מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתשלום דמי אבטלה בשל שלילת זכאות עקב שליטה בחברה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

עוד טען התובע, כי הן הנתבע והן מנהל החשבונות - מר מיכאל כהן, הודו בסמוך להגשת התביעה בכך שקיים חוב לזכותו בשל הפקדות בחסר, כאשר האחרון מנהל החשבונות אף נקב בסכום של כ-50,000 ₪.
על כן, יש לחייב את הנתבעת בתשלום בגובה 30,000 ₪ בגין שלילת זכות הטיעון.
לבסוף, התובע לא הוכיח ולא הציג כל ראייה לכך שגם אם היה שכר היסוד גבוה יותר, הוא היה זכאי לתוספת בדמי האבטלה זאת בהתאם לתקרות ותנאי לישכת שירות התעסוקה.
לטענת הנתבעים, אין מקום לחייב בעל שליטה בחוב של החברה ואין מקום להורות בנסיבות העניין על הרמת מסך.
כך, בעיניין בר"ע (ארצי) 52353-08-16 א.ב. טוקו שף בע"מ - ADMARIAM GAVR NEGOUSE (פורסם בנבו, 13.11.2016), צוין כי אין די בהוכחת פגיעה בזכויות קוגנטיות של עובד, אף אם הונפקו תלושים פקטביים, אלא יש להראות כי נעשה שימוש מתכוון לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה: "מעבר לכך שלא הוברר מדוע יש לחייב דוקא את המבקש בחיובי החברה, דעתנו היא שלא הוכח כי לפנינו מקרה חריג של שימוש לרעה באישיות הנפרדת של התאגיד כנדרש בסעיף 6 לחוק החברות. אמנם מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי עולה תמונה מדאיגה בנוגע לאופן שבו העסיקה החברה את המשיב. בין היתר, באי עריכת רישומים כנדרש על פי חוק, בהעסקה בשעות ארוכות, ובהנפקת תלושי שכר פקטביים. עם זאת לא הונחה לפני בית הדין האיזורי תשתית עובדתית ממנה ניתן ללמוד כי החברה נועדה לשמש כסות לפגיעה בזכויותיו של המשיב או להונאתו...במקרה שלפנינו לא התרשמנו כי אי תשלום הזכויות סוציאליות למשיב מצדיק להרים את מסך ההיתאגדות של החברה." על כן גם הדרישה להרמת מסך נדחית ועימה נדחית על הסף התביעה כנגד הנתבע בהעדר סמכות עניינית.
דיון והכרעה לא מצאנו לנכון לשלול את מלוא ההפקדות לקופת פצויי הפיטורים, עת הנתבעים עצמם החליטו שלא לשלול אותן מהתובע במועד סיום יחסי העבודה ובשלב בו מלוא העובדות היו ידועות להם; כך שדרישת הקזוז עלתה רק בתגובה להגשת תביעה על ידי העובד לתשלום זכויות אחרות המגיעות לו – ודי בכך על מנת לדחותה על הסף.
...
סוף דבר בהתאם למפורט לעיל ומשדחינו חלק ניכר מרכיבי התביעה הרינו קובעים כך: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים להלן וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלומם בפועל: א.1 סכום של 159 ₪ בגין הפקדות בחסר לקרן הפנסיה.
ב. התביעה נגד הנתבע 2 - נדחית.
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד- לנוכח התוצאה אליה הגענו, מקום בו התביעה נגד הנתבעת נדחתה בחלקה הארי אולם התקבלו טענות מהותיות בדבר פיצול שכר היסוד ושלילת פיצויי פיטורים החלטנו ולא בלי התלבטות שהנתבעת לא תשלם לתובע הוצאות משפט ובמקביל הוא לא ישלם לה הוצאות משפט.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

חובו קוזז מדמי האבטלה להם היה זכאי בגין תאריך קובע 9/19.
(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום ובצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.
התובע קיבל דמי אבטלה בגין תקופת עבודתו בחברת "גן" בסך כ- 40,000 ₪, הסתמך על הסכום והשתמש בו. ארבע שנים אחרי התשלום, הודיעו לו שהזכאות נשללת וכי צמח לו חוב.
...
(5) במקביל לאישור דמי אבטלה לתקופה השנייה, נשלח לתובע מכתב מיום 11/9/19 בו הודע לו כי התביעה הראשונה, נדחית מחמת היותו "בעל שליטה בעקיפין" בחברת גן יזום וביצוע פרויקטים והשקעות בע"מ. (6) לתובע נרשם חיוב על סך 40,958 ₪ בגין דמי אבטלה ששולמו עבור תקופה זו. הנתבע טוען בכתב ההגנה ובסיכומים, כי החלטתו משנת 2019, המבטלת החלטה קודמת משנת 2015 ומבטלת את זכאותו לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברת גן, ניתנה כדין.
כפי שהובא לעיל, אנו סבורים שלא היתה הצדקה לבטל את הזכאות של התובע לדמי אבטלה בגין תקופת העבודה בחברה שבבעלות הוריו.
טענה זו של התובע נדחית, מחמת התישנות.
סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

פקיד התביעות שלל את זכאות התובע לדמי אבטלה ועל כן נוצר לתובע חוב עבור דמי אבטלה שקבל מהנתבע בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2020.
בתחילה קיבל הנתבע את תביעת התובע ושילם לו דמי אבטלה לחודשים ספטמבר עד נובמבר 2020, אך ביום 18.2.20 שלח מכתב לתובע שבו הוא שולל לו את הזכאות לדמי אבטלה ונוצר חוב של 14,410 ₪.
ב"כ הנתבע טענה שחרף העובדה שאביו של התובע מחזיק ב 100% מהון מניות החברה, התובע הוא זה שמנהל את העסק, הוא מורשה החתימה והוא הרוח החיה שמניעה את גלגלי העסק ולכן הוא בעל שליטה בעקיפין וככזה אינו זכאי לתשלום דמי אבטלה.
...
הנתבע טען שיישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מובילים למסקנה שהתובע לא עבד בחברה שבשליטת אביו אלא היה בעל שליטה בעקיפין ועל כן לא היה מבוטח בביטוח אבטלה.
בתשובה השיבה ב"כ התובע שמאחר שהנתבע טען שהתובע בעל שליטה, מה שהוכח שלא נכון מבחינה רישומית, יש לקבל את התביעה ולדחות את החלטת פקיד התביעות.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שלא נפל פגם משפטי בהחלטת פקיד התביעות.
לאור האמור, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 21.09.23 הגיש המבקש תביעה כנגד החלטת המשיב לדחות את תביעתו לתשלום דמי אבטלה בשל היותו בעל שליטה בחברת מעטים ועל כן בהתאם לסעיף 335 (ה) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) הוא אינו מבוטח בביטוח אבטלה.
אשר לקיומם של התנאים למתן צו טען כי הוא שילם ביטוח לאומי כדין במסגרת עבודתו בתקופה של שנתיים והמתין עד מועד מימוש הזכות והוסף כי קיים צורך דחוף במתן הצוו שכן מדינת ישראל מצויה בעת מילחמה אשר מקשה עליו למצוא תעסוקה ולכן שלילת דמי אבטלה במצב דברים זה "איננה סבירה ותגרום לתובע נזקים כבדים". דיון והכרעה תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – תקסד"א) אשר חלה בבתי הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 קובעת כי מטרתו של הסעד הזמני היא "להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין". על מנת להכריע בבקשה לסעד זמני, על בית הדין לבחון האם המבקש הביא ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.
...
בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל אין להיעתר לבקשה לסעד זמני המשנה את המצב הקיים ואשר זהה במהותו לסעד העיקרי בטרם נדונה התביעה לגופה וניתנה הכרעה סופית.
לא שוכנעתי כי מתקיימים תנאים אלו במקרה שלפניי ולא מצאתי כי המדובר בבקשה דחופה המחייבת הכרעה כבר בשלב זה לצורך הגשמת ההליך העיקרי, תוך "עקיפת התור" של הליכים אחרים.
לנוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם התובע היה בעל שליטה, בין במישרין ובין בעקיפין, בחברת מעטים וככזה לא היה מבוטח בביטוח אבטלה והוא אינו זכאי לדמי אבטלה מהנתבע? זו ליבת המחלוקת אשר עלינו להכריע בה. אם נשיב על השאלה בשלילה, יהא עלינו לבחון, האם נתקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבין החברה לצורך זכאותו לדמי אבטלה.
שכן את המושג "שליטה" יש לבחון הן במבחן כמותי והן במבחן מהותי, כך שיש לבחון את מידת ההשפעה של מי שנטען לגביו כי הוא "בעל שליטה", וזאת "תוך היתמקדות בבחינה של הקף ההשפעה שניתן לייחס לו על היתנהלות החברה, בהיבטים הרלוואנטיים לביטוח אבטלה וליתר דיוק: בהיבטים שבהם נהוג להצדיק את ההחרגה של בעל השליטה בחברת מעטים מגדר הזכאים לדמי אבטלה ובכלל אלה: קבלת ההחלטות הנוגעות להקף, לסוג ההכנסות וההוצאות של החברה ולעיתוין; לאופן ולעיתוי חלוקת הרווחים או להקף התשלומים וההטבות שמהם נהנה מי שנטען לגביו כי הוא בעל שליטה וזאת, בהשוואה לבעלי שליטה אחרים וכן, להקף השליטה שלו על הפסקת ההיתקשרות עם עובדים ונותני שירות". דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה, על בסיס מכלול הראיות והעדויות והצטברותן, כי דין התביעה להדחות.
...
(6) בסעיף 13 לתצהירו טען התובע לראשונה כי "במהלך חודש אוגוסט 2019 דווח לי על ידי הנהלת התאגיד הקנדי כי ישנו עיכוב בתשלום והמשך השקעה בחברה, ועליי להמתין זמן מה עד שיזרמו כספים לחברה. מאחר שהאמנתי בתאגיד הקנדי, החלטתי להשתמש בתקציב שנותר לתשלום שכר לשני עובדי המחקר בלבד – על מנת לנסות להמשיך בפיתוח המוצר, תוך אמונה מלאה כי שכרי שלי ישולם מיד עם שחרור ההשקעה לחברה. לצערי בתחילת חודש דצמבר דווח לי כי החברה המשקיעה פשטה את הרגל וכך הופסקה למעשה הפעילות בחברה". (7) והנה, בדיון ההוכחות, עת נדרש התובע לבאר את פשר הסתירות כאמור הוא הבהיר כי " עד יולי 2019 קיבלתי שכר בפועל ומיולי 2019 עד מרץ 2020 החברה הקנדית שהיא בעצם הבעלים של התאגיד הישראלי, נכנסו לבעיות כלכליות ולא קיבלתי את השכר בפועל. הייתי אמור לקבל בדיעבד, ז"א שבפועל הייתי/עבדתי בחברה עד מרץ ואז היא הייתה חדלת פירעון. אז התשובה הנכונה היא שעבדתי עד מרץ כי קיבלתי שכר" (ע' 3 ש' 21-24; עוד לעניין זה ראה עדותו בפני חוקר הנתבע ש' 26-35).
נוכח כללם של דברים, שוכנענו כי התובע היה בעל שליטה בחברת מעטים, וככזה לא היה מבוטח בביטוח אבטלה והוא אינו זכאי לדמי אבטלה מהנתבע.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו