תביעה לשחרור כספים בקרן לעובד לחשבון נאמנות

האם ייצגה הנתבעת את התובעת בקשר עם שיחרור כספי הפיצויים באופן המזכה בשכ"ט נוסף - לבסוף, ביקשה הנתבעת כי בקביעת שכה"ט יילקח בחשבון אף סכום ששוחרר לימים לידי התובעת בקשר עם שיחרור פצויי הפיטורין מאת קרן הפנסיה, אליה הועברו הכספים על ידי המעסיק.

לטענתה, לולא הוגשה על ידה התביעה, ולולא פעלה לייצוג התובעת לא היתה התובעת זכאית לקבל תשלום זה, ועל כן יש לפסוק לטובתה שכר טירחה בשיעור של 20% הן מן הסכומים ששולמו ישירות לחשבון הנאמנות על ידי המעסיק והן מן הסכום שהיתה התובעת זכאית לפעול לשחרורו בעקבות הייצוג מאת קופת הפנסיה.

...

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן טעמיי – כדי להבהיר את המחלוקת שלפניי אפתח בסקירה תמציתית של המחלוקת בין הצדדים בתיק שלפניי נערך הסכם שכ"ט בכתב.

א. לכתב ההגנה כאן –ולביה"ד אף לא ניתנה שם סמכות לדון בעניין זה. מכל אלו באתי לכלל מסקנה כי טענתה של הנתבעת, לפיה מדובר בכספים אשר הגיעו לידי התובעת בזכות ייצוגה על ידי הנתבעת כאן, אין בהם ממש.

סיכום ומסקנות - לסיכום הדברים עד כה אני קובעת כי הנתבעת היתה זכאית, בהתאם לשון הסכם הפשרה ופסה"ד שניתנו בהליך בו יוצגה התובעת על ידי הנתבעת (בביה"ד לעבוד) ובהתאם ללשון הסכם שכה"ט שבין הצדדים כאן, לשכ"ט בשיעור כולל של 5,078 ₪ (כולל מע"מ) בלבד, המהווים 20% ומע"מ כדין מתוך כלל הסכום שנפסק לטובת התובעת (21,702 ₪).

הנתבעת העבירה לידי התובעת סך של 8,173 ₪ בלבד, כפי שהתברר במעמד הדיון, ואת היתרה "ניכתה" על חשבון שכה"ט שלשיטתה מגיע לה. בנסיבות אלו אני קובעת כי מתוך כלל הסכום שנפסק לטובת התובעת על פי פסה"ד ואשר אמור היה להיות משולם באמצעות חשבון הנאמנות של הנתבעת, 21,702 ₪, היה על הנתבעת לנכות סך של 2340 ₪ על חשבון שכה"ט ולהוציא חשבונית מתאימה לידי המעסיק, וכן סך של 1,338 ₪ - יתרת שכה"ט כמפורט מעלה.

בהעברה בנקאית לחשבון הנאמנות של ב"כ התובעת.

לבסוף דן בית משפט קמא בסוגייה האם יצגה המבקשת את המשיבה בקשר עם שיחרור כספי הפיצויים מקרן הפנסיה, אליה הועברו הכספים על ידי המעסיק באופן המזכה את המבקשת בשכר טירחה נוסף בגין כך. בית משפט קמא פירט את גרסאות המבקשת והמשיבה ובחר להעדיף את גירסתה של המשיבה לפיה המבקשת אינה זכאית לשכר טירחה בגין שיחרור הכספים אשר לא הופרשו על ידי המעסיק ואשר הופקדו בקופת הפנסיה מיטב ד"ש. בית משפט קמא נימק את החלטתו במספר נימוקים: ראשית ציין בית משפט קמא כי הסכום שפסק בית הדין תחת הכותרת "פצויי פיטורין" כולל סכומים שאינם נובעים מזכותה של המשיבה לפצויי פיטורין כי אם מנסיבות אחרות – נוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה.

בתמצית ייאמר כי המבקשת טוענת כי פצויי הפיטורין שנתבעו בכתב התביעה כוללים את הפקדותיה של המבקשת אשר המעסיק סרב לשחרר; כי שופט בית הדין לעבודה אמר לצדדים לנוכח הסכמתם לנהל ההליך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 כי הוחלט לפסוק למשיבה פיצוים כלליים תחת לשונית פיצוי פיטורין הכל במטרה לחסוך למשיבה תשלום מיסים; כי השופט הוא שהורה למעסיק לשחרר למשיבה את פצויי הפיטורין; כי המבקשת כמי שמייצגת את המשיבה, אינה אמורה להפגע מניהולו של דיון לא פורמאלי בבית הדין לעבודה, ובודאי שטוב ליבו של השופט אשר היתחשב במשיבה לא אמור לגרום לכך שהמבקשת תוצג כעורכת דין המסתירה סך של 9,851 ₪; המבקשת הציגה לבית משפט קמא אסמכתא כי בחשבון הנאמנות שניהלה היתקבל סך של 15,953 ₪ בלבד; נפלה טעות בחישוב שערך בית משפט קמא משבית משפט לא הביא בחשבון את העובדה כי הסך שהופקד בחשבון הנאמנות עמד על 15,953 ₪ בלבד; היה על בית משפט קמא לקבוע כי שכר הטירחה שנפסק בהליך בבית הדין לעבודה הנו של המבקשת; היה על בית משפט קמא לזמן לעדות את בא כוחו של המעסיק וכן את עורך הדין ממשרדה על מנת לקבל מידע נכון על טענות המבקשת לעניין ניהול ההליך בבית הדין לעבודה ועל הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות; בית משפט קמא נתן הצעה לסיים ההליך בפשרה מיד בתום הדיון ולמעשה בפסק דינו אף חייב את המבקשת בסכום גבוה יותר; בית משפט קמא היתעלם מכך שהמשיבה האשימה את המבקשת בלא כל צידוק בהעלמת מס. המבקשת מציינת כי הטעויות החמורות שנפלו בפסק דינו של בית משפט קמא מחייבות היתערבות של ערכאת העירעור גם אם מדובר בעירעור על ממצאים עובדתיים וקביעות שבהימנות.

...

אם לא די באמור מקובלת עלי קביעת בית משפט קמא כי במכלול הנסיבות לא ניתן היה להסתפק באסמכתא שהובאה על ידי המבקשת, לפיה הסך שהועבר לידיה נמוך מן הסכום שנפסק על ידי בית הדין לעבודה ואשר אמור היה להיות מופקד בחשבון הנאמנות, שעה שאכן ייתכן כי סכומים נוספים הופקדו לאחר מכן בחשבונה של המבקשת עבור המשיבה, ושעה שהמבקשת לא הבהירה מדוע לא פעלה לגביית מלוא סכום פסק הדין של בית הדין לעבודה, ככל שהועבר לה סכום חלקי ממנו או לכל הפחות לזמן לעדות בפני בית משפט קמא עדים רלבנטיים היכולים לתת הסבר המניח את הדעת לטענתה בדבר הפקדה בחסר מצד המעסיק ולא על פי הוראות פסק דינו של בית הדין לעבודה.

לאחר ששוכנעתי כי לא נפלה כל טעות בקביעות העובדתיות ובקביעות המהימנות של בית משפט קמא, וכן במסקנות אליהן הגיע בית משפט קמא מכוח הראיות שהוצגו בפניו והעדויות שנשמעו ומשאף לא נפלה כל טעות משפטית בפסק דינו של בית משפט קמא, מתייתר הצורך לדון ביתר טענות המבקשת ודין בקשת רשות הערעור של המבקשת להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר - דין בקשת רשות הערעור להידחות.

קרן הפנסיה תבעה את תוספת ההפרשה לפי חקיקת הרפורמה ואילו הדסה טענה שבקביעת שעורי ההפרשה, יש לקחת בחשבון הפרשות מוגדלות שביצעה הדסה, עובר לרפורמה, על יסוד הסכמים מפעליים קודמים, שעל פיהם הוגדלו שעורי הפרשות המעסיק לעובדים המבוטחים בקרן הדסה.

ואכן, ביום 27.12.17 הודיע סמנכ"ל כספים בהדסה, מר יובל אדר, למנהלת אגף משאבי אנוש בהדסה, הגב' מימי כהן, כי "על פי עמדתו החד משמעית של האוצר, עובדי הדסה בקופת הפנסיה אינם זכאים לקבלת מענק 2.33% עם פרישתם" וכי "עד לליבון המחלוקת ועל מנת לאפשר שיחרור כספים המגיעים להדסה, הסכומים בגין מענקי הפרישה 2.33% של עובדי המבוטחים בקופת הפנסיה הפורשים מעבודתם מכל סיבה שהיא החל ממועד 1.1.18 ואילך, יופקדו בחשבון נאמנות". ביום 21.1.18 פנה סמנכ"ל הכספים בהדסה לאגף החשב הכללי במשרד האוצר בשאלה כיצד לדיווח בטופס 161 על כספי מענק 2.33% לפורשים חדשים.

...

בענייננו, כלל הנסיבות מצביעות על כך שאין לאשר את הבקשה לפסוק לב"כ המבקשות שכר טרחה, מטעמים אלה, אשר נעוצים בשיקולים המפורטים בסעיף 23(ב) לחוק: מדובר בבקשת אישור אשר דינה היה להידחות, ושלא הביאה תועלת לקבוצה.

סוף דבר מתקבלת בקשת המבקשות להסתלק מבקשת האישור.

נדחות בקשות המבקשות לפסוק להן גמול לתובע מייצג ושכר טרחה לבאות כוחן.

ד - - תביעת רכושית תמ''ש 12- 6600: ד - טענות התובעת בתמצית לטענת התובעת יש לדחות את בקשת הנתבע לחיובה בהחזר מחצית כספי הפיצויים בגין תאונת הדרכים אשר שימשו לרכישת בית הצדדים ב********.

עוד טענה כי בתקופה בה הנתבע לא עבד ניכנסו לחשבונם של הצדדים כספי הירושה מהוריה בסך של 330,000 ₪ ושוחררה קרן הישתלמות שלה בכדי לממן ניתוח בגבו של הנתבע.

ד - דיון והכרעה הצדדים הסכימו לפרק את השתוף בשתי הדירות, וההפרש הכספי בין שווי שתי הדירות בסך של 447,797 ₪ לטובת התובעת, מופקד בנאמנות.

( 21 ₪ בשנת 2003 שיחררה התובעת קרן הישתלמות שלה לחשבון הצדדים על סך של 11,162 (נספח ז' 1).

...

12 ועל כן, אני מורה על ביצוע איזון מיידי לפי חלופה א', ועל התובעת להעביר סכום של 40,993 ₪ נומינלי (ללא הוספת הפרשי הצמדה וריבית) לנתבע לאיזון כולל של עודף זכויותיה.

אני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת מחצית שווי הרכב נכון למועד הקרע.

סיכומו של דבר 2) לחוק בכספי הפיצויים 31 ) נדחית בקשת הנתבע לחלוקה בלתי שוויונית לפי סעיף בגין תאונת הדרכים שהושקעו ברכישת בית משותף.

הסעד המבוקש בכתב התביעה הוא להורות לנתבעת למסור לתובע העתק מהמסמכים הבאים: דוחות נוכחות לתקופה שמחודש 5/15 ועד סיום העסקתו; טופס 161 ומכתב לשיחרור הכספים הצבורים לזכותו בקרן הפנסיה; פנקס חופשות; הקלטות של שיחות עם התובע מיום 1.2.22 ומיום 2.2.22; תלושי שכר לשנים 2015- 2016 וכן תלוש שכר לחודש 3/19; אסמכתות לטענות הנתבעת שהתובע נטל סכומים של מאות אלפי שקלים; אסמכתות לחוסרים במלאי החנויות בהן הועסק התובע כמנהל סניף.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף לטענת הנתבעת, צו למתן חשבונות נועד לשמש סעד ליישום בתביעות המבוססות על יחסים חוזיים מיוחדים, כגון: שליחות, שותפות או נאמנות; צו למתן חשבונות הנו נדיר ביותר ביחסי עובד ומעסיק ומן הראוי לעשות בו שימוש בתביעות שבהן שכרו של העובד נגזר מהקף הכנסות המעסיק, ובמקרים שבהם העובד מתקשה לכמת את תביעתו בשל כך. הנתבעת סומכת טיעוניה על הלכה הפסוקה שנקבעה בדב"ע (ארצי) נו/ 3-140 כימיקלים לישראל בע"מ – ד"ר ליאונרד שור, פד"ע ל 152.

...

לפיכך, הבקשה להמצאת מסמכים אלה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מורים לנתבעת להמציא לתובע, בתוך 30 ימים, עותק מדוחות הנוכחות לתקופה שמחודש מאי 2015 ועד פברואר 2022, וכן עותק מתלושי השכר לחודשים מאי 2015 ועד דצמבר 2016 ומרץ 2019.

אשר לפסיקת הוצאות: בנסיבות בהן התקבלה התביעה בחלקה, והתובע אף ויתר על מקצתה, ומנגד נדחתה בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, אנו קובעים שכל צד יישא בהוצאותיו.