מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום דמי ניהול, אחזקה וחשמל וצו לחיבור נפרד לחניון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בתביעה העיקרית מבוקש לתן צו מניעה קבוע אשר יורה לנתבעות, חברת הניהול של קניון האודיטוריום בחיפה והחברה שהנה בעלת הקניון, להותיר את דרכי המעבר מהקניון לחניון פתוחות בשעות שלאחר סגירת הקניון, בשעות הפעילות של החניון (עד 01:00), וכן להותיר את תאי השירותים של הקניון פתוחים בשעות אלו.
לאור חלוקה זו נקבע באותו הסכם, כי הקניון והחניון מיועדים להירשם בעתיד כשתי יחידות נפרדות בבית משותף.
על פי לשון הסעיף, על החניון לדאוג לתחזוקת המעברים הציבוריים ממפלס 0 ומטה, על חשבונו, ובתמורה יהיה פטור מהשתתפות בתשלום דמי ניהול, למעט הישתתפות באחזקת משאבות, ספרינקלרים, מעליות וביטוח שטחים צבוריים.
המתקנים המחוברים ללוח החשמל של החניון הנם חלק משירותי הניהול להם זכאי החניון כאמור בסעיף 6.8 (מעליות היורדות לחניון) ובגינם משולמים דמי הישתתפות בהוצאות.
...
לאור כל האמור, אני קובע: ביחס לתביעה העיקרית: אף כי ההחלטה בסעד הזמני אינה מקימה מעשה בי"ד, הרי התוצאה אליה הגעתי הולמת ההסדר המוסכם שהושג בסעד הזמני.
אני קובע אפוא כי צו המניעה הזמני שניתן בישיבת 22.11.16 יוותר על כנו כצו קבוע, בכפוף לתשלום עלות שומר הלילה ע"י התובעות.
אני מקבל חלקית התביעה שכנגד.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפני בקשה מטעם התובעים (להלן גם המבקשים) למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון כלפי הנתבעת 6 (להלן הנתבעת או המשיבה).
היא סגרה את החשמל, החליפה מנעולים, עשתה שימוש באנשי אבטחה כדי למנוע כניסה, איימה, לא קיימה הוראות משטרתיות, דאגה לשמירה מינימאלית ולא נאותה של תחזוקת הקניון כדי לרוקנו ממבקרים, וכדי לגרום לתובעים ולבעלי החנויות הנוספים לפנות את הקניון לצורכי שינוי הייעוד.
חלקם (נתבעים 5-1 ו-7) עתרו להפרדת הדיון כך שתחת תובענה אחת תתבררנה חמש תובעות נפרדות, בהתאם לעסקים השונים שעל הפרק, שכן חיבור עניינם לתובענה אחת הוא מלאכותי.
צודקת הנתבעת כי אין בפירוט של השוכרים השונים בכתב התביעה טענה לכך שהיא הפרה התחייבות לבצע עבודות ניקיון ואחזקה בתוך היחידות המושכרות.
שאלה י' – כמה שערים יש לכניסה לחניון התת קרקעי, ולקניון.
שאלה טו – האם הוגשו תביעות נגד שוכרים בטענה שלא שילמו את דמי השכירות או דמי הניהול? ככל שכן צירפו העתקים.
...
טענות התובעים לגבי הפרת החובות של הנתבעת שמורות להם, אך לא נראה לי כי הסכם המכר יבסס זאת.
הדרישה בעניין זה נדחית.
אני סבור כי מדובר בשאלה רלוונטית.
לפיכך, המשיבה תשלם את הוצאות המבקשים בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנתניה ת"א 11929-05-17 א.ד.מ. ניהול ואחזקת מבנים בע"מ נ' נטע חניונים בע"מ ואח' מספר בקשה:22 לפני כבוד השופט אלי ברנד מבקשת א.ד.מ. ניהול ואחזקת מבנים בע"מ משיבות 1. נטע חניונים בע"מ 2. בזק חניונים בע"מ ב"כ המבקשת: עוה"ד דרור נאור וטלי קולודני ב"כ המשיבה: עו"ד אילן אלמקייס החלטה
בקשה אחת – בקשת המבקשת להתיר לה לנתק את חניון המשיבות מחיבור החשמל שהן מקבלות באמצעות החיבור שלה לרשת חברת החשמל ולהפסיק להעניק להן שירותי ניהול תוך 7 ימים ממועד החלטת בית המשפט אם הללו לא תשלמנה לה את דמי הניהול ואת התשלום עבור צריכת החשמל, הן זה הכלול בתביעה – על פי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, והן את החוב שנצבר בגין חיובים אלה ממועד הגשת התביעה ועד עתה.
ברקע הדברים, תביעת המבקשת (חברת ניהול של בנין) לחייב את המשיבות (בעלת הזכויות והמפעילה של החניון באותו בנין) לשלם לה סך של 295,492 ₪ בגין חובות דמי הניהול והחיובים עבור צריכת החשמל שחדלו לשלם החל מחודש נובמבר 2015 וכן ליתן צו המורה להן להיתחבר ישירות לחברת החשמל באמצעות התקנת מונה נפרד עבור החניון וכי ככל שלא יעשו כן ולא ישלמו עבור צריכת החשמל יותר לה לנתק את החניון מזרם החשמל כך שלא תיאלץ לממן את צריכת החשמל בגינו ויהיה על המשיבות להיתחבר ישירות אל חברת החשמל באמצעות מונה נפרד.
...
המשיבות טוענות כי מטרת סעד זמני היא לשמור על המצב הקיים בעת הגשת התביעה ולהבטיח את יישום פסק הדין ולא מעבר לכך ואף תכלית מתכליות אלה אינה מקבלת מענה בסעד המבוקש וכן כי ממילא עוקל מלוא סכום התביעה כך שבהקשר זה מוגנות זכויות המבקשת ואין להעתר לבקשה.
ואכן, גם ביחס לחשמל קיימות בפסיקה דוגמאות שונות המצביעות על שימוש באותו רציונאל, וכך לדוגמא נקבע ברע"א (מחוזי חיפה) 16557-03-14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' חאלד אבו גבל (25.5.2014) – "באופן שיובהר כי חברת החשמל מוסמכת לנתק את החשמל למי שאינו משלם את חובו ..." ובהמשך פסק הדין (בפתח הפרק שכותרתו – "סוף דבר") – "יובהר ויודגש כי למבקשת, חברת החשמל, סמכות לנתק חשמל לצרכנים אשר אינם משלמים את חובם ..." (ראו גם החלטת בית משפט זה בבש"א (נתניה) 1161/04 שואהנה זהיר סאלח נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (28.4.2004)) לא זו אף זו, פסקי הדין דלעיל עסקו בחברת החשמל ובנציב המים אשר עליהם מוטלת אחריות ואף חובה לספק מים וחשמל לאזרחי מדינת ישראל ועל כן חלה עליהם אחריות מיוחדת בהקשר זה ושומה עליהם לנהוג במשנה זהירות טרם ניתוק אזרח משירות חיוני שכזה, מה שאין כן המבקשת אשר אינה חבה חובה מהותית מכח הדין או מכח חוזה שהוצג לפני לספק למשיבות חשמל ולכל היותר מדובר בחוזה אשר ניתן ללמוד עליו מתוך התנהגות הצדדים.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי בכובד ראש את הפגיעות ההדדיות העלולות לנבוע מהעתרות או אי העתרות לסעדים המבוקשים על ידי שני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בין הצורך להגיע לחקר האמת ובירור מלא של טענות המשיבות מחד, ומאידך מניעת הפגיעה בזכויות המבקשת בשל מחדלן של המשיבות מלפעול במועד להשלמת חוות הדעת, במיוחד כאשר מדובר בנזק מצטבר והולך אשר הארכת פרק ההתדיינות תגרום להגדלתו, באתי לכלל מסקנה כי יש לאפשר את השלמת חוות דעת המומחה אולם תוך הבטחה כי התארכות ההתדיינות בשל כך לא תגדיל את נזקי המבקשת המצטברים והולכים.
סוף דבר הפועל היוצא ממכלול האמור לעיל הוא כי אני מורה כדלקמן – המומחה מטעם בית המשפט ישלים את חוות דעתו במובן זה שיבדוק את חיובי דמי החשמל ודמי הניהול שהונפקו למשיבות על ידי המבקשת במשך כל השנים מאז תחילת ההתקשרות ביניהן, היינו מאז שנת 2008, ויקבע האם חוייבו על ידי המבקשת ביתר ובמידה שכן מה סכום החיובים ביתר, הן על פי האופציה של חיובן בגין צריכת חשמל על פי תעריף תעו"ז והן על פי האופציה של חיובם על פי התעריף הממוצע הרגיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי לפני תביעה הכוללת עתירה לסעד כספי בסך 295,492 ₪ (על פי כתב התביעה המתוקן) בגין אי תשלום דמי ניהול, ואחזקה ותשלומי חשמל שהיה על הנתבעות לשלם לתובעת וכן לצוו אשר יורה לנתבעות להיתחבר ישירות לרשת חברת החשמל באמצעות מונה נפרד לחניון שהן מפעילות על חשבונן ובמידה שלא יעשו כן להתיר לתובעת לנתק את החניון מזרם החשמל על מנת שלא תיאלץ לשאת בעלויות החשמל עבורן.
לחניון האמור אין חיבור חשמל עצמאי וישיר לרשת חברת החשמל אלא התובעת היא המחוברת באמצעות מונה ראשי לרשת חברת החשמל ומספקת לנתבעות וליתר הדיירים חשמל דרך מונים מישניים, באופן כזה שהתובעת מקבלת את החשבון מחברת החשמל עבור הצריכה הכוללת של הבנין ומחייבת בתשלום את הנתבעות על פי קריאת המונה ביחס לצריכה שלהן בלבד מבלי לגבות תשלום נוסף עבור שירות זה. על פי הוראות סעיף 9 להסכם הניהול מחוייב מחזיק נכס בבנין לשאת בחלקו היחסי בהוצאות ניהול הבנין (על פי היחס בין שטח הנכס בו הוא מחזיק לשטח כלל הנכסים בבנין) בתוספת 15% דמי ניהול, הכל כפי שיחושב ויאושר על ידי רואי החשבון של התובעת.
...
סיכום לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת ביחד ולחוד סך של 283,232.24 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן – 16.11.17 – ועד התשלום בפועל.
כמו כן אני מורה לנתבעות להתחבר בעצמן באופן ישיר לרשת חברת החשמל על חשבונן תוך 6 חודשים.
בשים לב לתוצאה, לאור נימוקיה ובשל התנהלותן של הנתבעות כמתואר לעיל אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את אגרת בית המשפט בסך 4,794 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

טענות הצדדים בפני תביעה לתשלום סך של 363,199 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה ממחדלה של הנתבעת לתקן את המבנה שבבעלותה, וכן תביעה למתן צו עשה לתיקון המחדלים.
לגופה של התביעה, נטען כי הנתבעת אינה חבה בחובות "אנגל" כלפי התובעת וכי הנזקים המוכחשים נגרמו עקב אירועים אשר אירעו עובר למועד בו רכשה הנתבעת את הנכס וכן כי התובעת היא בעלת הנכס ולפיכך עליה מוטלת האחריות בגין הנזקים לרבות הגנה על לוח החשמל שבבעלותה, והמשרדים.
לטענת הנתבעת אם תתקבלנה טענות התובעת בגין אחריותה של הנתבעת לניהול הקניון אזי יש לקזז סך של 54,971 ₪ בגין דמי ניהול שהתובעת חייבת בהם.
נצפה גם תפר קונסטרוקטיבי בגשר המחבר את החניונים העיליים, שדרכו חודרים מי גשמים לחלל גג הגלריה וללוח החשמל.
העד מעיד גם כי לכל דייר יש מונה חשמל בנפרד, אשר נמצא בלוח החשמל שנמצא בארכיון בין המשרד שלו לבין השוכרת מריה סליחוב.
לדבריה, כל פעם שיורד גשם היא מתקשרת למנהל האחזקה של הקניון, אלו באים לתקן אולם כנראה שזה לא מטופל.
הנתבעת צריכה לצפות, וניתן היה לצפות (בעצמה או על-ידי אנשי מיקצוע מטעמה אשר אין חולק כי עלו תדיר לגג), כי חיבור של שלושה גגות שונים, עלול להסב נזק בעת ירידת גשמים לבעלי העסקים אשר שוכנים תחת חיבורי הגג הלקוי.
יתרה מכך נראה שבחלק מהעתקי החשבוניות נערכו שינויים של מחיקות והוספות שם התובעת אשר לא ניתן לגביהן הסבר מניח את הדעת (עמ' 46 ש' 12-13) גם אם אכן נגרמו לתובעת נזקים כתוצאה מהנזילות בגג הרי לא הוכח מהן העבודות המדויקות שבוצעו והאם אכן שולם שכר עבודה בגין עבודות השיפוץ שכן מעדותו של מר בוחבוט עולה כי דפוסי התשלום של מנהל התובעת לא היו עקביים ולא ניתן לקבוע בוודאות אם ומתי שולמו הכספים.
...
משכך טענת הקיזוז נדחית.
לאור כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום של 75,775 ₪ כאשר סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבעת בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ כאשר סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו