בעיניין זה אעיר, כי הנעילה הייתה אמורה להיות יום לפני שהגיע למוסך, עת כבה הרכב, במסגרת אותם תנאי מזג אויר ולא כי ניתן יהיה לנסוע, להחנות את הרכב ולמחרת להתניע כרגיל ולנסוע בו.
בבקשתו לצרוף מסמכים טען התובע כי הארוע של חדירת מים היתרחש בעקבות "שיטפון/סערה/שלג וכדומה לתוך מכלולי המנוע של הרכב ומכאן להשבתתו של המנוע והצורך בתיקון הרכב כאמור בדו"ח שמאי". הינה כי כן, בשלב זה ישנה עליית מדרגה בתאור הארוע כ"שיטפון או סערה או שלג" עת תחילה דובר על מזג אויר קשה שהוא תאור מאוד עמום משגם רצף של גשמים יכול להכנס תחת "מזג אויר קשה" בעיני המתבונן אולם לא חריג בעוצמתו בעוד סערה או שיטפון הם חריגים בעוצמתם גם אם לא ייכנסו תחת הגדרת ארוע חריג מבחינת יכולת הצפייה המטאורולוגית בעגה המקצועית באופן שתרחיש כזה קורה אחת למספר רב של עונות (אם כי בכתב התביעה הגדיר זאת כיום "סוער יחסית" אולם לא די בכך).
באותו עניין הדגיש בית המשפט כי תחילה, וראשית לכל, בתביעה לתגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש על המבוטח להוכיח את היתרחשות מקרה הביטוח ולשם כך רובץ עליו הנטל להוכיח שלושה - הסיכון אשר היתממש ובגינו ארע מקרה הביטוח הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה; הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה; הנזק שניגרם ארע כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה (קשר סיבתי) (והפנה לרע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פד"י מח(4), 70, 78-79 (1994)).
אש, ברק, היתפוצצות, היתלקחות;
היתנגשות מקרית, היתהפכות, ותאונה מכל סוג שהוא;
גניבה;
כל נזק שניגרם עקב גניבה, תוך כדי גניבה ובעת ניסיון גניבה;
שיטפון, סערה, שלג וברד, התפרצות הר געש;
מעשה זדון; אולם אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון, פטור המבטח מחבותו.
...
בשולי הדברים יוער בהקשר זה של סתירות נטענות, כי גם העובדה שהתובע טוען כי בחוות הדעת מצוין רק ביקור אחד והמומחה מעיד כי ביקר 4-5 פעמים, אציין כי בחוות הדעת מצוין כי המומחה ביקר 6 פעמים (אם כי מצוין רק תאריך "בדיקה ראשונה" ביום 20.2) אין לה נפקות משאין מחלוקת שהמנוע פורק לפני הגעתו ואין חולק על הממצאים שראה והשאלה היא המסקנה מהן.
ליבי ליבי עם התובע נוכח נזק שנשא בעלות תיקונו אולם נוכח האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את התביעה משהתובע לא הוכיח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען.
בנסיבות העניין, הגם שהתובע מכר את הרכב ולא ידוע האם גילם את ההוצאה במכירת הרכב אולם הכסף בכל מקרה יצא מכיסו והוא סבל מכך נזק ממון ומובנת תחושתו בדבר אחריות המבטחת והתביעה נדחית בשל אי עמידה ברף ההסתברותי, אני סבורה כי יש לקחת זאת בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.
