תביעה לתשלום דמי השמה בגין שרותי השמה עובדים

הנתבעת סירבה לשלם את מלוא דמי ההשמה בגין העובד נועם שואג ובסך 4,720 ₪.

שנית יובהר כי נטל הראיה בתביעה זו מוטל דוקא על הנתבעת והטעם לכך הוא כי בתביעה חוזית בה הנתבעת מודה בחובת התשלום לתובעת בגין השירותים שקבלה ממנה ועל פי התחייבות בהסכם, כל טענה לגבי העידר חובת תשלום, במיוחד כאשר היא חלקית – היא טענת הודאה והדחה.

...

סוף דבר הוא כי טענה אחת שולית של הנתבעת התקבלה והנוגעת לעובד מסוים שנעדר באופן חלקי מעבודתו במשך 19 שעות במצטבר בחודש ינואר ובתוספת של יום אחד שהחסיר – יחדיו 3 ימים.

יתרת סכום התביעה מתקבלת והנתבעת תשלם לתובעת את סכום התביעה בניכוי סך של 3,259 ₪, סכום שיופחת מקרן החוב לפי ערך יום פתיחת תיק ההוצאה לפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.

לא התרשמנו כי מרכזים אלה הופעלו לצורך מתן שירותי השמה של מבקשי עבודה.

בפסק דין שניתן בע"ע 56745-02-13 חברת החדשות הישראלית בע"מ נ' שחר צרפתי, מיום 14.02.2016, חזר בית הדין הארצי את ההלכה שנקבעה בע"ע 3575-10-11 ענת עמיר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ, מיום 21.01.2015, וכך פסק הנשיא בדימוס, השופט פליטמן, בעיניין שחר צרפתי - "אשר לשכר החלופי נפסק בדעתי בעיניין ענת עמיר, כי במקרים ברורים, שבהם המעסיק ידע, נוכח טיב הקשר הברור, כי מי שהוא בחר להעסיקו כקבלן הנו בעצם עובד, ובכל זאת החליט לעטות על היחס שביניהם כסות של מזמין - קבלן; במקרים שכאלה, מקובלת עליי הגישה ההרתעתית, לפיה אחת האפשרויות היא שהשכר החודשי הכולל הגבוה משכר עובד, ששולם על ידי המעסיק, יהא הבסיס לחישוב הזכאויות הסוציאליות שאותן תובע העובד בדיעבד. עוד קבעתי שם, כי לא מן הנמנע כי במקרים מתאימים, שבהם נכפה למשל על עובד מעמד של קבלן נותן שירות על ידי מעסיקו כדי להיתחמק ממתן זכויות כעובד; ראוי שבית הדין יחייב אותו מעסיק בתשלום פיצוי לעובד בגין היתנהגות חסרת תום לב, כמידת חוסר תום ליבו, בדומה לדעת חברתי השופטת אנגלברג שהם בעיניין ענת עמיר.

...

יוצא אפוא, כי טענת הנתבעת בנוגע לשכר המופחת הוכחה ויש לקבלה.

לפיכך עולה המסקנה כי אף אם היינו מגיעים לתוצאה שונה מזו שהגענו, וקובעים כי התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובעת לנתבעת, עדיין התובעת לא הייתה זכאית לכל סעד מהנתבעת.

לסיכום – לאור כל האמור - התביעה נדחית.

בית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה ת"צ - 53078-10-20 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן המבקשות: 1 . שירה שובל 2 . אורטל ארדן שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד איתן פלג המשיבות: 1 . א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ליליה שבשאי 2 . שהם - שרותי השמה ומיון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד רפי הולין החלטה

לאור טענות המשיבות, כי אי תשלום החזר הוצאות נסיעה כדין לשתי המבקשות היה מחמת טעות נקודתית, בהחלטתי בדיון שהתקיים ביום 15.7.2021 קבעתי כי "30 יום לאחר שיתקבל התימלול תודיע ויקטורי האם היא מסכימה להצעת בית הדין לעניין בדיקה מדגמית של עובדים לגבי עילת החזר הוצאות נסיעה." לטענת ויקטורי בהודעתה מיום 19.10.2021, ככל שתאושר הבקשה לתיקון שהוגשה על ידי ב"כ המבקשות, וככל שתוגש תשובה מתוקנת לבקשה, ייתכן והצורך במינוי בודק יתייתר.

לפיכך, לתשובת ויקטורי לבקשה לתיקון או להחלטה שתנתן בבקשת התיקון, תהא התוצאה אשר תהא, אין רלוואנטיות לעילת התביעה בגין תשלום דמי נסיעה בחסר לגבי המבקשת 2 ולצורך בבירורה באמצעות בודק חצוני מטעם בית הדין, שיבדוק האם יש כאן זכות שהופרה ביחס לקבוצה או שמא מדובר בטעות נקודתית.

...

התביעה היא בגין שירותי השמה במעון יום "פתחיה" שניתנו על ידי התובעת, מכח חוק שירותי סעד, התשי"ח-1958 (להלן - חוק שירותי הסעד), לאחותה של הנתבעת, בתקופה 28.8.2013-1.11.2012.

משלא שולמו דמי השמתה של הנתבעת במעון היום, רשאית הרשות המקומית (התובעת) לתבוע את דמי ההשמה מהאחות-הנתבעת.

...

ביום 5.11.2020 הוגשה תגובת הנתבעת לבקשת התובעת ובה נטען: יש לדחות את בקשת התובעת על הסף שכן בניגוד להנחיות הנשיאה בדימוס, חובה היה על התובעת להגיש את הבקשה בצירוף עמדת הנתבעת, אולם התובעת לא עשתה כן. הנתבעת מסכימה למתן ארכה להגשת תגובה להתנגדות בכפוף לביטול ההגבלות וההליכים שננקטו זה מכבר נגד הנתבעת במסגרת תיק ההוצאה לפועל ותוך חיוב התובעת בהוצאות.

ב"כ הנתבעת טען בין היתר כי משלא נמסרה לנתבעת התראה טרם נקיטת ההליכים, יש לדחות את התביעה.

התוצאה דין התביעה על סכום קצוב להימחק משום שהיא לא עומדת כלל בתנאים המשפטיים המקדמיים להגשת תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(א) לחוק ההוצאה לפועל.

אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל 521500-07-19.

העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: המשיבה היא חברה שעיסוקה בתחום ניהול משאבי אנוש, היא מחזיקה ברישיון קבלן כוח אדם וברישיון כלשכה פרטית המעניקה שירותי השמת עובדים ללקוחותיה.

גב' מיכל דן הראל הצהירה בהקשר זה כי: "...מחודש ספטמבר 2016 ועד לחודש פברואר 2018, הייתה זכאית המבקשת, לבונוס בהתאם לביצועיה, בגין השמה מוצלחת אשר נרשמה על שמה, כלומר בתנאי שלקוח החברה בחר להעסיק מועמד שפרטיו נימסרו על ידה, לבונוס בסך השווה ל-7% מהתמורה המשולמת על ידי לקוח החברה בגין אותה השמה" (סעיף 13 לתצהיר המשיבה).

המבקשת אמנם אישרה בחקירה כי ידוע לה שבמקרה שהשמה בוטלה, המשיבה אינה זכאית לתשלום דמי השמה מהלקוח, אולם כאשר נישאלה האם במקרים אלו הזכאות לבונוס מתבטלת, השיבה "לא נתקלתי בדבר כזה" (עמ' 7, ש' 18-23).

עוד מצאנו כי מתקיימים בעיניינו תנאי סעיפים 8(א)(3) ו- 8(א)(4) לחוק תובעות ייצוגיות, ולא מצאנו לקבל את טענות המשיבה אף לעניין זה. סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, מצאנו שיש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: עובדי המשיבה בתפקיד יועץ השמה ששכרם מורכב משכר חודשי קבוע ומתוספת תשלום שהנה במהותה "עמלה", אשר לא הוותה חלק מהשכר הקובע לצורך פצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ותשלום בגין ימי מחלה וחופשה.

...

אשר לכך שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות ענייננו (סעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות)- נחה דעתנו כי המדובר בסוגיה המתאימה לבירור בדרך של תובענה ייצוגיות.

[footnoteRef:17] בעניינו, לא מצאנו שיש בכך כדי לדחות את הבקשה לאישור, וזאת ביתר שאת לאור טענת המשיבה בדבר ביצועיה הטובים של המבקשת.

עוד מצאנו כי מתקיימים בעניינו תנאי סעיפים 8(א)(3) ו- 8(א)(4) לחוק תובעות ייצוגיות, ולא מצאנו לקבל את טענות המשיבה אף לעניין זה. סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, מצאנו שיש מקום לאשר את ניהול התובענה כייצוגית, בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: עובדי המשיבה בתפקיד יועץ השמה ששכרם מורכב משכר חודשי קבוע ומתוספת תשלום שהינה במהותה "עמלה", אשר לא היוותה חלק מהשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה ותשלום בגין ימי מחלה וחופשה.