תביעה לרישום מקרקעין והמינוי כונס נכסים

התובעים הגישו תביעה למפקחת על רישום המקרקעין (123/16) למנות כונס נכסים שיחתום בשם הנתבע על התוכניות האדריכליות המוסכמת, או לחלופין ימכור את המקרקעין ויחלק את התמורה.

...

לאור סעיף זה בהסכם הגישור נדחית גם טענת ההתיישנות כטענה מקדמית וכן טענות על מעשה בית דין.

כל המצהירים יתייצבו לחקירה על תצהיריהם בישיבת ההוכחות הנ"ל ובכל ישיבה נדחית, אלא אם הצד שכנגד הודיע בכתב לצד שהגיש את התצהיר, כי הוא מוותר על חקירת אותו מצהיר.

לסיום: טענות המקדמיות של הנתבע נדחות כאמור לעיל.

הבנק מציין כי לא יכול להיות חולק דבר תום ליבו עובר למתן ההלוואות, הוא פעל לבדיקת מלוא המסמכים וההסכמים, דרש וקיבל לידיו את ההחלטות בדבר מינוי הנתבע 5 ככונס נכסים, וידא רישום הערות אזהרה, קיבל את אישור המכר מתיק ההוצל"פ המאשר את מכירת הנכסים לרוכשים, וכל טענות התובע כלפיו נטענו בעלמא ואף אם יצליח התובע להוכיח טענותיו ביחס לשאר הנתבעים, זכויותיו במקרקעין עדיפות על זכויות התובע (ר' בהרחבה סעיפים 1–5).

זאת ועוד, יתכן ובמבט ראשון ו"שובה עין" נראה אכן, כגירסת הנתבעים 1–4, כי המחלוקת מושא תובענה זו זהה או דומה מאד לעניין שנידון בפרשת זלצר לעיל – נכס מקרקעין שנמכר בהונאה ותחרות בין הבעלים המקורי של המקרקעין לבין רוכש המקרקעין בהליך הוצל"פ. ברם אולם, מבט ממוקד ובוחן מלמד כי ענייננו נבדל מפרשת זלצר בכמה נקודות מהותיות אשר אף לאורן סבורני שמתחייבת תוצאה שונה: מועד גילוי התרמית בפרשת זלצר התגלתה התרמית כארבע שנים לאחר רישום המקרקעין על שם הקונים; בעניינינו התגלתה התרמית כ־5 חודשים לאחר אישור ראש ההוצל"פ את העסקה.

...

בסופו של יום, לאור כל המפורט בהרחבה בפסק הדין, שמיעת כל העדויות ובחינת הראיות ומשקלן "כפרי של ניתוח ההיגיון בשילוב עם התרשמות של חושים" (ר' בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות נ' היועמ"ש (פורסם בנבו, 9.12.15), פסקה נא) והסתכלות אף על התמונה העובדתית והמשפטית בכללותה, במבט רחב ותוך איזון כלל האינטרסים הנוגעים בדבר לרבות של רוכשים פוטנציאליים בהליכי מכר בהוצל"פ, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה להתקבל.

התביעה כנגד נתבעים 7 ו־8 נדחית בלא צו להוצאות, בהיעדר המצאה.

הנני מחייב כל אחד מזוגות הנתבעים בנפרד (נתבעים 1–2 ונתבעים 3–4) לשלם לתובע בגין שכר טרחת בא כוחו, ביחד ולחוד במסגרת 'הזוג', באורח מתון על רקע נסיבות התובענה, סך כולל של 25,000 ₪.

לפיכך, הגישו התובעים תביעה כנגד לישכת רישום המקרקעין וכנגד משרד מסוי מקרקעין במסגרתה ביקשו שלושה סעדים: הסעד הראשון, להצהיר כי התובעים, יורשי משה שורקא ז"ל, הנם בעלים של 2008/20040 חלקים במקרקעין וכן למנות כונס נכסים להשלמת הרישום.

...

אני סבור כי המקרה שלפניי הינו אותו מקרה חריג במסגרתו יש לסלק את התביעה שלפניי על הסף, ואנמק: מחיקת התביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין עיון בכתב התביעה, ואף בתגובה, מגלה כי לתובעים מחלוקת קניינית עם מספר גורמים, למשל ה"ה אייכלר, הגב' שרה קורצו ועזבון המנוחה הגב' ביאליסטוצקי ז"ל. התובעים סבורים כי יש להכריע מחלוקות אלו לטובתם, אולם ברור מכתב התביעה כי קיימת מחלוקת.

ר', ה"פ (חי') 4982-03-14‏ רשם המקרקעין חיפה נ' אחוזת אילן בע"מ [פורסם באתר נבו] (8.5.2014): "אני דוחה את טענת המבקשת, שנוהל מקובל הוא לצרף את רשם המקרקעין כמשיב ולכן מוצדק לצרפו. אכן, זהו מנהג מקובל של תובעים ומבקשים, המבקשים לעשות קיצורי דרך ברישום המקרקעין על ידי הגשת תביעה הכוללת את רשם המקרקעין. בצדק מסכימים מייד למחיקת רשם המקרקעין או לפטור אותו מהופעה, משום שהוא אינו צד לכל סכסוך, אלא ממלא תפקיד מינהלי ורושם החלטות ופסקי דין של בתי המשפט. כאשר אין שום תביעה או עילה כנגד רשם המקרקעין, אין לצרפו כנתבע או כמשיב רק משום שבסופו של דבר יהיה צורך לרשום את העיסקה בלשכת רישום המקרקעין." (הדגשה שלי – ג.ה.) כן ר' דבריו הברורים של בית המשפט בת"א (נצרת) 61611-11-21 יואב כהן נ' מדינת ישראל לשכת רישום המקרקעין [פורסם באתר נבו] (24.2.2022): "אין הצדקה לצרף את הנתבעת כצד להליך אך בשל העובדה, כי יכול ויהיה צורך לרשום את עסקת המכר בלשכת רישום המקרקעין, ככל שיינתן פסק דין בנדון. כאמור, הנתבעת ממלאת תפקיד מנהלי ואין לה עמדה כלשהי או אינטרס בעניין. במסגרת הבקשה לסילוק על הסף הבהירה הנתבעת, כי ככל שיינתן פסק דין כאמור היא תפעל בהתאם לו. ברי, כי אין בטענתו הכללית של התובע, לפיה הנתבעת לא סייעה לו לצורך רישום הקרקע, בנסיבות המקרה שלפני, כדי ללמד על יריבות בינו לבינה ועל עילת תביעה כנגד הנתבעת.

לאור האמור לעיל, אני סבור שיש למחוק את התביעה כנגד לשכת רישום המקרקעין בהעדר יריבות.

במהלך הדיון ביום 15.11.2021 ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לפיהן (1) יינתן סעד הצהרתי לפיו, התובעים הם בעלי הזכויות בדירות שפורטו בכתב התביעה וזכאים להרשם כבעלי הדירות בלישכת רישום המקרקעין ברחובות; (2) המבקש ימונה ככונס נכסים (להלן: "הכונס") לצורך רישום צו הבית המשותף והשלמת העברת הזכויות בדירות התובעים על שמם והוחלט כי: "הרישום יתבצע בהתאם לנהלי הרישום המקובלים." (עמ' 1 לפרוטוקול, ש' 19) (להלן: "פסק הדין").

...

לפיכך, אני סבור כי על רמ"י לשאת בתשלום שכר הטרחה וההוצאות עבור אותו שלב, בהתאם לחלקה היחסי בכמות הדירות שבבעלותה בבניין.

אולם, אני סבור כי קשה לקבל טענה זו. פסק הדין לא קבע דבר לעניין תשלום שכר טרחתו של הכונס ומקובל שעניין זה מתברר לאחר שהכונס סיים את תפקידו.

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: שכר טרחת כונס הנכסים עבור השלב הראשון יועמד על סך של 55,410 ₪.

התביעה מול נתבעת 2 – צו לרישום הקרקע ומינוי כונס נכסים המחלוקת בעיניין זה אינה ברורה, שכן נתבעת 2 ובא כוחה הבהירו מספר רב פעמים כי ברצונה לקדם את רישום הקרקע, כפוף להבטחת זכויות נתבע 3 שאז עדיין היו שנויות במחלוקת.

...

דין הטענה להידחות, שכן הצורך להכריע בהסכם המתנה הוא אגבי לרישום, ונובע מסירובה של נתבעת 2 לשתף פעולה עם הרישום בטענה שלנתבע 3 זכויות מכוח המתנה.

בנסיבות אלו נדחות טענותיה כי התובעים לא הוכיחו כי היא מסרבת לשתף פעולה, והתביעה מולה מתקבלת במובן זה שניתן צו, כמבוקש בסעיף 15.2 לכתב התביעה, המורה לנתבעת 2 לחתום על מסמכים הנדרשים להעברת הזכויות בחלקה על שם המנוח ובהמשך על שם היורשים.

סוף דבר התביעה מתקבלת כמפורט למעלה.