טרחת עורך דין.

לפניי תביעה לתשלום דמי תיווך בשל הפרה, נטענת, של הסכם לשירותי תיווך בלעדיים (להלן: "ההסכם).

חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק") קובע כי על מנת לזכות בדמי התיווך, נידרשת הזמנה בכתב, וכך נקבע בסעיף 9 (א) לחוק: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה." החוק מגדיר "לקוח" כ"צד להסכם עם מתווך במקרקעין לקבלת שירותיו, בין אם הוא משלם דמי תיווך ובין אם לאו", ולמעשה החוק אינו יוצר כל הגבלה ולפיה רק בעל הנכס הוא זה אשר יכול לחתום ולהתחייב בהסכם לשירותי תיווך.

...

מכלל האמור, מסקנתי היא כי הנתבעת, עולה חדשה דוברת רוסית, לא הבינה את תוכן המסמך עליו חתמה.

סעיף 8 לחוק המתווכים קובע כי "מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בעניין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך". במקרה שלפניי איני קובע נחרצות כי התנהלות התובעת מול הנתבעת הייתה חסרת הגינות, יחד עם זאת, שוכנעתי כי הדברים אינם כפי שמציגה אותם התובעת.

בנסיבות אלו, התביעה נדחית.

התביעה שבפנינו עניינה בתשלום דמי תיווך, בגין שירותי תיווך במקרקעין.

הוראת החוק הרלוואנטית מצוייה בסעיף 9(א) לחוק המתווכים הקובע: "מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לבצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה." התחייבותו של מקבל שירותי התיווך לתשלום דמי תיווך, צריכה איפוא לבוא לידי ביטוי בהסכם כתוב וחתום.

לא למותר לציין כי דרישת הכתב היא רק תנאי אחד מבין שלושה תנאים מצטברים ומחייבים שבלעדיהם אין, הנדרשים בכל עסקה ועסקה לשירותי תיווך שבגינם יהא זכאי המתווך לתשלום דמי תיווך, כפי הופעתם בסעיף 14(א) לחוק המתווכים: (א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה: (1) הוא היה בעל רישיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20; (2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9; (3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.

...

התוצאה היא כי על מתווך להקפיד על עריכת הסכם בכתב, שאם לא יעשה כן לא יהיה זכאי לקבל את שכרו ולא יוכל לטעון לחוסר תום לב מצד הלקוח, שקיבל מידע מבלי לשלם.

משהגענו למסקנה כי משלא נכרת הסכם, נופל הבסיס לדרישה לתשלום דמי תיווך, נראה כי הדיון בטענת התובע להיותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות, הינו למעלה מן הצורך ועל כן אדון בו בקצרה.

סוף דבר התביעה נדחית.