תביעה לתשלום דמי לידה בדרך של הענקה מטעמי צדק

במקרה שהתקיימה אחת מהנסיבות המזכות בסעיף 3 לתקנות הענקות מטעמי צדק, קובע סעיף 12 לאותן תקנות לעניין דמי לידה כי: "שיעור ההענקה למבקשת הענקה שתביעתה לגמלה לשמירת הריון או לדמי לידה נדחתה ומתקיימות הנסיבות האמורות בתקנה 3, יהיה כשיעור הגמלה לשמירת הריון או כשיעור דמי הלידה שהיו משתלמים למבקשת ההענקה אילו היתה זכאית לדמי לידה או לגמלה לשמירת הריון, לפי הענין". סעיף 3(9) לתקנות הענקות מטעמי צדק קובע כי אחת מהנסיבות המזכות בהענקה מטעמי צדק היא "מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד". מידע שבעטיו נוצר פגור בתשלום.

בעניינינו אין חולק על כך שהתובעת קיבלה מידע שגוי ממוקד הביטוח הלאומי לפיו היא תוכל לשלם את דמי הביטוח כעצמאית בדרך של קזוז מדמי הלידה.

...

אשר למענק מטעמי צדק הנתבע דחה את הבקשה מהטעם שלא נמצאה עילה בדין להיעתר לה. לאור תשובת הנתבע פתחה התובעת בהליך דנן.

לאור האמור לעיל, בקשתך לתשלום דמי לידה כעצמאית בחודש 4/17 נדחית.

כיוון שבדמי לידה עסקינן, קובע סעיף 12 לתקנות שהתובעת זכאית למענק "כשיעור דמי הלידה שהיו משתלמים למבקשת ההענקה אילו היתה זכאית לדמי לידה". סוף דבר התביעה מתקבלת.

לנוכח האמור תביעתה של התובעת לדמי לידה נדחתה ביום 16/3/16 מן הטעם שעובר ללידה התובעת הייתה במעמד של "עצמאית שאינה עונה להגדרה". ביום 1/8/16 התובעת פנתה למל"ל בתהליך של בקשה להענקה מטעמי צדק ואולם גם פנייתה זו נדחתה, מהטעם שלא שולמו דמי ביטוח עובר ללידה, וזאת על אף שפקידת הגבייה פנתה למייצגת וביקשה שתגיש מסמכים כנדרש ולא נענתה.

לחילופין טוענת התובעת כי משהוכח כי היתנהלה בתום לב, ואי תשלום הביטוח היה שלא לטובתה, הרי שיש לזכותה בדמי לידה במסגרת של הענקה מטעמי צדק.

לאחר שעיינו בטענות התובעת בעדותה ובעדות המייצגת מטעמה וכן במסמכים שבתיק לא התרשמנו כי המחדל שבאי תשלום דמי הביטוח בחודשים שקדמו ללידה נעוץ בדרך כלשהיא במל"ל, אלא שכל כולו רובץ לפתחה של התובעת.

...

לאחר שעיינו בטענות התובעת בעדותה ובעדות המייצגת מטעמה וכן במסמכים שבתיק לא התרשמנו כי המחדל שבאי תשלום דמי הביטוח בחודשים שקדמו ללידה נעוץ בדרך כלשהי במל"ל, אלא שכל כולו רובץ לפתחה של התובעת.

לא ברור מדוע התובעת כרכה את תיקון הדיווחים לשנת 2014 עם תשלום המקדמות לשנת 2015 ומדוע השתהתה זמן כה רב על אף שהכנסותיה עלו פי חמש / שש ומכל מקום אין מדובר בהטעיה מצד המל"ל, אלא במחדל של התובעת או המייצגת או בטעות של מי מהן בשיקול הדעת או בהבנת מצב הדברים ואולם אין מדובר בסיטואציה של "נבצרות". לא מן הנמנע לציין בהקשר זה דברים שנקבעו בעב"ל (ארצי) עפרה לוי גרין – המל"ל [פורסם בנבו]: "המערערת היא שבחרה לדווח על הכנסותיה - שגדלו באופן משמעותי במהלך שנת 2009 - רק בחודש מאי 2010, והיא שבחרה להמתין לשוברי התשלום ביודעה כי הינה בהיריון מתקדם, ועל אף המכתב מיום 7.12.09 שבו הובהר לה כי אינה מבוטחת בענף דמי לידה. בחירותיה שלה לא יכולות להיחשב כמניעה מלשלם את דמי הביטוח במועד". סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

עוד מצוין כי אינו זכאי להענקה מטעמי צדק מאחר ואושרה לתובע זכאות לנכות כללית ובתקופת ההמתנה לנכות כללית אושרה תביעה לתשלום דמי תאונה.

הטענה כי פתח את התיק במס הכנסה ב- 22.10.18 "נולדה" במועד מאוחר יותר.

רישום צריך להעשות בדרך שננקבה בתקנות.

...

אמנם נדחית טענת התובע שלא הוכחה כי פקיד מס הכנסה אמר לו שהטופס עובר לכל המוסדות כולל לביטוח לאומי וזאת לאור טענתו של התובע עצמו כי התכוון לפנות עוד באותו היום שנפגע, 23.10.18, למוסד לביטוח לאומי כדי להירשם.

טענה זו דינה להידחות.

התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת במובן זה שהתובע היה במועד התאונה עובד עצמאי אשר עשה את המוטל עליו כדי להירשם.

בנסיבות העניין ישלם הנתבע לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

פס"ד זה דן בשאלת זכאותה של התובעת לדמי לידה כעצמאית, כולל בדרך של הענקה מטעמי צדק.

מנגד – וכאמור, טוענת ב"כ הנתבע כי לפי החוק והפסיקה משהתובעת לא פעלה על פי החוק ולא שילמה את דמי הביטוח קודם הלידה, לא ניתן לקבל את תביעתה, תהא אשר תהא הסיבה לאי עמידתה בחוק, זאת גם לא בעיניין הענקה מטעמי צדק, מן הטעם שהתובעת אינה עומדת במבחן של טעמי צדק.

...

אציין כבר עתה כי מקובלת עליי עדותה של התובעת בכך שאי התשלום נבע מטעות שבתום לב, וכי אכן התכוונה לשלם את החוב בטרם הלידה.

סוף דבר: בנסיבות העניין אין מנוס מדחיית התביעה.

בתעודת עובד הציבור צוין כי "עוד אוסיף כי ניתן לשלם דמי ביטוח ולהסדיר חובות באמצעות אתר האנטרנט ללא צורך בהגעה פיזית לסניפי הביטוח הלאומי. לגבי טענתה כי חשבה כי רואה החשבון שלה הסדיר את החוב, אגיב כי טעות רואה החשבון אינה מהוה סיבה מוצדקת לתשלום דמי לידה מכוח הענקה מטעמי צדק ולפי הסיבות הרשומות בתקנה 3". התובעת נישאלה בעיניין הסדרת החובות באמצעות האנטרנט והתנהלות רואה החשבון.

עצם הידיעה של התובעת כי המוסד נקט בדרך זו לגבי חוב הפרישי שומה, די בה כדי לקבל את טענת התובעת כי לא יכלה לדעת לא רק על עצם החוב שנוצר באוגוסט שעה שכבר הייתה בשלהי היריון, אלא שגם יכלה לצאת מתוך הנחה שלו יגיע חוב כזה הוא יטופל אוטומאטית על ידי המוסד.

התביעה מתקבלת במלואה .התובעת זכאית לדמי לידה מכח תקנה 3 (9) ו-(10) לתקנות הענקה מטעמי צדק.

...

נוכח הראיות שעמדו בפנינו שוכנענו כי ההודעות על החוב לא הגיעו לתובעת.

התביעה מתקבלת במלואה .התובעת זכאית לדמי לידה מכח תקנה 3 (9) ו-(10) לתקנות הענקה מטעמי צדק.

הנתבע ישלם את הגמלה כדין .כן ישלם הנתבע שכ"ט ב"כ התובעת בסך 4,000 ₪.