כניסת מנויים
חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לשטר בטחון בגין הסכם הלוואה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גישה דומה מצאה ביטויה בפסק הדין העדכני של בית המשפט המחוזי בעיניין חסאן שבגדרו נקבעו העקרונות הבאים ביחס לתביעה שמקורה בעסקת הלוואה חוץ בנקאית שהוראות החוק חלות עליה: "לאור חובתו של בית המשפט לעמוד על מילוי דווקני של הוראות חוק ההלוואות, כאשר מוגשת לבית המשפט או ללישכת ההוצאה לפועל תביעה בגין הסכם הלוואה שנערך בעל פה או תביעה לבצוע שטר כמו במקרה שלפנינו, המשקפת עסקת יסוד של מתן הלוואה, הרי שבהעדר הסכם בכתב דין תביעה כזו ככלל להדחות הואיל ולא היה בידי המלווה התובע לבסס כלל את עילתו, ומשמעות דחיית התביעה תהיה גם שלילת זכות ההשבה." "מכוח חובתו של בית המשפט לעמוד על מילוי דווקני של הוראות חוק ההלוואות ככלל, ועל הוראות סעיף 2 בפרט, יש לצמצם את החריג לכלל האמור לעיל בדבר דחיית תביעה המבוססת על הסכם הלוואה שנערך בעל פה, רק למקרים בהם מתן ההלוואה עצמה אינו שנוי במחלוקת, או שהונחו בפני בית המשפט ראיות ברורות המוכיחות באופן שאינו מתיר ספק את מתן ההלוואה, ורק במקרים כנ"ל תחול חובת השבה תוך שימוש בהוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 המחיל את חובת ההשבה החוזית הקבועה בסעיף 21 לחוק החוזים גם על חוזה בלתי חוקי, כאשר בית המשפט יהא רשאי להתערב בקביעת סכום ההשבה בהתאם לסמכותו על פי סעיף 9 לחוק ההלוואות." "אין להרחיב את החריג לכלל בדבר דחיית תביעה שאינה מבוססת על הסכם הלוואה בכתב, גם למקרים בהם סבור בית המשפט כי גרסת המלווה לפיה ניתנה על ידו הלוואה מסתברת יותר על פי מבחן ההסתברות הנידרש במשפט האזרחי, מאשר גרסת הלווה המתכחש להלוואה, ויש לצמצם את האפשרות שלא לדחות תביעה כזו על הסף רק למקרים שבהם אין מחלוקת על מתן ההלוואה (כגון, כאשר קיימת הודאת הלווה) או מקרים בהם המלווה מציג עם הגשת תביעתו ראיות ברורות וחד משמעיות למתן ההלוואה, וכפי שנקבע בעיניין בס לא די בעיניין זה בהצגת ההמחאה שנמסרה לבטחון להבטחת החזר ההלוואה, אשר יכולה לשמש רק כראשית ראיה ולא יותר מכך." משלא ניתן לבסס מסקנות עובדתיות ביחס לעיסקת היסוד והכספים המגיעים ממנה לתובע על אדני גירסתו של התובע עצמו, ומשהתנהלותו של התובע וגרסאותיו המצועפות והמתחלפות הן ביחס למהות התקשרויותיו עם דומב והיקפן, והן ביחס לתכלית מתן השיק ונסיבותיו, עוררו בליבי חשש של ממש שמא מגולם בשיק שביסוד התביעה תשלום בגין ריבית נשך בלתי חוקית, לרבות בגין אותה הלוואה בסך 150,000 ₪ שהנתבע הסתיר מלכתחילה, עד שהודה שהעמיד לרשות דומב, המסקנה המתבקשת הנה כי אין זה אחד מאותם מקרים חריגים בהם חרף אי עמידת תובע בתנאי החוק, יהא זה מוצדק שלא לדחות את תביעתו.
...
..מעת שבית המשפט הגיע אכן למסקנה כי לא ניתן לאכוף את עיסקת ההלוואה כלשונה, שוב לא היה רשאי להורות על השבה של סכומים שהתקבלו, מבלי שהמשיב הוכיח את אותה תשתית ראשונית שהיה עליו לעמוד בה. למעשה, נוכח האמור בחלקו השני של פסק הדין, אין זה ברור כלל מי נתן את ההלוואה, ועל כן מדוע זכאי המשיב להשבה.
גישה דומה מצאה ביטויה בפסק הדין העדכני של בית המשפט המחוזי בעניין חסאן שבגדרו נקבעו העקרונות הבאים ביחס לתביעה שמקורה בעסקת הלוואה חוץ בנקאית שהוראות החוק חלות עליה: "לאור חובתו של בית המשפט לעמוד על מילוי דווקני של הוראות חוק ההלוואות, כאשר מוגשת לבית המשפט או ללשכת ההוצאה לפועל תביעה בגין הסכם הלוואה שנערך בעל פה או תביעה לביצוע שטר כמו במקרה שלפנינו, המשקפת עסקת יסוד של מתן הלוואה, הרי שבהיעדר הסכם בכתב דין תביעה כזו ככלל להידחות הואיל ולא היה בידי המלווה התובע לבסס כלל את עילתו, ומשמעות דחיית התביעה תהיה גם שלילת זכות ההשבה." "מכוח חובתו של בית המשפט לעמוד על מילוי דווקני של הוראות חוק ההלוואות ככלל, ועל הוראות סעיף 2 בפרט, יש לצמצם את החריג לכלל האמור לעיל בדבר דחיית תביעה המבוססת על הסכם הלוואה שנערך בעל פה, רק למקרים בהם מתן ההלוואה עצמה אינו שנוי במחלוקת, או שהונחו בפני בית המשפט ראיות ברורות המוכיחות באופן שאינו מתיר ספק את מתן ההלוואה, ורק במקרים כנ"ל תחול חובת השבה תוך שימוש בהוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 המחיל את חובת ההשבה החוזית הקבועה בסעיף 21 לחוק החוזים גם על חוזה בלתי חוקי, כאשר בית המשפט יהא רשאי להתערב בקביעת סכום ההשבה בהתאם לסמכותו על פי סעיף 9 לחוק ההלוואות." "אין להרחיב את החריג לכלל בדבר דחיית תביעה שאינה מבוססת על הסכם הלוואה בכתב, גם למקרים בהם סבור בית המשפט כי גרסת המלווה לפיה ניתנה על ידו הלוואה מסתברת יותר על פי מבחן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי, מאשר גרסת הלווה המתכחש להלוואה, ויש לצמצם את האפשרות שלא לדחות תביעה כזו על הסף רק למקרים שבהם אין מחלוקת על מתן ההלוואה (כגון, כאשר קיימת הודאת הלווה) או מקרים בהם המלווה מציג עם הגשת תביעתו ראיות ברורות וחד משמעיות למתן ההלוואה, וכפי שנקבע בעניין בס לא די בעניין זה בהצגת ההמחאה שנמסרה לביטחון להבטחת החזר ההלוואה, אשר יכולה לשמש רק כראשית ראיה ולא יותר מכך." משלא ניתן לבסס מסקנות עובדתיות ביחס לעסקת היסוד והכספים המגיעים ממנה לתובע על אדני גרסתו של התובע עצמו, ומשהתנהלותו של התובע וגרסאותיו המצועפות והמתחלפות הן ביחס למהות התקשרויותיו עם דומב והיקפן, והן ביחס לתכלית מתן השיק ונסיבותיו, עוררו בליבי חשש של ממש שמא מגולם בשיק שביסוד התביעה תשלום בגין ריבית נשך בלתי חוקית, לרבות בגין אותה הלוואה בסך 150,000 ₪ שהנתבע הסתיר מלכתחילה, עד שהודה שהעמיד לרשות דומב, המסקנה המתבקשת הינה כי אין זה אחד מאותם מקרים חריגים בהם חרף אי עמידת תובע בתנאי החוק, יהא זה מוצדק שלא לדחות את תביעתו.
התוצאה: במכלול האמור לעיל, משכשל התובע מלבסס הן את טענת ההרשאה לחתימת דומב על השיק, והן את הכספים המגיעים לו בהתאם לעסקת היסוד, דין התביעה השטרית להידחות, ואני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 500490-06-16.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הליך שיטרי קודם – הליך I התובע נקט בהליך שיטרי קודם לשם החזרת ההלוואה מכוח שיק בטחון שניתן לו על ידי בעלה של הנתבעת, על סך של 190,000 ₪ ותביעתו זו התבררה במסגרת ת"א 2635-05-09 בפני כבוד השופט ליפשיץ (שלום חיפה).
וזו לשון סעיף 8: "(א) הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללישכת הוצאה לפועל לבצוע פסק דין או לבצוע שטר, והכול בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי העניין.
ודוק, שטרות שנתנו לפירעון הלוואה - אין לראות בהם משום חוזה הלוואה, במיוחד על רקע הוראות סעיף 3 בדבר תוכנו של חוזה שכזה.
...
משלא הוגשה תגובת התובע להתנגדות, חרף ההחלטה אשר ניתנה על ידי כב' הרשמת הבכירה (בתוארה אז) ספרא ברנע, ניתנה החלטה בתאריך 26/04/15 בה נקבע בזו הלשון: "בהעדר תגובת המשיב, אני מורה על מחיקת בקשת הביצוע מכל אחד מנימוקי המבקשת: התיישנות, ותביעת הלוואה חוץ בנקאית ללא מתן פרטים וצירוף מסמכים כחוק." טענות התובע התובע טוען כי בינו לבין הנתבעת היה הסכם בעל פה או הסכם מכללא לפיו קיבלה הנתבעת סך של 127,500 ₪ והתחייבה, כאמור, להחזיר סך של 130,000 ₪ תוך שבועיים עד חודש ימים.
למשמע עדותו, מסקנתי היא כי לא ניתן היה ללמוד ממנה מאומה באשר למחלוקת שבפניי.
סיכום: על כל האמור – אני מורה על דחיית התביעה (אפנה, למען הסדר הטוב, לסעיף 17 בפסק הדין).
התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתום שמיעת הראיות הצדדים סיכמו בעל פה. דיון והכרעה על ביהמ"ש לקבוע האם יש לקבל טענת החייבת לפיה הסכם ההלוואה בוטל מיד לאחר חתימתו וכי לא קיבלה תמורה בגין חוזה ההלוואה.
עוד טענה כי הבהירה לתובע כי אין ברצונה עוד לממש את ההלוואה ועל כן, אין עוד צורך בהסכם ביניהם וההסכם והשטר לביטחון אשר ניתן בגינו- בטלים ומבוטלים.
האם החייבת קיבלה סכום ההלוואה? על פי החוזה עליו החייבת חתמה היא מאשרת "קבלת ההלוואה זו בחתימתה על הסכם זה". החייבת לא עמדה בנטל הבאת ראיות ושכנוע כפול מכאן, שלא רק שהחייבת אמורה לעמוד בנטל הבאת הראיות והשכנוע, המוטל עליה בתביעה שטרית, כי לא "קיבלה דבר", אלא שהיא טוענת נגד תוכנו של מיסמך בכתב, בחתימתה.
...
ביהמ"ש קובע כי החייבת קיבלה ההלוואה במלואה בין אם עבור קובי ובין אם עבור עצמה לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש קובע כי ההלוואה בסך של 100,000 ₪, בין אם התקבלה באופן בו תואר ע"י התובע ואביו, ובין אם באופן אחר, נועדה לסייע לחייבת ולקובי לנוכח מצבם הכספי הקשה.
היחלצותה של הגיסה לעזרת אחיה ואשתו עד כדי מתן ערבות לסכום עתק, מתאימה על פי מארג העובדות, למסקנה לפיה אחיה ואשתו נקלעו למצוקה כספית ורק בשל כך סייעה להם באופן כה מרחיק לכת.
סוף דבר מחייב הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הסך של 96,000 ₪ צמוד בתוספת רבית כדין ממועד הגשת התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עוד נטען על ידי הנתבע, כי על פי גרסת התובע השיקים מושא התביעה מהוים שטרי ביטחון, דהיינו על תנאי, אשר ניתנים לפרעון למקרה והשיקים של צדדי ג' לא ייפרעו, כאשר הוכח כי תנאי זה לא היתקיים ועל כן השיקים אינם אכיפים.
בהתאם בית המשפט יבחן את עיסקת היסוד, ויברר אם אכן בהתאם לה ובכפוף להוראות החוק, רשאי התובע להפרע מהנתבע את השיטריות נשוא הבקשה לבצוע" (שם, פסקה 19) מכאן ש"הוראת סעיף 8 משמעותה כי עילת התביעה הבסיסית גם בעת שעסקינן בבקשה לבצוע שטר, חוזה ההלוואה והפרטים ש(ע)ל המלווה לפרטם כהוראות סעיף 8.
ראוי לציין כי בעיניין בס נקבע כי "שטרות שנתנו לפירעון הלוואה – אין לראות בהם משום חוזה הלוואה" (שם, פסקה 22) ויש בכך מענה לטענת התובע כי מבחינתו "השיק הוא במקום חוזה", טענה שאינה תופסת מן הבחינה המשפטית.
...
בנוסף, אף אם היינו בוחנים את התביעה כתביעה שטרית רגילה, גם אז דין התביעה להידחות באשר התובע אינו זכאי לדרוש פירעון השיקים משלא הוכח כי הוא בגדר "אוחז" בשיקים, ולגבי השיקים עם השרטוט "למוטב בלבד" משלא יכול להיות אוחז בהם בשל המגבלה על עבירותם.
אשר על כן, ומחמת כל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 62,000 ₪ (כולל מע"מ), שהינו סכום שכר הטרחה המינימאלי (לאור סכום התביעה) הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000, כפי הקבוע בתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המלווה צירף את השיק שמסר ללוות על סך של 35,000 ₪ בגין הסכם ההלוואה הנוסף, כאשר על גב השיק אישרו הלוות כי קיבלו את השיק האמור וחתמו על הצהרה זו. יובהר כי השטר שהוגש לבצוע בסך של 220,000 ₪ ניתן כביטחון להסכם ההלוואה, ולא להסכם ההלוואה הנוסף.
במסגרת תביעתן עתרו הלוות, בין היתר, לביטול הסכמי ההלוואה ושטר מישכון, שנחתמו על פי הטענה, תוך ניצולן ומבלי לגלות להן את מהותה של ההיתקשרות והיקפה.
...
לאחר שנתתי את דעתי לכל האמור אני סבורה כי על מר גבעתי ועו"ד ישראלי, ביחד ולחוד, לפצות את הלוות בסכום כולל של 30,000 ₪, כאשר גב' בוזגלו תהיה זכאית לקבל סכום של 18,000 ₪ מתוך הסכום האמור, וגב' פרץ את היתרה בסך של 12,000 ₪.
סוף דבר ההתנגדות שהוגשו על ידי סיגלית פרץ וסימי בוזגלו כנגד השטר מתקבלות ביחס לסכום של 111,805 ₪.
ההתנגדות נדחית ביחס לסכום של 108,195 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו