תביעה לתשלום דמי לידה מעבודה אצל שני מעסיקים

לטענת הנתבע, הוא פעל כדין עת דחה את תביעתה של התובעת לתשלום דמי לידה בגין תקופת עבודתה אצל חמה.

גרעין הטומן בחובו תנאי שאין בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לבצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה ובלשונו של בית דין זה לאמור: "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הנה היתקשרות לבצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה" (ראו – עניין מגרה וכן עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי (29.6.00)) ברוח זו אף נפסק גם כי אופי התשלומים המשולמים כשכר הנו שיקול משמעותי לצורך הגדרת הזכאות לתשלום דמי אבטלה בנסיבות כאמור (ראו עב"ל (ארצי) 1147/01 מוסטאפא כמאל - המוסד לביטוח לאומי (2.12.03)).

ההקשחה הראייתית כאמור, הנוגעת כמובן גם להוכחת "גרעינה" של הגדרת בן מישפחה "כעובד", עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית דין זה אשר נידרש לסוגיה זו לא אחת וכך אמר: "הלכה פסוקה היא כי כאשר הצדדים הטוענים ליחסי עבודה הם קרובי מישפחה, בית הדין בוחן בקפידת יתר את טיבם של היחסים שנוצרו: האם בפניו מערכת יחסים התנדבותית, המגלמת בתוכה עזרה משפחתית או שמא נוצר בין בני המשפחה קשר חוזי המסדיר מערכת של זכויות וחובות. לשם עמידה על טיב היחסים שנוצרו בין בני המשפחה, ייתן בית הדין את דעתו, לפרמטרים שונים, ובהם, בין היתר מסגרת שעות העבודה, האם השכר ששולם היה ריאלי או סמלי וכיו"ב." (ראו – עניין מגרה וכן, עב"ל (ארצי) 20105/96 יהלום - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ו (2001) 603, 616; דב"ע לג/0-108 המוסד לביטוח לאומי - כץ, פד"ע ה', (1973) 31, 36; דב"ע לג/0-159 מרקו - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ה', (1973), 134 ,137).

...

טענות הצדדים לטענת התובעת, דין התביעה להתקבל.

אשר לטענת ההשתק שטענה התובעת, אין בידינו לקבלה.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.

לא מצאנו לנכון לחרוג בנסיבות העניין מכלל ולפיו בשל מהות התביעה, מתחום הביטחון הסוציאלי, יישא כל צד בהוצאותיו.

השאלה העומדת לפתחנו היא: האם התובעת הועסקה על ידי גיסה (אחי בעלה) בחודשים מרץ 2019 עד ינואר 2020 ולכן על הנתבע להיתחשב בהכנסתה זו לצורך חישוב השכר הקובע לדמי לידה? כללי: ביום 23.1.2020 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי לידה בגין לידה מיום 18.1.2020.

אושרה זכאות לדמי לידה בגין עבודה אצל מעסיקה זו. ביום 2.6.2020 דחה הנתבע את בקשת התובעת להיתחשב גם בהכנסתה אשר לטענתה נתקבלה מעבודתה כמנהלת חשבונות ב"גבריאל לה פרוטה", שבבעלות גיסה, מר גבי ספיאשוילי, בתקופה שמיום 1.3.2019 ועד 16.1.2020 (להלן – תקופת העסקה).

דיון והכרעה: ביום 8.3.2020 נחקרה התובעת על ידי חוקר הנתבע (נ/2) ובמסגרתה ציינה כי הועסקה במקביל אצל שני מעסיקים: בימים א' – ה' בשעות 08.30 עד הצהרים עבדה בטלאול.

הנתבע יחשב וישלם לתובעת דמי לידה בהיתחשב גם בהכנסתה מעבודתה אצל גיסה, גבי, ב-לפרוטה.

...

סוף דבר: מכל המקובץ עד כה ומכל הראיות בתיק עולה כי כפות המאזניים נוטות לטובת גרסת התובעת, לפיה בתקופת העסקה התקיימו יחסי עובד מעסיק בינה לבין גיסה, גבי.

על כן התביעה מתקבלת.

טענת הדחיה של הנתבע מיום 2.6.2020 (נספח א' לכתב התביעה) – נדחית.

במסגרת תביעתה זו טענה התובעת כי בחודשים ינואר – יולי 2019 עבדה אצל המעסיק: חברת אני.

סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה". סעיף 40(ב)(1) קובע כי מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: "(1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל". סעיף 160(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי – "(א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1". סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע תקופת אכשרה כדלקמן: "(א) לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע". סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהו מבוטח לענין דמי אבטלה כדלקמן: "(1) תושב ישראל או תושב אירעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". ההלכה היא כי: "בענף הביטוח הלאומי, קירבה משפחתית – ולו קירבה בין הורים וילדים – אין בה, כשלעצמה, כדי למנוע אפשרות של הווצרות יחסי עובד-מעביד. המניע לבחירת העובד, בין אם הוא מניע עקרי או משני, אינו קובע לעניין קיומם של יחסי עובד מעביד. מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, היא היא הקובעת לעניין זה.

במענה לשאלה: מדוע נוצר הצורך להעסיק את התובעת צוין: "סיוע לאיציק שלם שמנהל את תחום ההחתמות והיה צריך עזרה של מזכירה". במענה לשאלה: מי החליף את התובעת כשיצאה לחופשת לידה? צוין "כרגע אף אחד לא החליף. איציק עושה את עבודתו לבד. (תקופה רגועה מאוד בגלל אוגוסט והחגים)". במענה לשאלה: למה לא מונה מחליף לתובעת? צוין: "חודש אוגוסט + חגרי תשרי - מעט החתמות". כמו כן הובאו נתונים באשר לשכרה של התובעת ולשכרה של העובדת שהוחלפה על ידי התובעת: שני ג'ורג'י. טופס המעסיק חתום על ידי הנהלת החשבונות.

הודעתו זו תואמת את המפורט בסעיף 6 לשאלון למעסיק שצורף לתביעה לדמי לידה (נספח יב' לתצהיר התובעת).

...

נסביר: מעיון ובדיקה של הודעות התובעת בפני חוקרת הנתבע, תצהירה ועדותה בפנינו – מצאנו כי גרסתה קוהרנטית, ברורה וגם סבירה וחרף הקושי שביטאה בבכי בחקירותיה, התובעת לא סתרה את גרסתה.

כל נימוקים אלה הטו את כפות המאזניים לטובת התובעת ועל כן מצאנו לקבל את תביעתה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בטופס התביעה ציינה התובעת כי עבדה במהלך הריונה אצל שני מעסיקים שונים: ל.מ שירותים וכוח אדם, וזאת מחודש יוני 2016 ועד לחודש דצמבר 2019 וכן שגיא חברה לעבודות חשמל בע"מ (להלן: "החברה"), אשר הנה חברה בבעלות אביה, וזאת החל מיום 5.12.2018 ועד ליום 25.12.2019.

טענות הנתבע: מהראיות עולה כי לא היתקיימו יחסי עבודה בין התובעת לאביה ומשכך התובעת אינה בגדר מבוטחת בשל עבודתה הנטענת אצלו, לעניין תביעתה לתשלום דמי לידה וזאת בהתאם לסעיף 50 לחוק.

...

ביום 9.7.2020 אושרה תביעתה לדמי לידה ביחס למעסיק ל.מ שירותים וכוח אדם אולם נדחתה תביעתה ביחס לחברה שבבעלות אביה, מן הטעם שאין המדובר ביחסי עובד מעסיק והתובעת אינה עונה על הגדרת "עובד" אצל מעסיק זה. על רקע האמור, הוגשה התביעה דנן.

לאור כלל האמור, לא מצאנו שיש ממש בגרסתה המתפתחת של התובעת.

לאור כל המקובץ, לא שוכנענו כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לשגיא חברה לעבודות חשמל, אשר בבעלות אביה וכי התובעת עונה להגדרת עובדת החברה.

סוף דבר לאור כלל האמור לעיל- התביעה נדחית.

לטענתו, לא היתקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לבין החברה והיא אינה עונה להגדרת "עובד". לטענת הנתבע, בטופס התביעה ציינה התובעת כי עבדה במהלך הריונה אצל שני מעסיקים שונים: · מעסיק 1 - אורן ח.ג.י שיווק ומסחר (חנות קולומביה עודפים) (להלן: "חנות קולומביה").

· מעסיק 2 - "נוי לגן – לוי דורון" וזאת מיום 1.3.19 ועד ליום 19.9.19 (להלן: "המעסיק דורון לוי" ו/או "בעלה של התובעת". הנתבע מציין כי ביום 20.1.20 אושרה תביעתה לתשלום דמי לידה בגין דמי לידה מחנות קולומביה, ונדחתה תביעתה לתשלום דמי לידה בגין העבודה אצל המעסיק דורון לוי, וזאת משלא הוכיחה כי עומדת בתנאי סעיף 1 לחוק: עבודה במפעל של בן מישפחה, עבודה סדירה במקום העבודה, ועבודה שאילמלא נעשתה על ידו היתה נעשית בידי עובד אחר.

...

את יודעת כמה טלפונים אני מקבל ביום? את חושבת שאניח זוכר בדיוק מה היה שם? אני לא. אני בן אדם.

סוף דבר: לנוכח ריבוי הגרסאות מסקנתי כי אין לתת אמון בתובעת ובבעלה.

לאור האמור בנפרד ובמקובץ, התובעת אינה זכאית לדמי לידה עבור הלידה מיום 21.9.19, משלא לא הצליחה להוכיח כי התקיימו יחסי עובד-מעסיק בעסק של בעלה בתקופה זו. התביעה נדחית.