תביעה לתשלום דמי שימוש במקרקעין

על אף הודאתו בחזקה שלא כדין במקרקעין, ובשימוש הנעשה בהם, הנתבע הכחיש בהגנתו את טענות התובעת ודרישתה לתשלום דמי שימוש וטען כי הובטח לו על ידי גורמים ברשות המקומית אבו סנאן כי המקרקעין יוקצו לו בהיותו חייל משוחרר ונכה צה"ל. ההליכים עד כה והסכמת הצדדים מיום 22.12.21: בתאריך 3.8.2017 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה ולפיה בית המשפט ימנה מומחה מטעמו בתחום שמאות המקרקעין על מנת שזה יאמוד את שווי דמי השמוש במקרקעין נשוא התביעה.

...

באשר לטענות התובעת כי יש להורות על הצמדת הסכומים הנ"ל למדד תשומות הבנייה בהתאם למועד החישוב מצאתי כי דין בקשתה להידחות.

באשר לבקשת הנתבע לפרוס את הסכומים בהם יחויב לתשלומים, מצאתי כי דין בקשתו דחייה.

סוף דבר: בהתאם לכל המפורט לעיל אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת דמי שימוש עבור השנים 2008 ועד שנת 2014 (כולל) כאשר הסכומים מוצמדים למדד לצרכן לפי הטבלה הבאה: שנה דמי שימוש לפי חישוב 5% לשטח 590 מ"ר הסכום לאחר הצמדה ממועד החישוב ועד למועד הגשת התביעה בחודש דצמבר 2015 2008 10,325 ₪ 12,027 ₪ 2009 10,325 ₪ 11,508 ₪ 2010 13,275 ₪ 14,251 ₪ 2011 13,275 ₪ 13,933 ₪ 2012 13,275 ₪ 13,587 ₪ 2013 15,488 ₪ 15,627 ₪ 2014 15,488 ₪ 15,334 ₪ סכ"ה לאחר הצמדה למדד הצרכן 96,267 ₪ סכום זה על סך 96,267 ₪ יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בפסק הדין קיבל בית משפט קמא את תביעת הפינוי של מישפחת פראן כנגד מר גרוניר זאת למרות שקבע כי הן הוא והן מי שמכר לו, הזוג סוויסה, פעלו בתום לב מתוך הסתמכות על אישור הזכויות השגוי שהנפיקה רמ"י. נדחתה התזה כי לאור סעיף 10 לחוק המקרקעין גוברת ידו של מר גרוניר בהנתן ולא מדובר על הסתמכות על המירשם אלא על אישור זכויות ברמ"י. בית משפט קמא דחה את התביעה לדמי שימוש כלפי מר גרוניר והזוג סוויסה לאור שילוב הנתונים שהתקלה המשפטית לא נפלה במיגרשים, ולאור העובדה ששלמו למעשה התמורה לרמ"י עבור רכישת זכויות החכירה בחלקה.

...

למעשה, ניתן לסכם הדברים כדלקמן: אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין; הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית שנקבעה בו; אין לגלות בפסק הדין טעות שבחוק.

אשר על כן, מכח סעיף 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט - 2018, דין הערעור להידחות.

נוכח האמור אנו מורים על סילוק ידו של גרוניר מהמקרקעין הידועים כחלקה 83 בגוש 18675 שבאדמות היישוב מנות.

בנסיבות המקרה אנו מחייבים את המערערים: משפחת שאהין, מר גרוניר ורמ"י לשלם כל אחד בגין הערעור שהגיש למשפחת פראן הוצאות ושכר טרחת עורך דין ומע"מ בסכום כולל של 10,000 ₪ בכל ערעור (במצטבר 30,000 ₪).

בסופו של יום התביעה הצטמצמה לתביעה לתשלום דמי שימוש ראויים במקרקעין, זאת נוכח הסכם דיוני אליו הגיעו הצדדים (להלן: "ההסכם הדיוני"), לו ניתן תוקף של החלטה ב-9.1.2023, על פיו יינתן פסק דין נגד הנתבעים 1 ו-2 לפינוי המקרקעין בהתאם לתשריט שצורף לתביעה, והמצב בהם יושב לקדמותו.

...

סיכומו של דבר, התובעת זכאית לדמי שימוש ראויים לתקופה מתחילת שנת 2020 ועד סוף אפריל 2021.

בנוסף, הנני מחייב את הנתבעים 1 ו-2 ביחד ולחוד, זאת מכוח ההסכם הדיוני כפי שצוין בסעיף 2 לעיל, לפנות את המקרקעין בהתאם לתשריט שצורף לכתב התביעה והמהווה חלק מפסק הדין, ולהשיב את המצב לקדמותו.

לאור המקובץ לעיל, ומשקבעתי כי מי שחב בתשלום דמי שימוש ראויים הם הנתבעים 1 ו-2 בלבד, ברי כי לא נותרה לתובעת כל עילה כלפי הנתבעת 3, ומשכך, דין התביעה נגד הנתבעת 3 להידחות.

המדינה הגישה תביעה זו שבפניי אשר בגדרה ביקשה לפנות את הנתבע מהמקרקעין האמורים ולהשיב את החזקה בהם לידיה כאשר הם נקיים מכל אדם וחפץ וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

...

לאחר ששמעתי את עדי התובעת ועיינתי במסמכים שהוגשו מטעמה, לא השתכנעתי כי התובעת הצליחה להוכיח כי החלק אשר בו עשה התובע שימוש מתוך כלל שטח החלקה נופל דווקא בקרקע אשר רשומה בבעלות המדינה.

על כן, אינני מקבל את טענת התובעת כי שטח הפלישה הינו 847 מ"ר וכי הוא רשום על שמה.

התוצאה, התביעה לדמי שימוש נדחית בזאת.

המדינה הגישה תביעה זו שבפניי אשר בגדרה ביקשה לפנות את הנתבע מהמקרקעין האמורים ולהשיב את החזקה בהם לידיה כאשר הם נקיים מכל אדם וחפץ וכן לתשלום דמי שימוש ראויים.

...

לאחר ששמעתי את עדי התובעת ועיינתי במסמכים שהוגשו מטעמה, לא השתכנעתי כי התובעת הצליחה להוכיח כי החלק אשר בו עשה הנתבע שימוש מתוך כלל שטח החלקה נופל דווקא בקרקע אשר רשומה בבעלות המדינה.

על כן, אינני מקבל את טענת התובעת כי שטח הפלישה הינו 847 מ"ר וכי הוא רשום על שמה.

התוצאה, התביעה לדמי שימוש נדחית בזאת.