תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מפשעתי

הרקע לבקשה ענייננו בתביעת התובע, יליד 1935, כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע" או "המוסד") במסגרתה השיג התובע על החלטת פקיד התביעות מיום 15.08.2016, לפיה נדחתה תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי.

...

] דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי למכלול טענות הצדדים, לתשתית העובדתית שנקבעה בהתאם להחלטה מיום 31.1.2018 לפיה התובע ביצע מאמץ לא רגיל בעבודתו, להחלטה מיום 8.8.2018 בדבר האירוע המתואר, לחוות דעת המומחה, שהתקבלה בתיק בית הדין ביום 6.3.2019, להחלטה מיום 20.6.2019 בדבר שאלות ההבהרה, לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהתקבלו בתיק בית הדין ביום 7.10.2019 וכן להנחיות כבוד נשיאת בית הדין הארצי ולהלכה הפסוקה הרלוונטית, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

אין בידי לקבל את טענת הנתבע כי המומחה לא השיב לכאורה על כל שאלות ההבהרה, ההפך הוא הנכון.

סוף דבר נוכח כלל המפורט לעיל, הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר נדחית בזאת.

בפני בית הדין ערעור התובע על החלטת פקיד תביעות מיום 25.06.17 בו דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי מיום 25.10.16.

...

נוכח כל האמור לעיל, יש לקבל את התביעה ועל המוסד להכיר בבקע המפשעתי אשר התרחש ביום 25.10.16 כפגיעה בעבודה העונה על כל הנדרש בסעיף 84 לחוק והנדרש על פי הפסיקה.

בדקנו שוב את השאלות אותם הגיש הנתבע ביום 27.06.19 ואת ההחלטה מיום 19.08.19 ומצאנו כי אכן ענה המומחה לשאלות שנשאל, לא בצורה לקונית אלא בצורה מדויקת, תוך התייחסות לכל הנדרש לרבות ספרות מקצועית הנוגעת לאירוע חריף חד פעמי.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, העובדות המוסכמות, שהוכחו, המסמכים הרפואיים שהציג התובע וחוות דעת המומחה, שאין חולק על מומחיותו, הברורה והמפורטת שאין שום הצדקה לסטות ממנה או לחקור עליה, התביעה של התובע להכרה בבקע מפשעתי שארע ביום 25.10.16, דינה להתקבל.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשות שנדרש ב"כ התובע להגיש, התגובה לשאלות ההבהרה, הזמן שחלף בעמידת הנתבע על עמדתו חרף חוות דעת המומחה, בנסיבות הליך זה מצדיקות כי הנתבע ישלם לתובע הוצאות בסך 1,000 ₪ וכן ישלם שכר טרחת ב"כ התובע בסך 3,500 ₪.

התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי שארע לו ביום 19.03.2015 ותביעתו נדחתה.

...

לנוכח כל האמור לעיל, איננו מקבלים את טענותיו של התובע כי המאמץ אותו עשה ביום 19.03.2015 הוא מאמץ לא רגיל מבחינתו הסובייקטיבית.

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה מיום 12.7.17, בגין בקע מיפשעתי, כפגיעה בעבודה, זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע) מיום 1.10.17, אשר דחתה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי משלא הוכח לדעת הנתבע כי התובע עומד בתנאים המצטברים של סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק).

...

מכלל הראיות כפי שפורטו לעיל עולה תמונה ממנה שוכנענו כי ניתן להסיק באופן ברור כי עבודתו של התובע אכן כרוכה במאמץ שאינו רגיל מבחינה אובייקטיבית, ובכלל זאת: נשיאה של שקי מלט, בלוקים, חומרי בניה כבדים ושקי חול וכי התובע במהלך עבודתו היה אמור להעמיס אותם לבדו במשך כל יום לשעות מרובות.

שוכנענו כי שקלולן של הנסיבות האמורות מצביע על כך שניתן לראות במאמץ שהיה נדרש התובע באותו היום היה כמאמץ לא רגיל, המצדיק למנות מומחה לבחינת הקשר הסיבתי, וזאת גם אם אלו העבודות שאותן הוא מבצע כדבר שבשגרה בימים אחרים.

סוף דבר בנסיבות אלה שוכנענו כי יש מקום למנות מומחה רפואי, לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין האירוע.

תמצית העובדות התובע יליד 1950 עובד כמחסנאי בסניף רשת "מגה קמעונות בע"מ". ביום 8.6.20 הגיש התובע טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי עקב ארוע נטען מיום 6.3.20.

...

גם לעניין זה מצאנו שיש להעדיף את גרסתו הראשונית של התובע בה טען כך (הדגשה הוספה – מ.ח.) (הודעה ראשונה עמ' 2 ש' 27 – 30): "... המשכתי לעבוד אחרי הכאב, רק יום אחרי זה הפסקתי.... אני לא זוכר באירוע הספציפי הזה, גם כי המשכתי לעבוד למרות הכאב". אמנם, בהמשך החקירה טען התובע שנח מספר דקות, ניסה להמשיך והלך למנהלת, וכל זאת בסביבות שעה 9:00 (שעת האירוע הנטען), אך בפועל נכח במקום העבודה עד שעה 11:57 (דוח נוכחות צורף לתצהיר).

איני מקבלת את טענת התובע בסיכומיו שמדובר בעדות בלתי רלבנטית משום שסגנית המנהלת לא ראתה את האירוע המדובר.

נוכח מסקנותינו שלעיל, אין מנוס אלא לדחות את תביעתו של התובע.