תביעה לשכר עבודה של מנהלת חשבונות

הגב' אורית שלום – מנהלת המשרדים בנתבעת מר אורן יששכר – מנהל מחלקת הנהלת החשבונות בנתבעת והממונה המקצועי על התובעת.

בנוסף לתצהיריהן של מנהלות המשרדים הוגשו תצהירים מטעם עובדות נוספות במשרד (הגב' ציפי מדלסי, הגב' עדינה עדי דולב, הגב' עליזה איסק, הגב' יערי אורנה) אשר כולן הצהירו כי התובעת הרבתה בשיחות טלפון פרטיות ואף נהגה במהלך יום העבודה לעבור בין העמדות השונות של העובדים, התעכבה בכל עמדה זמן רב שלא לצורך בשיחות פרטיות עם העובדים האחרים.

נוכח האמור לעיל נדחית טענת התובעת לפיטוריה בנגוד לחוק שויון הזדמנויות בעבודה על רקע גילה, ובהתאם נדחית תביעתה להפסד שכר עבודה ולפצוי בגין נזק לא ממוני.

כך גם במכתב הפיטורים צוין כי עבודתה של התובעת בחברה תבוא לסיומה ביום 18.3.14 , קרי חודש לאחר קבלת ההחלטה בדבר פיטוריה (מכתב הפיטורים צורף כנספח א' לכתב התביעה).

...

עדותה הייתה מהימנה עלינו ואנו מקבלים את גרסתה.

התביעה על יתר רכיביה – נדחית.

בהתחשב בדחייתה למעשה של התביעה, למעט סכום קטן שנפסק לזכותה של התובעת, אנו מחייבים את התובעת בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בכפות ידיו כ״פגיעה בעבודה״, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).

במסגרת עבודתו כמנהל חשבונות וראש מדור שכר הקליד התובע דו"חות שכר, דו"חות סטטיסטיים, דו"חות שכר עדוד וכתב תיכתובות בדואר האלקטרוני.

ביחס לעבודת התובע לא השתכנענו כי עיקר עבודתו של התובע היתה הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו אלא כי ביצע הקלדת נתונים קצרים הרלוואנטיים לחישוב שכר – והקביעות אותם קבע בית הדין בב"ל (איזורי ת"א) 42957-03-18 לוי קלדרון - המוסד לביטוח לאומי (08.06.2020) ובב"ל (איזורי ת"א) 20663-09-19 רונית שמר - המוסד לביטוח לאומי (15.06.2020) באמצו את האבחנה בין הקלדה רצופה של קלדנית לבין עבודתם של חשבי שכר – מקובלת עלינו.

...

ביחס לעבודת התובע לא השתכנענו כי עיקר עבודתו של התובע היתה הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו אלא כי ביצע הקלדת נתונים קצרים הרלוונטיים לחישוב שכר – והקביעות אותם קבע בית הדין בב"ל (אזורי ת"א) 42957-03-18 לוי קלדרון - המוסד לביטוח לאומי (08.06.2020) ובב"ל (אזורי ת"א) 20663-09-19 רונית שמר - המוסד לביטוח לאומי (15.06.2020) באמצו את האבחנה בין הקלדה רצופה של קלדנית לבין עבודתם של חשבי שכר – מקובלת עלינו.

מצאנו שעבודתו של התובע כללה פעולות מגוונות וכי לא הוכח שפעולות ההקלדה נעשו על ידו בהיקף המצדיק הנחת תשתית למיקרוטראומה או למחלת מקצוע עת לא מצאנו שמדובר בביצוע תנועות חד גוניות באופן חוזר ונשנה או בעבודה הכרוכה בהפעלת לחץ ממושך על העצב כמפורט לעיל.

על יסוד כל האמור לעיל, משלא הוכחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה או למחלת מקצוע התביעה נדחית.

בתיק זה היתקיימו ארבעה דיוני הוכחות, בתאריכים: 21.11.21, 31.1.22, 10.5.22 ו-16.5.22, במהלכם נחקרו על תצהיריהם התובע בעצמו ומר כהן דוד, שליח מטעם התובע מחד גיסא; ומר צחי מרקור, מנכ"ל החברה, גב' ירדן לומר, עובדת החברה, גב' מילה ווינמן גליקין, ששמשה כרואת החשבון של התובע במועדים הרלוואנטיים לתובענה וזומנה לעדות מטעם החברה וגב' מלכה שושנה מטיס, מנהלת חשבונות בחברה, מאידך גיסא.

במניין שיקולינו, נילקחו בחשבון תכלית החוק; הצורך בהרתעת מעסיקים; חשיבות תשלום השכר במועד לשם פרנסת העובד ומשפחתו ובפרט בנסיבות ענייננו בהן לא שולמה המשכורת כלל בגין 4 חודשי עבודה רצופים; הפגיעה הנגרמת לכבודו של עובד, במקרה זה התובע, כתוצאה מאי קבלת שכר במועד עבור עבודתו; ומאידך, את העובדה כי הוכח שהתובע התפרנס מעיסוקו כעצמאי בסך כולל של 80,794 ₪ לשנת 2017, כך שלא ניתן לקבוע, בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה, כי הלנת השכר פגעה בהכרח בזכותו לקיום בכבוד; כן נשקל מצבה הכלכלי של החברה, בעטיו ננקט קיצוץ רוחבי בשכר העובדים במועדים הרלוואנטיים לתובענה והאפשרות שהנזק שייגרם לה כתוצאה מפסיקת פצויי הלנה גבוהים במיוחד יהא כבד מהתועלת שתושג באמצעותם.

מדובר בתיקון שנעשה בשנת 2015, כשנתיים קודם למועדים הרלוואנטיים לתובענה זו ולסיום עבודתו של התובע בחברה [ס' 2 לתצהיר התומך בבקשת התובע מיום 16.11.21].

...

לאור האמור, טענתו המאוחרת של התובע בעניין זכאותו לתשלום פדיון חופשה – נדחית.

מכל אחד הטעמים המפורטים, קל וחומר בהצטברם – אנו דוחים את טענת הקיזוז.

סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה.

לעניין זה יפים דברים שנאמרו בע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פ"ד ל(3)281 (1976): "נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את הקפו" התובעת צרפה לתצהיר מטעמה אישור מעסיק בגין העדרות לפיו נעדרה מיום 10.8.17 ועד ליום 15.9.17 "עקב תאונת דרכים". בהתאם לתלושי שכר לחודשים 8-9/2017 נוצלו לתובעת 33 ימים על חשבון ימי מחלה ולמעשה נוצלו לתובעת מלוא ימי המחלה שצברה ואף יתרת ימי המחלה בחודש 9/2017 נותרה שלילית (16.5-).

לצורך קביעת בסיס שכרה של התובעת 3 לעתיד מצאתי להפנות להלכות ולחזקות שנקבעו בפסיקה לעניין בסיס השכר לקטינים וצעירים: ע"א 8684/11 אלקיים נ' עיזבון המנוח ניב יבור, (פורסם, 25.6.2014), ביהמ"ש העליון בעירעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי אשר קבע לסטודנט למשפטים בסיס שכר בהתאם לכפל השכר הממוצע במשק, החל מ-6 שנים לאחר ההיתמחות, ציין: " דומה כי ניתן לחלוק על ההנחה כי ניב היה מישתכר כפל שכר ממוצע במשק כבר בתום שש שנים מתחילת ההיתמחות, מה עוד שניב נהרג בהיותו סטודנט שנה ראשונה במשפטים ועתידו המקצועי עדיין לא היה ברור. מנגד, יש לקחת בחשבון את הטיעון הנגדי, כי כעורך דין, ובחלוף השנים, ניב אף היה מגיע לשילוש השכר הממוצע במשק ברוטו, כך שחישוב על פי כפל שכר עד גיל 70, מהוה מעין ממוצע הישתכרות לאורך השנים. משכך, ועל אף שחישוב בסיס השכר נוטה לצד הגבוה, איני רואה להתערב בהערכת בית משפט קמא בראש נזק זה". ע"א 4772/02 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' גיל צ'יבוטארו, פסקה 9 (פורסם, 25.11.2009) שם הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להעמיד בסיס שכרו של התובע, צעיר בן 25, אשר שנתיים לאחר שיחרורו מהצבא עבד כמנהל חשבונות, בבית הספר התיכון סיים לימודי אלקטרוניקה ועבד בתחום זה במסגרת השרות הצבאי, ככפל השכר הממוצע במשק.

...

הנתבעת טוענת בסיכומיה כי דין התביעה להידחות הואיל והתובעים לא הוכיחו כי התובעת 1 נהגה ברכב, והנטל להוכיח את הנסיבות, לרבות אלה המקימות כיסוי ביטוחי, מוטל על התובעים.

וככל שקיימת השפעה תפקודית מדובר בהשפעה קלה בלבד, ולכן המסקנה המתבקשת היא שאין השלכה תפקודית כלשהי לנכות הרפואית של התובע בעקבות התאונה.

בעניין זה נקבע כי התובע הספציפי טרם החל לכתוב את סיפור חייו באופן ממשי, לא די בתוכניות ובשאיפות, ולא די בלימוד במגמה ריאלית או מדעי מחשב בתיכון, כדרכם של רבים אחרים, כדי לסטות מנקודת מוצא זו וקבע כי יש לקבל את הערעור בנקודה זו ולהעמיד את שכרו של התובע על השכר הממוצע במשק.

סה"כ 257,910 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים סך של 385,057 ₪.

מטעם הנתבעות הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר שלמה טסקר, מנהל התפעול ובנו של הבעלים והמנכ"ל של המובילים, מר מיכאל טסקר (להלן: שלומי טסקר); מר רפאל אהרן, אשר שימש מנהל משאבי אנוש אצל הנתבעות בתקופה הרלוואנטית לתביעה (להלן: רפי אהרן) ומר רפאל דודק, מנהל החשבונות בנתבעות (להלן: דודק).

בסעיף 54(ב) להסכם 1996 נקבע כך: "(ב) הוכחת הותק המקצועי לצורך תשלום השכר המשולב כאמור לעיל, תהיה באמצעות מיסמך סיכום שנות עבודה אשר יוצא לעובד עם סיום עבודתו במקום שעבד בו, ובילבד שהחתום על המסמך הנו מנהל המשרד או קצין בטיחות מוסמך". לעניין שירות צבאי נקבע בסעיף 54(ג) להסכם 1996 כך: "(ג) וותק מקצועי בגין שירות בצה"ל כנהג רכב משא, ואשר יש בידו כדי להוכיח עובדה זו, תיזקף תקופת שירותו בצה"ל (כנהג בלבד) כצבירת ותק מקצועי המזכה בתשלום לפי טבלאות השכר". טענות הצדדים: לטענת התובע, היתקבל לעבוד אצל הנתבעות עם ותק קודם.

משקבענו כי תלושי השכר משקפים נכונה את הקף עבודתו של התובע; כי הם תואמים את דו"חות הנוכחות, וכי יש לייחס לתלושי השכר משקל רב – אין מקום לפסוק פיצוי בגין ראש תביעה זה וטענת התובע נדחית.

...

אנו מחייבים את הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים הבאים: המובילים תשלם לתובע הפרשי שכר משולב בסך 1,470 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.7.2012, ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זאת אנו קובעים לנוכח היקף המשאבים שנדרשו הנתבעות להשקיע לצורך הגנתן, לאור מאפייניה של התביעה ואופן ניהול ההליך ע"י התובע.

אף נתנו דעתנו לכך שחרף החלטת בית הדין שהסיכומים יישמעו בעל פה, בתום ישיבת ההוכחות השנייה לאחר סיום שמיעת העדויות הודיע ב"כ התובע שאינו ערוך לסיכומים בעל פה, וגם הישיבה שנקבעה לצורך סיכומים בעל פה נדחתה פעמיים לבקשתו, וכן את החריגה המשמעותית (פי 3) מהזמנים שקצב בית הדין לצורך הסיכומים בעל פה. בשים לב לכל האמור, אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעות שכר טרחת עו"ד בסכום של 25,000 ש"ח, אשר יקוזז מהסכום שהנתבעות חויבו לשלם לתובע לפי פסק דין זה. לצדדים מוקנית זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא להם.