מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

תביעה לתשלום גמלה לעקרת בית

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב התביעה התובעת היא ילידת 1955, עקרת בית, נשואה למר מחמד קניבי.
"לפני זמן מה" כלשונה (סעיף 4), הגיש בן זוגה תביעה לתשלום קצבת זקנה.
על פי העולה מהשלמת טיעוני המוסד בדיון הבוקר, את אי תשלום דמי הביטוח על ידי התובעת ניתן להסביר בהיותה עקרת בית.
...
אשר ל'מעקב המשלוחים' שהציגה התובעת ואשר מלמד לכאורה, כי מכתב השימוע שנשלח לה חזר למוסד נאמר, כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים דעתנו היא כי, בנסיבות העניין, מדובר בפגם שאיננו מהותי ובוודאי לא בפגם שיצדיק את מתן הסעד הזמני המבוקש ונפרט.
עם זאת ומאחר שבכל זאת יתכן, כי נפל פגם טכני כלשהו בהקשר למכתב שנשלח לתובעת החלטנו לאפשר לה להשלים טיעוניה בהקשר זה על פי ההנחיות שניתן בסוף הדברים.
סוף דבר – על יסוד כל האמור, הבקשה למתן צו זמני ולפיו ישיב המוסד את שמה של התובעת אל מאגר המבוטחים בביטוח בריאות נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

להלן העובדות לכאורה, כפי שהן עולות מהחלטת בית הדין האיזורי ומכתבי הטענות בתיק: המבקשת ילידת שנת 1955, עקרת בית, נשואה למר מחמד קניבי, יליד 1939 (להלן: בן הזוג של המבקשת או מר קניבי) ולהם ששה ילדים.
בתוך כך המבקשת לא צרפה ראשית ראיה להוכחת גירסתה כי היא מתגוררת בישראל; המבקשת מעולם לא הגישה כל תביעה למוסד כגון קצבת ילדים וקיצבת זקנה עבורה; מכתב השימוע ומכתב ביטול התושבות נשלחו לכתובת שמסר בן זוגה של המבקשת במסגרת ה"דו"ח הרב שנתי" בינואר 2017 ועל כן אין בסיס לטענה כי נשללה ממנה זכות השימוע; גם אם גרסת המבקשת תיתקבל, לא יקשה על המוסד לשלם קיצבאות רטרואקטיבית.
...
החלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה שלפני מפורטת ומנומקת, ולא שוכנעתי כי יש להתערב בה. החלטת בית הדין האזורי מעלה כי היה ער לטענות בדבר מצבה הרפואי של המבקשת אלא שסבר שמהמסמכים שהגישה לא עולה כי היא זקוקה כעת לטיפול מציל חיים או דחוף.
על כן, בהיות החלטת בית הדין האזורי מנומקת כדבעי ותואמת את ההלכה הפסוקה, ובשים לב לסד הזמנים הקצר שנקבע בהחלטה במטרה לקדם את ההליך העיקרי - סבורני שיש לדחות את הבקשה.
סוף דבר - לנוכח האמור בקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה היא בשאלת זכאותה של התובעת, עקרת בית, אשר הגיעה לגיל פרישה ביום 1/6/2012 לתשלום דמי תאונה בגין תאונה שלטענתה ארעה לה ביום 16/1/2014, ולתשלום קצבת נכות כללית החל מיום 11/3/2014.
...
משאלה הם פני הדברים בהשתלשלותם, ומשעל פני החוק אין להקנות זכאות בהיעדר הוראה חוקית, ובייחוד כשמדובר בעקרת בית שאיננה משלמת דמי ביטוח, אזי דין ערעור המערערת להידחות.
" זאת ונוסיף, כי אף לא מצאנו ממש בטענות התובעת לפיהן הדרתה מקבוצת המבוטחים למשך תוקפה של 8 שנים עולה כדי פגיעה בזכויותיה על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בהקשר זה יפים הדברים שנאמרו בבג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג (2) 529, בעמ' 551: "אף שחוק הביטוח הלאומי הינו חוק סוציאלי, אין החוק מכסה את כולם, אלא רק את העומדים בקריטריונים שנקבעו בו. בבואנו לפרש את החוק עלינו להקפיד ולשמור על המסגרות שהציב המחוקק.. אם יש צורך בהרחבת המעגל שהוגדר בצורה כה ברורה על ידי מילות החוק, המשרתות לכאורה את תכליתו, נראה כי על המחוקק לעשות זאת." אם לסכם, עם כל ההבנה למצבה של התובעת אין בית הדין מוסמך להעניק זכות אשר לא הוקנתה מפורשות בחוק.
לאור כל האמור לעיל במצטבר, אין מנוס מדחיית התביעה – והיא נדחית בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם להוראת סעיף 66 לחוק – "הורה מבוטח זכאי לקיצבת ילדים חודשית לפי פרק זה בעד כל ילד." מבוטח מוגדר בסעיף 65 לחוק כמי ש – (1) מבוטח לפי פרק י"א למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238; (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העידר אירעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי פרק י"א, למעט עקרת בית כהגדרתה בסעיף 238; "ילד" – (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, ובילבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו" הורה" יתפרשו בהתאם לכך.
בהתאם לפסיקה העקיבה של בית דין זה (למשל בעב"ל 114/06 מיכאלי - המוסד, בהלכת פריג' ובעב"ל 1304/04 כץ - המוסד שהבג"ץ עליו נמחק) - תכלית תשלום הגמלה למיניה הנו ליתן מענה לצורכי הקיום השוטף של המבוטח, כאשר דרך המלך לעניין זה הותוותה בסעיף 296(א) לחוק, לפיו יש להגיש תביעה למוסד תוך שנה מהיום בו נוצרה עילתה.
...
אין בידינו לקבל את נימוקי התובע לאיחור בהגשת התביעה, משאלו אינם מתיישבים עם הראיות שהונחו לפנינו והוראות החוק המתנות את הזכאות במבחן תושבות בשים לב להוראה המזכה מפרנס של ילד בקצבת ילדים גם אם אינו הורהו.
יוצא אפוא כי התובע היה בהליכים משפטיים לעניין המשמורת והאבהות במשך 12 חודשים בלבד.
לאור האמור אין מנוס מדחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, בדיקת זכאות התובעת לקיצבת נכות כללית נעשתה לפי קטיגוריית "עקרת בית". לטענת הנתבע, בסמוך להגשת התביעה, פנה הנתבע אל התובעת במטרה לברר את מעמדה ו-"תשובה שהתקבלה מטעם יועצת המס של התובעת, רוית פליק, הסבירה כי התובעת: "עצמאית שאינה עונה להגדרה החל מ1/2/13. עוד צורפו הכנסותיה של התובעת שמעידים שהתובעת לא הייתה במעמד של עצמאית" (סעיף 6 לכתב ההגנה).
מעיון בתביעה לקיצבת נכות כללית שהגישה התובעת לנתבע ביום 7.5.2016 עולה כי התובעת עבדה כעצמאית עד לחודש אפריל 2015 ולא עד לחודש אוקטובר 2015, החודש בו הוגשה התביעה לתשלום קצבת נכות כללית (ראו נ/1).
...
לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין לראות בתובעת כמי שעבדה 12 חודשים רצופים או 24 חודשים (אף אם אינם רצופים) בתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה לנתבע (לחודש מאי 2016).
סוף דבר: בהתאם לקביעתנו כי לא חל בתובעת הסייג האמור בפסקה (1) להגדרת "עקרת בית" בסעיף 195 לחוק, אנו סבורים כי יש לבחון את זכאותה לקצבת נכות על פי ראייתה של התובעת כ"עקרת בית".
נוכח כל האמור לעיל - אין אנו יכולים לקבל את התביעה, ועל כן, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו