תביעה לתשלום דמי אבטלה: יחסי עובד-מעביד בטיפול בנכדה

מבוא וסקירת ההליך – בכתב התביעה שהוגש על ידי התובע – מר רן לוינגר (להלן: "התובע"), נטען כי התובע זכאי לגימלת אבטלה, ומשעה שהתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינו לבין העסק השייך לאמו, הגב' אילנה לוינגר (להלן: "הגב' לוינגר", או "האם").

התובע טען עוד, כי הוא עבד מהשעה 07.00-06.00 בבוקר עד השעה 18.00-16.00 ובמשך 7 ימים בשבוע, ולעתים הוא אף היה מוזעק בשעות אחרות (כגון בלילה), כדי לטפל בתקלות שונות.

טענות הנתבע – הנתבע פירט מצדו, כי במכתבו מיום 12.1.2016 הוא דחה את תביעת התובע לתשלום דמי אבטלה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי, וכי החלטתו שבנידון, בדין יסודה.

] התשתית הנורמאטיבית – חוק הביטוח הלאומי מגדיר בסעיף 1 מיהו "עובד", כדלקמן: "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות"[footnoteRef:3].

] שנית, גם בהיתחשב נתונים מקלים – היותו של העסק כזה שניתן להגדירו כעסק משפחתי; היותו של העסק כזה שניתן לכנותו כקטן מאוד מבחינת היקפיו הכלכליים; בהנתן הקשיים הכלכליים הנטענים שעמדו ועומדים בפני העסק[footnoteRef:6], הרי שלא הוכחו בפנינו מרכיבים חשובים וחיוניים לקיומם של יחסי עובד-מעסיק לתקופה הרלבנטית לתביעה, ובכלל זה לגבי תשלום שכרו של התובע, שעות העבודה שבוצעו וכד'.

גרעין הטומן בחובו תנאי שאין בלתו בדבר תשלום שכר בתמורה לבצוע עבודה ובאופן הנגזר ממנה ובלשונו של בית דין זה לאמור: "העומד בבסיס קיומם של יחסי עובד מעביד הנה היתקשרות לבצוע עבודה תמורת שכר. בקביעת טיב הקשר שבין הצדדים נודעת חשיבות רבה לשאלת תשלום השכר, שכן יחסי עובד מעביד מטיבם מחייבים מתן תמורה עבור ביצוע עבודה" (ראו – עניין מגדה וכן עב"ל (ארצי) 279/98 חטמי יצחק - המוסד לביטוח לאומי (29.6.00)).

...

] אנו סבורים, כי אין די בתשובות שניתנו על ידי התובע ועל ידי הגב' לוינגר, והן אינן נותנות הסבר הגיוני לתמיהה בעניין זה[footnoteRef:33].

[33: ראו ביחס לכך טענתו של הנתבע בסעיף 36 לסיכומיו, המקובלת עלינו במלואה.

] [50: ראו גם בחקירתו של התובע על ידי חוקר מטעם הנתבע – עמ' 2, שורות 44-43 להודעה, וכאשר הוא נשאל אודות גובה שכרו: "בסביבות 4,000 ₪ בחודש. היתה גם תקופה של 6,000 ₪ ו-2,000 ₪ אם אני זוכר נכון".] לסיכום – לאור כל האמור והמפורט דלעיל, דין התביעה להידחות, בהינתן כך שלא הוכחו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין העסק "יורשי העסק לוינגר ז"ל" ו/או הגב' לוינגר, בתקופה הרלבנטית לתביעה.

התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי אבטלה שנדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 21.10.2014 בנימוק כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין המעסיק הנטען ומשכך התובעת לא צברה תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה.

לאחר שנשמעה עדותם של התובעת ושל מר חזן ביקשה התובעת להגיש תצהיר נוסף של מר אהרון טוויג, יועץ מס, שטיפל בזמנו בכל החשבונות של העסק.

מיום 1.4.2004 תיקון מס' 66 ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 58 (ה"ח 64) (1) תושב ישראל או תושב אירעי שמלאו לו 18 שנים ועוד לא מלאו לו 65 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; ובסעיף 1 לחוק (סעיף ההגדרות) מוגדר "עובד" כך: ""עובד"- לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, הייתה נעשית בידי עובד; לעניין זה "בן מישפחה"- אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות;".

...

עם זאת, ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו עולה כי תכלית ההתקשרות בין התובעת לבין מר מאיר חזן לא הייתה מתן עבודה בתמורה לשכר אלא יצירת יחסי שותפות שמטרתה השאת הרווחים של החנות המשפחתית.

שוכנענו כי התובעת ומר חזן ביחד עם חמיה של התובעת ובעלה פעלו כיחידה משפחתית אחת המבוססת על יחסי שותפות.

] אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי אבטלה שנדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 10.2.2016 בנימוק כי לא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין המעסיק הנטען, ש.א.י.מ. סטונאות פירות וירקות בע"מ ומשכך התובעת לא צברה תקופת אכשרה המזכה בדמי אבטלה.

המונח "עובד" כמשמעו בחוק הביטוח הלאומי מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן: ""עובד" - לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן מישפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות".

כך למשל, בהודעה לחוקר טענה התובעת כי החליפה את ורדה שעסקה בטיפול בלקוחות ובאותה נשימה ציינה כי ורדה המשיכה לעבוד לאחר שהיא החלה לעבוד בעסק (בעמ' 3 ש' 53-54).

...

סיכומו של דבר - התובעת, שתפקידה היה כללי ובלתי מוגדר, לא הוכיחה שעבודתה בוצעה על ידי עובד אחר, טרם תחילת עבודתה.

קודם לתקופת העבודה הנטענת התובעת מלאה את אותו תפקיד כ"עזרה משפחתית" – ולפיכך, לא שוכנענו כי היחסים בין התובעת לבעלה חרגו מגדר "עזרה משפחתית הדדית". לכך נוסיף כי העובדה שהתובעת בחרה שלא להביא לעדות מטעמה את ילדיה ואת העובדים הנוספים עמם עבדה בעסק כגון הגב' ורדה מזרחי.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

] תביעותיה של התובעת לתשלום דמי אבטלה ולתשלום דמי לידה בגין תקופת העסקתה אצל האב נדחתה על ידי הנתבע בטענה שלא היתקיימו ביניהם יחסי עובד ומעסיק.

סעיף 158(1) לחוק המגדיר "מבוטח" לצורך הזכאות לדמי אבטלה קובע כי צריך שיתקיים בו, בין היתר, התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד" באופן הבא: "לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד". "בן מישפחה" מוגדר כך: "אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". כלומר, החוק קובע שני תנאים מצטברים להכרה בהעסקה של קרוב מישפחה: האחד, הוכחת עבודה סדירה והשני, שאילו לא בוצעה העבודה על ידי בן המשפחה היא הייתה מבוצעת על ידי עובד אחר.

ובלשון התובעת[footnoteRef:30]: "הוא היה זמין, היתה לה (לאם – ק.כ) מטפלת 24 שעות ובכלל הטיפול המאסיבי, בבוקר המטפלת הייתה צריכה עזרה, כמו שציינתי אחה"צ הוא היה מגיע למשרד ומסביר לי טלפונית מה צריך לעשות למחרת. או שהיה משאיר לי משימות במשרד עצמו". [29: עדות התובעת – עמ' 6 לפרוטוקול ש' 1 – 3.

...

הכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עדויותיהם והראיות שהוצגו לפנינו הגענו למסקנה שלא עלה בידי התובעת להוכיח שהתקיימו יחסי עובד ומעסיק בינה ובין אביה מחודש 1/2019 עד חודש 4/2019, כפי שיפורט להלן.

כללו של דבר: מהראיות והעדויות שהוצגו לפנינו שוכנענו כי לא התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לאב במהלך החודשים ינואר עד אפריל 2019.

סוף דבר התביעה נדחית.

במכתבו מיום 13.6.21 הנתבע דחה את התביעה לתשלום דמי אבטלה מהנימוקים הבאים: "על פי בדיקתנו, בחודשים מ 07/2020 עד 09/2020 לא היתקיימו יחסי עובד-מעביד בינך לבין מעסיקך אור-יהב גולן כינרת בע"מ, ולכן לא ניתן להכיר בחודשים אלו כחודשים בהם היית מבוטח בביטוח אבטלה.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 158(1) לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "מבוטח" לצורך זכאות לדמי אבטלה, כמי שאמור להתקיים בו, בין היתר, התנאי של היותו "עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו". בסעיף 1 לחוק מוגדר "עובד" כך - "עובד" – לרבות בן מישפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובילבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאלולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, 'בן מישפחה' – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; בהתאם לפסיקה, על מנת שבן מישפחה יחשב כעובד צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים.

בין היתר, התובעת עסקה בשיווק ברשתות החברתיות השונות, שיחות עם לקוחות, הזמנות, קשרי לקוחות, טפול באורחים ומעקב אחר העובדים.

...

עיקר טענות הצדדים התובעת טענה בכתב התביעה כי היא עובדת החברה לכל דבר ועניין ועל כן יש לקבל את התביעה.

עדותה של התובעת נתמכה בראיות נוספות אשר חיזקו את גרסתה ובהתאם, את המסקנה אליה הגענו.

בטרם נעילה לפני סיום מצאנו לנכון להתייחס לשני עניינים שעלו לפנינו, שלדידנו, אין בהם כדי לאיין את המסקנה אליה הגענו בדבר עבדותה של התובעת: האחד -נציין כי לא מצאנו בעובדה שהתובעת לא החתימה כרטיס נוכחות כדי לאיין את עצם עבודתה בחברה.

סיכום התביעה מתקבלת באופן שאנו קובעים כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין התובעת לחברה, כך שהתובעת הייתה בגדר עובדת.