תביעה לתשלום דמי לידה בשל אי צבירת תקופת אכשרה

כמו כן, נשלח אל התובעת מכתב נוסף מיום 5.8.2020 במסגרתו פירט הנתבע כי תביעתה לדמי הלידה נדחתה בשל אי צבירת תקופת האכשרה הנדרשת על פי החוק[footnoteRef:8]: [8: ר' נספח 8 לתצהיר גב' ברנס.

כך, גם ביחס לתביעה לתשלום דמי לידה בגין הלידה השנייה, התובעת טענה כי תשלומי הביטוח בוצעו בעד תקופת האכשרה ועל כן ההחלטה של הנתבע לשלול את זכאותה לתשלום דמי לידה אינה מעוגנת בדין.

...

האמור מחזק את המסקנה כי התובעת לא הוכיחה שהתביעה הראשונה הוגשה על ידה ביום 9.1.2019, הן לאור היעדר אסמכתאות מתאימות והן לאור המפורט לעיל.

על יסוד כלל האמור לעיל, תביעת התובעת לתשלום דמי לידה עבור שתי הלידות - נדחית.

אולם, משמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי – מצאנו שלא לחייבה בהוצאות.

התביעה לתשלום דמי לידה עבור עבודת התובעת כעצמאית נדחתה בנימוק שהתובעת לא צברה את תקופת האכשרה המינימאלית לתשלום דמי לידה כעצמאית.

התובעת הגישה בקשה לתשלום דמי לידה מטעמי צדק, ובקשתה נדחתה על ידי המוסד ביום 17.11.2021 בנימוק כי לא היו סיבות אובייקטיביות אשר מנעו מהתובעת תשלום דמי הביטוח לתקופת האכשרה.

ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ג, (10 אוגוסט 2023), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, לא מצאנו כי נפל פגם בהחלטת המוסד בדחותו את בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק.

לאור האמור, לא מצאנו כל פגם בהחלטת המוסד לדחות את בקשת התובעת להענקה מטעמי צדק בהתאם לחוק ולתקנות.

לסיכום, התביעה נדחית.

בכלל זה טען הנתבע כי תקופת הקורונה החלה כחצי שנה לאחר פיטורי התובעת ביום 14.5.2019 ולכן לא היתה עילה לאי מציאת עבודה; כי בקשת התובעת לדמי אבטלה מיום 18.10.2020 נדחתה בשל אי צבירת תקופת עבודה הנדרשת כתקופת אכשרה לפי הוראות סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי וכי התובעת לא הוכיחה את ניסיונותיה למציאת עבודה.

המתוה המשפטי: סעיף 163(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כך: "רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור." תקנה 179ב(א) לתקנות שעת חרום (נגיף הקורונה החדש)(הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020 (להלן – תקנות שעת חרום), אשר ניכנסו לתוקפן ביום 27.3.2020, קבעה כי – "על אף האמור בסעיף 163(א), מבוטח שהגיש למוסד תביעה לדמי אבטלה בתקופה שמיום י"ט באדר התש"ף (15 במרס 2020) עד יום י"ג בניסן התש"ף (7 באפריל 2020) ולא נרשם בלישכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה או שנירשם כאמור אך מידע בדבר הרישום לא היתקבל במוסד יראו אותו כמובטל לפי אותו סעיף לעניין זכאות לדמי אבטלה בעד חודש מרס 2020, מיום י"ט באדר התש"ף (15 במרס 2020) או מיום הפסקת העסקתו, לפי המאוחר מביניהם, ובילבד שהוכיח להנחת דעתו של המוסד כי הופסקה העסקתו". תקנה 179ג(א) לתקנות שעת חרום קבעה כך: "על אף הוראות פרק זה, מבוטח שהופסקה העסקתו בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום כ"ז בניסן התש"ף (19 באפריל 2020) והוא לא זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור בסעיף 161, אך צבר תקופת אכשרה כאמור באותו סעיף בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד מספר הימים כלהלן,לפי העניין, לכל היותר:

" תקנה 179ד לתקנות שעת חרום קבעה כי: "על אף האמור בסעיפים 171, 171א ו-179ג, מבוטח שלא זכאי לדמי אבטלה לפי פרק זה רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי סעיפים 171, 171א או 179ג, לפי העניין, מסתיימת בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020), ימשיך לקבל דמי אבטלה בהתאם להוראות פרק זה עד יום ו' באייר התש"ף (30 באפריל 2020)". סעיף 160(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כך: "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים (בפרק זה - זכאי), וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1." סעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כך: "לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע". דיון והכרעה: התובעת טענה כי היא זכאית לדמי אבטלה מחודש ינואר 2020 ועד חודש אוגוסט 2021, שאז החלה לעבוד כמוכרת בחנות.

כמו כן טענה כי הנתבע היתייחס לבקשתה כתביעה חדשה לחלוטין ובמנותק לגמרי מהעובדה שהיתה בתקופת אבטלה ומיד לאחר מכן לא מצאה עבודה בתקופת הקורונה (ס' 15 לתצהירה המשלים) תביעת התובעת מיום 18.10.2020 היא אכן תביעה חדשה אך היא לא מנותקת ממה שארע לפני כן. בהתאם לסעיף 161(א) לחוק הביטוח הלאומי על התובעת לעמוד בתקופת אכשרה של 12 חודשים, בהם שולמו דמי ביטוח אבטלה, מתוך 18 חודשים בתכוף לתאריך הקובע, דהיינו "ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובילבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת". (ראו הגדרת תאריך קובע בסעיף 158 לחוק הביטוח הלאומי).

...

מצאנו להוסיף כי זכאותה של התובעת לדמי אבטלה בתקופה שמחודש מרץ עד 16.8.2020 נובעת מחקיקה שחלה לפרק זמן מסוים בלבד ובוטלה.

במצב דברים זה ובהעדר הודעה מוקדמת על כך לתובעת מהנתבע – סביר והוגן לטעמנו להקל עימה בענין אי התייצבותה בלשכת התעסוקה.

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

האחת (ב"ל 32121-07-18) עניינה תשלום דמי אבטלה, בגין תקופה אכשרה המתחילה בחודש ספטמבר 2016 ומסתיימת בחודש מרץ 2018, וזאת בשל החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), לדחות את תביעתה לדמי אבטלה מכוח סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") בשל אי צבירת "תקופת אכשרה" הקבועה בחוק.

בגין התקופה בה שהתה התובעת בחופשת לידה (105 ימים החל ממועד הלידה – 30.9.2017), לא ניתן לחשב תקופה זו כתקופת אכשרה, הואיל והתובעת לא קיבלה במסגרת תקופה זו תשלום עבורם.

...

בנסיבות אלה, הגענו למסקנה כי התובעת לא הפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההריון ועל כן, דין תביעתה להידחות.

על כן, גם מטעם זה, דין התביעה לגמלת שמירת הריון – להידחות.

מכל מטעמים המפורטים לעיל, מצאנו כי בדין נדחו תביעותיה של התובעת ועל כן, דין התביעות להידחות.

" מוסיף הנתבע כי, "לפי סעיף 50(א) לחוק, התנאי לזכאות לגימלת דמי לידה הנו צבירת תקופת אכשרה. משמע בכדי להיות זכאית לגימלה על התובעת היה לא רק לדיווח על עצמה כעצמאית, אלא גם לשלם בזמן אמת את דמי הביטוח בגין החודשים שקדמו ללידה, דהיינו להסדיר את התשלומים טרם הלידה. משלא נרשמה כעצמאית ולא שילמה דמי ביטוח – לא צברה הנ"ל תקופת אכשרה כנדרש על פי חוק." לטענת הנתבע, "תקנה 2 (א) לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי"ד-1954 קובעת כי מועד תשלום דמי ביטוח בידי מבוטח שאינו עובד חל ב-15 לחודש העוקב בעד החודש שקדם לו. הנתבע יטען כי על מנת ליצבור תקופת אכשרה כנדרש על התובעת היה להרשם כעצמאית ולהתחיל לשלם את דמי הביטוח בהתאם וזאת כבר בחודש 5.2019 על כן, ומשלא עשתה זאת התובעת, יש לראות בה כמי שפיגרה בתשלום דמי הביטוח ולא צברה תקופת אכשרה." הנתבע מציין, כי בהתאם לפסיקה עב"ל 293/98 חנה גלעדי נ' המוסד לביטוח לאומי, התשלום עבור דמי הביטוח צריך להעשות לפני היום הקובע ולא לאחריו.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות, על בסיס הנימוקים שיפורטו להלן: על פי סעיף 50(א) לחוק, התנאי לזכאות לגימלת דמי לידה הנו צבירת תקופת אכשרה.

ברגע שלא דיווחה ונרשמה כעצמאית ולא שילמה דמי ביטוח, על כן לא צברה תקופת אכשרה כנדרש על פי חוק.

ניתן היום, י"ג ניסן תשפ"ג, (04 אפריל 2023),בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, על בסיס הנימוקים שיפורטו להלן: על פי סעיף 50(א) לחוק, התנאי לזכאות לגמלת דמי לידה הינו צבירת תקופת אכשרה.

לאור בחינת הראיות, המסמכים והעדויות שהובאו בפנינו, שוכנענו כי התובעת לא הוכיחה כי נבצר ממנה לדווח על מעמדה למוסד הביטוח לאומי ולשלם את חובה/ דמי ביטוח.

משכך, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.