השאלה אשר במחלוקת
השאלה הנצבת במוקד בהליך זה הנה האם כטענת התובע, מחויבת הנתבעת בתשלום דמי טפול אירגוני , מכוח הוראות ההסכם הקבוצי וצו ההרחבה או שמא כטענת הנתבעת, ההסכם הקבוצי עליו מבוסס צו ההרחבה מכוחו מבקש התובע לגבות את דמי האירגון, בוטל ואין לו עוד תוקף.
הנתבעת לא הפריכה את תחשיב התובע על כן אנו קובעות כי על הנתבעת לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום , סך של 20,475 ש"ח בגין דמי טפול אירגוני מקצועי, בצרוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.
...
לא מצאנו כי יש בטענה זו לסייע לנתבעת, מאחר ובעלי התחנה, מר אשרף בדיר, הודה כי התחנה הופעלה בפועל במשך כשש שנים קודם לכן (עמ' 10 לפ', ש' 6 – 9).
סעיף 11 לחוק קובע כי: "תחילתו של הסכם קיבוצי היא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע - מיום חתימתו". אומנם, סעיף זה אינו מתייחס לדרישת הרישום אולם, מאחר ודרישת הרישום קבועה בסעיף 10 לחוק והואיל ויש לפרש את סעיפי החוק בהרמוניה, התוצאה היא כי אין באמור בסעיף 11 כדי לאיין את דרישת הרישום כתנאי לתוקפו של ההסכם וביטולו.
אחרית דבר
נוכח כלל הטעמים אותם ציינו לעיל, שוכנענו כי חלה על הנתבעת חובת תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי ובהתאם לכך, התביעה מתקבלת.