מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לתגמולי ביטוח בגין נזקי פיצוץ צינור מים ועוגמת נפש

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

נוכח האמור, תובע התובע סכום של 17,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו בעלות התיקון וכן בגין עוגמת נפש ואובדן זמן בניסיונות לקבל את המגיע לו לטענתו.
זאת ועוד, הנתבעת טוענת כי נוכח האמור ומאחר והתובע פעל בנגוד להוראות הפוליסה, כאמור ברשימה ובסעיף 3 לפרק כסויים מיוחדים בפוליסה אין כסוי בטוחי לארוע נשוא כתב התביעה וכי בפוליסת הביטוח אשר רכש התובע נרשם כי במקרה של נזק מים על המבקש להיתקשר למבצע השרות.
התובע חזר על טענותיו וטען שמספר ימים בודדים לפני יום כיפור בשנה שעברה היה פצוץ כנראה בצנור הביוב אצלו בבית.
על פי סעיף 23 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה ביטוח"): "(א) משנמסרו למבטח הודעה על קרות מקרה ביטוח ותביעה בכתב לתשלום תגמולי הביטוח, על המבטח לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו". בנסיבות אלה, לאחר ששוכנעתי כי הנתבעת לא עשתה די, לא ביררה ולא סייעה לתובע מיד לאחר שהודיע על מקרה הביטוח לטענתו, הפרה הנתבעת את עקרון תום הלב שיש ליישמו גם לגבי חוזי ביטוח בהתאם לחוק חוזה הביטוח אשר מטרת חקיקתו של חוק זה נועדה בין היתר על מנת להגן על המבוטח.
...
סוף דבר לאור כל האמו, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע סכום של 14,625 ₪ בניכוי 5,850 ₪ בגין רשלנותו של התובע.
סך הכל תשלם הנתבעת לתובע סכום של 8,775 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום פסק הדין אצל הנתבעת.
זאת ועוד, הנתבעת תשלם סכום של 300 ₪ בגין הוצאות משפט תוך 30 יום מפסק הדין אצל הנתבעת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי תביעה כספית על סך 10,510 ₪ אשר הגיש התובע נגד הנתבעת בקשר לאי תשלום תגמולי ביטוח בגין נזק שניגרם לרכבו.
נטען כי התובע כיבה את המנוע, פתח את מכסה המנוע "ותלש את אחד הכבלים המחוברים למצבר הרכב במטרה לבודד כל מקור כוח, מתח או חום, ורץ לצנור הגינה במטרה לכבות את האש, אולם פעולותיו הראשונות של התובע גרמו לרגיעה ולא היה צורך להתיז מים". נטען כי לאחר מספר שעות ניסה להתניע הרכב אך חלק ממערכות הרכב לא פעלו כלל וחלק פעלו בצורה שאינה תקינה.
כמו כן נגרמה לו עגמת נפש.
עיון בחוות הדעת של השמאי מר ישראל וייזל מטעם הנתבעת מיום 08.06.16 אשר בדק את הרכב ביום 17.05.16 קבע כך בתאור הנזק "בבדיקתנו נוכחנו כי המכונית נזוקה מקצר חשמלי בצמת חוטים ראשית מתא המנוע ללוח המחוונים (דשבורד)...". בהערות לחוות הדעת נכתב בין היתר, כי "הנזק הנו קילקול (קצר) חשמלי גרידא!! פרט לחריכת ציפוי הבידוד של חלק מצמת החוטים כתוצאה מהתחממות הצמה בעת הקצר החשמלי לא מצאנו כל סימן לאש ממשית (ראה תצלומים) – הננו משאירים לשיקולכם את אופן סילוקה הסופי של התביעה". השמאי אף העיד כי לא מדובר בנזק שנבע מקלקול מכני על אף המכתב ששלחה הנתבעת לתובע בעיניין זה. כאמור, פוליסת הביטוח אינה מכסה קילקול חשמלי (וגם לא קילקול מכני) אלא אם נגרם כתוצאה מאש, היתלקחות או היתפוצצות.
...
התובע ביקש לחלץ מחוות דעת שמאי הנתבעת מסקנה כי הנזק שנגרם לרכב נוצר כתוצאה מאש ואולם, אני סבורה כי הוא ביקש לקרוא לתוך חוות הדעת מסקנות, ממצאים או פרשנות שאין בה. התובע לא העמיד חוות דעת שמאי נגדית מטעמו הסותרת את חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת.
לאור האמור, אני סבורה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי אירע מקרה ביטוח כטענתו וזאת אף מבלי להידרש לטענת הנתבעת כי הוכח חריג לתחולת הכיסוי הביטוחי.
בשולי פסק הדין אציין כי איני מקבלת גם טענות התובע ביחס לנזק משני שכן לא הוכח כי אלה נבעו מקרות "אירוע ביטוח". סוף דבר, התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2019 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע בפני תביעה כספית לתגמולי ביטוח בגין ניזקי מים בסך של 28,899 ₪.
התובע אף עותר לפצוי בסך של 3,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו. טענות הנתבעת לטענת הנתבעת, ביום 30.4.19 דיווח התובע, כי החלה להופיע אצלו רטיבות בקירות הדירה לפני כשלושה חודשים מיום מתן ההודעה.
תיקון צנרת, החברה לא מתקנת ואינה חב' שיפוצים אם בבית יש לי דליפה של מים והצנרת לא בסדר, אני קורא לכם, מה אתם מתקנים החלפה נקודתית לגבי הצנור, בהנחה שמפרקים קרמיקה, 3- 4 מרצפות, דואגים להחזיר את המצב לקדמותו.
לא ראיתי מהסרטונים צנור מפוצץ בשלב זה שהכל פתוח, הוא קורא לכם הוא קורא לנו בסירטון, שמה שראה מנהל העבודה שבשלב הזה לא רואים שום דבר מתי, הוא קרא לכם לפני ושזה קרה.
...
משכך, ולאור המקובץ, לא נותר לי אלא לקבוע כי הנתבעת פעלה בהתאם לפוליסה ולדחות את התביעה.
סיכום על כן ולאור האמור התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ תוך 20 יום.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' סתיו), שבו דחה בית המשפט בעיקרה תביעה שהגישו המערערים לתגמולי ביטוח בגין ניזקי הצפה, לאחר שקבע כי אין לחייב את המשיבה בתשלום עבור איטום בית המערערים, מאחר שלא הוכח כי ארוע ההצפה גרם לנזק באיטום קירות המרתף.
סכום זה מורכב מעלויות התיקון בסכום של 389,529 ₪, וכן מסכומים נוספים הכוללים פיצוי בגין אי שימוש במרתף, אי שימוש בחצר, תשלומי ארנונה, עגמת נפש והפסד ימי עבודה.
בפוליסה עצמה מוגדר "מקרה הביטוח" לעניין ביטוח מבנה הדירה בסעיף 2, כאשר ס"ק 2.10 כולל במקרה הביטוח "שטפון או הצפה ממקור מים חצוני". בעניינינו אכן הייתה הצפה ממקור מים חצוני, צנור בחצר, ונגרמו נזקים עקב מים שחדרו למרתף מפיצוץ בצנרת.
...
בנסיבות אלו אנו ממנים את המהנדס רפי מימון, מומחה בתחום האיטום, מרחוב אלכסנדר זייד 1ג' פתח תקווה, טל': 050-2507504, דוא"ל: maymonrf@netvision.net.il, כדי שיחווה דעתו בשאלות האלה: איזה סוג איטום היה קיים בבית בקירות המרתף החיצוניים עובר לאירוע הנזק? מה היה הגורם לחדירת המים? האם היה ליקוי באיטום קירות המרתף ואיזה ליקוי? האם האיטום שהיה קיים נפגע עקב ההצפה? מה עלות שיקום האיטום הקיים, ואיזה חלק מתוך העלות מספיק להשבת המצב לקדמותו? המומחה יהיה רשאי לפי שיקול דעתו לעשות לחפירות בשטח כדי לברר את טיב האיטום.
לא מצאנו להתערב בהכרעת בית המשפט בעניינים האחרים עליהם ערער המערער, וזאת הן מטעמי בית משפט קמא, הן משום שנראה כי נזנחו בערעור.
אנו מורים על החזרת התביעה לבית משפט קמא כדי שיכריע בתביעת המערער לעניין עלויות האיטום כחוכמתו, לאחר קבלת חוות דעת המומחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

תביעה ע"ס 234,662 לקבלת תגמולי ביטוח על פי פוליסה לביטוח מבנה ותכולה, בעקבות ניזקי רטיבות שנגרמו לדירת התובע עקב פצוץ בצנור מים.
ההלוואה הייתה על סך של 150,000 ₪ למשך 84 חודשים והריביות היו בסך 17,149 ₪ , כן תבע את שכ"ט השמאי בסך 10,000 ₪, ונזק לא ממוני ועגמת נפש בסך 10,000 ₪ בסה"כ תבע 234,662 ₪.
...
אך בשים לב לשנה בה ניטלה ההלוואה ביחס להיום והעובדה שמדובר בתשלומים בהתאם לריבית שפיצר בה התשלומים הראשונים מורכבים ברובם מריבית ופחות מתשלומי קרן אני סבור כי פיצוי בגובה 15,000 ₪ הינו סביר בנסיבות העניין.
עגמת נפש: אני סבור כי בנסיבות העניין ולאור חוות דעתו השגויה של מומחה הנתבעת ואי קבלתה, את חוות דעת מומחה התובע ואת הוצאותיו בפועל, אכן סבל התובע מעגמת נפש, ואת הפיצוי בגינה אני מעריך בסך של 10,000 ₪ .
סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע כדלקמן: את הסך 188,568 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (14.6.2018) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט לרבות שכר המומחה מטעמו בהתאם לקבלות שצירף, חלקו בשכר מומחה בית המשפט ושכר עדותו וכן אגרת בית המשפט, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכר טרחת עורך דין בסך 20% מסכום שנפסק בס"ק (1) ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו