בתובענה זו, שעניינה קבלת נתונים בגין השנים 2013 – 2019, בהקשר של תשלום דמי טפול אירגוני מקצועי לפי סעיף 33ז' לחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז – 1957, מתעוררת השאלה אם הנתבעת היא חברה העוסקת בענף התעשייה.
...
משעניין זה לא הוכח בכל הנוגע לנתבעת, הרי שדין התביעה להידחות.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו להידרש לשאר טענות הנתבעת בסיכומיה, לרבות שאלת חוקתיות ההסדר הנורמטיבי החל על הצדדים.
יוער בקצרה כי פסיקת בתי דין אזוריים אחרים אינה מחייבת מותב זה, ובכל מקרה, גם בעניין מובילאיי עליו הסתמכה הנתבעת, בסופו של יום ההכרעה בסוגיה המשפטית נסמכה על השאלה העובדתית אם הנתבעת שם עסקה בייצור או במו"פ.
סוף דבר – התביעה נדחית.
לא מצאנו לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמה (כפי שהנתבעת ביקשה), מאחר שבירור השאלה בדבר מהות עיסוקה של הנתבעת (בהקשר של הוראות הדין בנושא דמי טיפול ארגוני מקצועי) היא עניין מהותי המשתנה ממעסיק למעסיק, בהתאם לאופי עיסוקו.
