מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתגמולי ביטוח בעקבות נזקי שלג חריג

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת פנתה אל הנתבעת, דיווחה על הארוע וביקשה לקבל תגמולי ביטוח בעקבות הנזק שניגרם לה. ביום 03.04.2014 נשלח מכתב דחייה מטעם הנתבעת, לפיו לאחר בדיקה של מחלקת התביעות בנתבעת הוחלט לדחות את תביעת התובעת לעניין תגמולי הביטוח שהתבקשו על ידה (להלן: "מכתב הדחייה").
" יש לציין לענייננו אף את סעיף 14 ג' בפרק 2 (סעיף ההגדרות) ברשימת הפוליסה, אשר קובע לגבי ההגדרה של ניזקי טבע, כך: "שלג וגם או ברד – נזק על ידי ברד בעת ירידתו (ולתכולה- רק אם אירע לאחר נזק למבנה) וגם או נזק שניגרם על ידי עומס יתר מחמת היצטברות שלג או ברד, למעט דליפת שלג או ברד מבעד לקירות או לתקרות ולמעט נזק הנגרם עקב מרזבים בלתי תקינים." שאלת הכסוי הבטוחי למחסן העורפי: לאור הוראות הפוליסה כמפורט לעיל, קיים כסוי בטוחי למבנה הסככה הראשית והתכולה הנמצאת בה בלבד.
את ממצאיו ערך במסגרת דו"ח בדיקת סיכון מיום 15.01.14 ובמסגרתו קבע, כי לא יהיה בנקיטת צעדים נוספים כלשהם כדי למנוע נזק טבע עתידי, ולכן מדובר בבית עסק בעל סיכון חריג מאוד בכל הנוגע לסכוני טבע (דו"ח בדיקת סיכון מיום 15.01.14 צורף כנספח 5 לתצהיר הסוקר רוברמן).
...
יחד עם זאת, אני מקבלת את הטענה כי לצורך החלפת הגג היה צורך בהשבתה מסוימת של העבודה במוסך.
לאור האסמכתא שהוצגה, ולאור סכומה הסביר, אני מקבלת את רכיב נזק זה. לעניין ההוצאות בדבר שכ"ט ששולם למשרד השמאים כפתורי את דבי בע"מ, צורף חשבון חיוב מס' 08/000491 בסך של 98,507 ₪ (לפני מע"מ) מיום 11.06.14.
סיכום גובה הנזק שהוכח ע"י התובעת: לאור האמור לעיל, גובה הנזק שהוכח, מחולק לפי ראשי נזק, יוצג להלן: מלאי חלקי חילוף - 322,946 ₪ מבנה - 130,000 ₪ מערכת אבטחה - 19,000 ₪ אובדן הכנסות - 30,030 ₪ הוצאות - 90,593 ₪ סך הכול - 592,569 ₪ סוף דבר: לאור האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת תוך 30 יום, סך של 592,569 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד האירוע ועד ליום התשלום בפועל, וכן תישא היא בשכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ כדין והחזר אגרה בהתאם לקבלה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה עניינו של פסק דין זה בתביעה לתגמולי ביטוח בעקבות ניזקי שלג.
המדובר בשלג כבד וחריג שירד בירושלים ב-26.2.03 על גג מיפעל האלומיניום של התובעת וגרם לקריסתו ולנזקים למכונות, לציוד, למלאי ולחפצים נוספים.
...
לאחר שקילת המכלול, מקובלת עליי בעניין הנדון עמדתה של הנתבעת.
בהמשך לכך ולנוכח כל שנאמר לגבי קביעותיהם של המומחים ובהינתן שדרישתה הנוכחית של התובעת מעוגנת בחוות דעתו של המהנדס דבורצקי (אשר פעל בהקשר זה עבור המומחים מטעם בית המשפט), אני מקבל את התביעה בקשר אליו.
בהמשך לכל האמור לעיל, על הצדדים לערוך את החישובים המתאימים כדי להגיע לסכום הסופי שעל הנתבעת לשלם לתובעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי הצפה שנגרמו בחנות התובע.
היצטברות או זרימה על פני הקרקע, או מתחת לה, של מי גשמים או שלגים מחוץ לדרכי זרימתם הרגילות" (פרק 1 לפוליסה, סעיף א תת סעיף 5(1)(ד)).
חריג לפוליסה – הגבהת הסחורה ב – 10 ס"מ מהריצפה הרשימה לפוליסה קובעת כך: "מוצהר ומוסכם בזה כי תנאי מוקדם לתחולת הכסוי לניזקי נוזלים והתבקעות (סעיף א'(3) וכן שטפון סעיף (א' 5ד') מהסיכונים המבוטחים, מותנה כי על הטובין והסחורות להמצא בגובה של 10 ס"מ לפחות מעל הריצפה ובמרחק סביר מן הקירות החיצוניים של המבנה בו הם מוחזקים" (נספח א' לתצהיר התובע).
...
לאור האמור הגעתי למסקנה שיש לקבל את טענת התובע כי השמלות שניזוקו, אינן ברות שיקום, ויש להכיר לגביהן בנזק מוחלט.
לאור האמור, אני מקבלת את חוות דעתו של מומחה הנתבעת, וקובעת שעלות ייצור השמלות שניזוקו עולה כדי 49,000 ₪ (14 X 3,500 ₪).
התוצאה התוצאה היא שהתובע הוכיח רק חלק מהנזקים שתבע, בסכום של 49,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בעיניין זה אעיר, כי הנעילה הייתה אמורה להיות יום לפני שהגיע למוסך, עת כבה הרכב, במסגרת אותם תנאי מזג אויר ולא כי ניתן יהיה לנסוע, להחנות את הרכב ולמחרת להתניע כרגיל ולנסוע בו. בבקשתו לצרוף מסמכים טען התובע כי הארוע של חדירת מים היתרחש בעקבות "שיטפון/סערה/שלג וכדומה לתוך מכלולי המנוע של הרכב ומכאן להשבתתו של המנוע והצורך בתיקון הרכב כאמור בדו"ח שמאי". הינה כי כן, בשלב זה ישנה עליית מדרגה בתאור הארוע כ"שיטפון או סערה או שלג" עת תחילה דובר על מזג אויר קשה שהוא תאור מאוד עמום משגם רצף של גשמים יכול להכנס תחת "מזג אויר קשה" בעיני המתבונן אולם לא חריג בעוצמתו בעוד סערה או שיטפון הם חריגים בעוצמתם גם אם לא ייכנסו תחת הגדרת ארוע חריג מבחינת יכולת הצפייה המטאורולוגית בעגה המקצועית באופן שתרחיש כזה קורה אחת למספר רב של עונות (אם כי בכתב התביעה הגדיר זאת כיום "סוער יחסית" אולם לא די בכך).
באותו עניין הדגיש בית המשפט כי תחילה, וראשית לכל, בתביעה לתגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש על המבוטח להוכיח את היתרחשות מקרה הביטוח ולשם כך רובץ עליו הנטל להוכיח שלושה - הסיכון אשר היתממש ובגינו ארע מקרה הביטוח הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה; הנזק אשר נגרם הוא מסוג הנזקים המכוסים בפוליסה; הנזק שניגרם ארע כתוצאה מהתממשות הסיכון המכוסה (קשר סיבתי) (והפנה לרע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מוריאנו, פד"י מח(4), 70, 78-79 (1994)).
אש, ברק, היתפוצצות, היתלקחות; היתנגשות מקרית, היתהפכות, ותאונה מכל סוג שהוא; גניבה; כל נזק שניגרם עקב גניבה, תוך כדי גניבה ובעת ניסיון גניבה; שיטפון, סערה, שלג וברד, התפרצות הר געש; מעשה זדון; אולם אם נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי מי מטעמו במתכוון, פטור המבטח מחבותו.
...
בשולי הדברים יוער בהקשר זה של סתירות נטענות, כי גם העובדה שהתובע טוען כי בחוות הדעת מצוין רק ביקור אחד והמומחה מעיד כי ביקר 4-5 פעמים, אציין כי בחוות הדעת מצוין כי המומחה ביקר 6 פעמים (אם כי מצוין רק תאריך "בדיקה ראשונה" ביום 20.2) אין לה נפקות משאין מחלוקת שהמנוע פורק לפני הגעתו ואין חולק על הממצאים שראה והשאלה היא המסקנה מהן.
ליבי ליבי עם התובע נוכח נזק שנשא בעלות תיקונו אולם נוכח האמור לעיל, אין מנוס אלא לדחות את התביעה משהתובע לא הוכיח במאזן ההסתברותי הנדרש במשפט האזרחי כי קיים כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען.
בנסיבות העניין, הגם שהתובע מכר את הרכב ולא ידוע האם גילם את ההוצאה במכירת הרכב אולם הכסף בכל מקרה יצא מכיסו והוא סבל מכך נזק ממון ומובנת תחושתו בדבר אחריות המבטחת והתביעה נדחית בשל אי עמידה ברף ההסתברותי, אני סבורה כי יש לקחת זאת בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים ענייננו בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין ניזקי חקלאות שנגמרו לתובעים בעונת שנת 2020/21.
לטענת התובעים, בששת הימים מ-16.5.2020 ועד 21.5.2020 שָרַר מזג אויר חם באופן חריג (מעל 39 מעלות צלזיוס), אשר גרם לנשירה משמעותית בחנטים של פרי ההדר בשלוש החלקות שלהם.
תשובת הנתבעת לטיעון הנ"ל של התובעים, כפי שהובאה בסיכומיה, מקובלת עלי כמות שהיא, והיא מובאת להלן ככתבה וכלשונה: "24. ...חלק מ 8-גורמי הסיכון שבסעיף 1 לחלק א' של חוזה הביטוח, אכן יכולים לגרום לנזק כמותי, למשל ברד, קרה, סערה, שטפון, גשמים ושלג )ובהתקיים הסייגים לגבי כל אחד מהם .( לפיכך, וככל שניגרם נזק כמותי ע"י אחד הגורמים הנ"ל, הרי שהוא מכוסה עפ"י הפוליסה וחל לגביו סעיף 6 לחלק א' של חוזה ביטוח. כך ולצורך הדוגמא בלבד, אם נגרם ללימונים נזק כמותי בשל שלג, יחול סעיף , 6 ואז אף תהיה משמעות לגודל החנטים כמפורט בסעיף . 6
...
אין בידי לקבל פרשנות זו. הסעיף הנ"ל בא תחת פרק אחר, הוא פרק ב. התחייבות המבטח, הדן בשיטת חישוב תגמולי הביטוח במקרים שונים, כאשר תחולתו כפופה, מן הסתם, לכך שהמקרה מכוסה עפ"י פרק א. לחלק א' (נזקי טבע) של הפוליסה.
סיכומו של דבר, הנזק שנגרם ליבולים המבוטחים, שהינו בגדר נזק כמותי עקב חום גבוה, ועל כך אין חולק, להבדיל מנזק איכותי עקב חום גבוה, אינו מכוסה עפ"י חלק א' של הפוליסה ("נזקי טבע"), אלא עפ"י חלק ב' של הפוליסה ("אסונות טבע").
לאור המקובץ לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו