מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לקיום הסכם עבודה רטרואקטיבי, בשל הפרת הסכם

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת גם זכאית לפצויי פיטורים ולפיצויי הלנה בגינם, וכן לפצוי בגין הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה עבודה.
מנגד, טענה הנתבעת כי התובעת נעדרה מעבודתה בחודש 1/16 מפאת מחלת ילד, כאשר התובעת ניצלה את מיכסת ימי המחלה בגין מחלת ילד, וכן שניתן לתובעת אישור מחלה רטרואקטיבי והתובעת לא מסרה הצהרה כנדרש לפי תקנון שירותי עובדי הוראה.
בנוסף, מצאנו כי יש לדחות את הרכיב שנתבע בגין הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה.
...
לסיכום, טענה הנתבעת כי מדובר בתביעה מנופחת וכי יש לחייבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד. דיון והכרעה במסגרת מסכת הראיות העידו התובעת, מר סגרון יצחק- מנהל ביה"ס בו לימדה התובעת, ומר שלמה חדד- לשעבר יו"ר מחוז דרום בארגון המורים.
בנוסף, מצאנו כי יש לדחות את הרכיב שנתבע בגין הפרת חובת תום הלב בקיום חוזה.
בנוסף, לא מצאנו כי מדובר בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות את קבלת התביעה ברכיב זה. אכן, הנתבעת יכלה להתנהל כלפי התובעת באופן שקוף יותר ולברר טענותיה כנדרש בזמן אמת, לאור מסמכים ומיילים שנשלחו ע"י התובעת; אך את כל זאת יש לקחת בחשבון בפסיקת ההוצאות, כפי שייעשה להלן.
אחרית דבר לסיכום, זכאית התובעת לתשלום בגין הרכיבים הבאים: · פיטורים שלא כדין סך של 14,500 ₪ · הפרשי פיצויי פיטורים סך של 6,395 ₪ · הלנת פיצויי פיטורים סך של 4,500 ₪ · קרן השתלמות סך של 9,607 ₪ · נסיעות סך של 2,469 ₪ · דמי מחלה סך של 846 ₪ · תוספת אם סך של 4,957 ₪ ____________________________________________ סה"כ: 43,274 ₪ לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 43,274 ₪ בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום סיום יחסי העבודה, 1.9.16, ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשכיר יהיה רשאי להציגו לגבייה, בכל מקרה של הפרת הסכם השכירות וכי: "עם פינוי הדירה והחזרת הריהוט בהתאם לחוזה זה, ובצוע וקיום כל יתר התחייבויות השוכר על פי חוזה זה, מבלי צורך גביית שטר הבטחון ו/או הערבות הבנקאית ונוכח המשכיר כי השוכר פינה את המושכר וכי אין למשכיר תביעות כלפי השוכר בקשר לחוזה בכלל, יחזיר המשכיר לשוכר את שטר הבטחון, הערבות והשיק הנ"ל לא יאוחר מאשר 60 יום מתום תקופת השכירות או מוקדם יותר אם שולמו חשבונות ארנונה וחשמל וגז, ומים לתקופת השכירות המלאה והדירה נימסרה כקדמותה לפי הנספח לחוזה והחוזה גופא. ההחזר של הערבון יועבר בתום תקופת השכירות לפי התנאים לעיל ישירות לחשבון 358043 בנק הפועלים או לחילופין לידי השוכרים. במידה ויופר סעיף או סעיפים בחוזה, יודיע המשכיר לשוכר וייתן 7 ימים לתקן ההפרה או ההפרות ואם לא יתוקן/נו, יוכל המשכיר לפרוע את השיק הבנקאי/ערבות בנקאית שניתן לו". בחודש יוני 2018, התקבלו אצל התובעת שני צוי עיקול, על כלל נכסי הנתבע על סך 22,641 ₪ (נספח ב' לתצהיר העדות הראשית של התובע).
ביום 9.8.2018, שלח התובע לנתבע הודעת ווסטצאפ כדלקמן: "הי דוד, אני מנסה להשיג אותך כמה ימים ואתה לא עונה ולא חוזר אלי. תחזור אלי במידי בבקשה לגבי החלטת הרשם. על פי החוק והתייעצות עם עו"ד, אני מחויב ליישם את החלטת הרשם מיום 6.8.2018 כפי ששלחתי לך". ביום 13.8.2018, שלח התובע לנתבע הודעה נוספת: "הי דוד, עדיין לא חזרת אלי למרות שביקשתי 3 פעמיים כבר ואתה לא עונה לטלפונים שאני מתקשר. אנא תחזור אלי בדחיפות בבקשה לגבי החלטת רשם. אני מחויב לבטל את השיק הקרוב ולהעביר אותו לטובת החוב בתיק. תחזור אלי בבקשה, זה לא נעים לי לרדוף אחריך..." ביום 16.8.2018, שלח התובע הודעה נוספת וכתב, בין היתר: "... ולאור זה שההתנהגות שלך ממש אבל ממש לא בסדר, אני דורש שתתקשר אלי במידי על מנת להסדיר את נושא התשלומים שלך והמעורבות שלנו עם התביעה שבה הפסדת. כמו כן, אני לא מבין מדוע אני צריך לשלם קנסות ולהפסיד ימי עבודה בגללך ובגלל המשפט שלך עם וועד הבית של סמולנסקי 10..." (הודעות התובע צורפו כנספח ה' לתצהיר התובע).
כב' השופט חיימוביץ הדגיש, כי התובעים פעלו בהתאם להחלטה שיפוטית, של רשם ההוצל"פ, שהורה להם לבטל את ההמחאות שנמסרו לנתבע ולהפקיד את דמי השכירות בתיק ההוצל"פ. בנסיבות אלה יש לתובעים עילת תביעה טובה וראויה והוסיף: "אמנם היום, בדיעבד, טוען המשיב כי הוא מבקש לפרוע את השיק הבנקאי בשל הפרות שקרו בתום השכירות, ברם, בחינת הראיות מלמדת כי טענותיו להפרת הסכם הועלו הרבה לפני תום השכירות ועילתן היחידה הייתה ביטול ההמחאות, תוך שהוא מיתעלם לחלוטין מהחלטת הרשם". בית המשפט הוסיף: "ובזהירות הנדרשת אעיר, כי נראה שהסכום הנטען על ידי המשיב גבוה משמעותית מן הנזקים שתיאר (וראייה לכך, למשל, שהצליח להשכיר את הדירה ימים אחדים אחר פינויה)". ביום 17.6.2019, הגיש הנתבע בקשה להגשת כתב תביעה שכנגד.
...
הנתבע לא הציג כל ראיה לפיה טען לחוב זה או לסיכום הנטען, במהלך כל תקופת השכירות.
חרף התנהלות הנתבע כמתואר לעיל, החלטתי שלא לחייבו בפיצוי ברכיב זה. סוף דבר אני מחייבת את הנתבע למסור את השיק הבנקאי ואת סכום הבטחון, לידי ב"כ התובעים בתוך 7 ימים מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת בין הצדדים, על אף שלא היה לדבר זכר בתביעת התובע, כי לאחר עריכת ההסכם בכתב ובצוע חלק ניכר מהעבודות, הוסכם בין הצדדים בעל פה, בחודש 9/11 לערך, על ביצוע עבודות נוספות שהיה בהן תוספת משמעותית לעבודות המוסכמות והן כוללות עבודות דקורטיביות למסגרות החלונות במקום המסגרות שתוכננו מראש (להלן: "העבודות הנוספות").
בהקשר זה אני מוצאת את עמדת התובע, בזמן אמת, וסרובו להקדים לנתבע תשלום נוסף כלשהוא, כעמדה שאינה עולה עם חובותיו כמזמין ועם חובת תום הלב בקיום ההסכם.
גם באם מאן דהוא יסבור כי טעיתי במסקנתי זו ויש לראות בעמדת הנתבע משום הפרה של ההסכמות, אזי מנגד, יש לראות בסיטואציה שנוצרה משום "הפרה הדדית" של ההסכם, שכן מנגד, התובע, בסרובו להקדים לנתבע תשלום נוסף כלשהן, סיכל את האפשרות להשלים את העבודות על ידו.
מנגד, ברור כי דין התביעה שכנגד להדחות שכן התברר, בדיעבד, שהנתבע אינו זכאי לתשלום נוסף על העבודה שביצע, ולא ברור מה היה הבסיס מלכתחילה לדרישתו לתשלום יתרת התמורה עבור יתרת העבודה, שאין מחלוקת שהוא לא ביצע.
...
אומר כבר עתה, כי אני מקבלת את טענת הנתבע כי ההסכם בעל פה שינה באופן מהותי את ההסכם בכתב וכי הוסכם בין הצדדים על תוספת תשלום בסך של 100,000 ₪ והארכת זמן הביצוע ב-10 חודשים נוספים (ממועד ההסכמה), דהיינו שמלוא התמורה לה היה זכאי הנתבע, כנגד השלמת כל העבודות (שהזמן שהוקצה לכך בהסכמה המאוחרת הוארך למעשה עד לחודש 7/12 לערך), הינו סך של 350,000 ₪.
מכל האמור מסקנתי היא שבאם יש מקום לחייב את הנתבע בדבר מה, הרי זה בהחזר סך של 20,000 ₪, לכל היותר, ששולם לו ביתר עד למועד הפסקת העבודות, כפי שהתברר בדיעבד, וזאת מכוח חובת ההשבה משהסתיימה ההתקשרות בין הצדדים קודם לסיום העבודות, וללא קשר לשאלת האשם בהפסקת ההתקשרות.
מנגד, ברור כי דין התביעה שכנגד להידחות שכן התברר, בדיעבד, שהנתבע אינו זכאי לתשלום נוסף על העבודה שביצע, ולא ברור מה היה הבסיס מלכתחילה לדרישתו לתשלום יתרת התמורה עבור יתרת העבודה, שאין מחלוקת שהוא לא ביצע.
אשר על כן, כאמור בפתח הדברים, דין התביעות ההדדיות להדחות, תוך שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

7.5 הנתבעים טענו כי בזמן אמת לא יכולה הייתה התובעת לשלם את מלוא המגיע ממנה עבור העבודות נשוא ההסכם, וטענות התובעת בדבר קושי כלכלי באותה עת תומכות בטענה זו. 7.6 עם זאת, וכפי שהסתבר בדיעבד, ועל יסודה של חוות דעת מומחה בית המשפט, בזמן אמת ובפועל, התובעת שילמה לנתבעים יותר מסך העבודות שבוצעו על ידם במבנה.
עם זאת, אני גם סבורה כי הנתבעים הבינו – ובצדק – שהתובעת תפר גם היא את הוראות ההסכם, ולא תשלם לידם את מלוא התמורה המוסכמת – "גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה, או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובילבד שבית המשפט, בנתנו צו-אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו" (הפרה צפויה - סע' 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970; ההדגשות שלי – ר.ב.).
יתרה על כן, לא מצאתי בהסכם – שנערך בידי ב"כ הנתבעים – כל הצהרה של התובעת בדבר קיומם של היתרי בנייה או כל דרישה של הנתבעים להצהרה כזו, לא מצאתי בהתכתבויות בין הצדדים עובר להגשת התביעה כל היתייחסות לעניין זה, כאשר אין חולק כי הנתבעים ביצעו את הבנייה בפועל, ולא סירבו לבצעה – בזמן אמת - מחמת "היעדרו של היתר". לכן לא ברורה לי טענה זו או השלכותיה המעשיות, מעבר לבזבוז זמן החקירה שהוקצב לב"כ הנתבעים את התובעת ועיסוק בנושאים שוליים ובלתי רלוואנטיים למחלוקות המהותיות שהיו בין הצדדים להליך.
...
7.8 אני קובעת, על כן, כי שני הצדדים הפרו את ההסכם (הנתבעים – בפועל, התובעת – הפרה צפויה), ועל שניהם לשאת בהפסדים הנובעים מכך, כפי שאפרט להלן.
8.8 בנסיבות העניין, אני סבורה כי שלוש שנים הוא פרק זמן סביר לכל "התאוששות כלכלית" שנדרשה לתובעת, והעובדה כי המתינה תקופה ארוכה יותר בטרם נקטה בהליך זה, אף הצליחה לגייס במסגרתו את כל האגרות והעלויות הגבוהות הנדרשות לניהולו (עלויות הנגזרות, בין היתר, מהסכום אותו בוחר התובע לתבוע) – לא צריכה להיות מושתת על הנתבעים, בשים לב לקביעתי לעיל כי שני הצדדים הביאו להפסקת העבודות בזמן אמת.
אני קובעת כי הנתבעים הוכיחו שבזמן אמת הם נשאו בכל ההוצאות שנגרמו לתובעת בגין העיכוב במסירה, ועל כן אין מקום לתשלום נוסף בגין כך. 9.4 אשר לדרישת התובעת לפיצוי בגין עגמת נפש – אין לי כל ספק, כי לתובעת נגרמה עגמת נפש מרובה מהליך הבנייה והשיפוץ של ביתה.

בהליך בקשה לאישור עיקול (בע"ק) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המחזיקה הגישה כתב תביעה נגד הנתבעים שבו עתרה לסעד כספי של למעלה מ-4.1 מיליון ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו לה בשל הפרות של הסכם הבניה עקב איחור בסיום עבודות בפרויקט.
בין שיקולים שבגינם ראוי להמנע מהרחבת יתר של מצבת הנכסים שניתן לעקלם נמנים קושי בהערכת טיבם והיקפם; פגיעה כלכלית לא מידתית במשיב; חשש מפגיעה בנושים עתידיים שיסתמכו על קיומם של אותם נכסים מבלי לדעת שאחרים כבר קנו בהם זכויות קודם לכן, בטרם התגבשו; השפעה מצננת ולא רצויה על מאמצי המשיב לקיים את חיוביו במסגרת חוזה בינו לאחר; חשש מהצפת בתי המשפט בבקשות לצוי עיקול של נכסים אמורפיים קשים להגדרה או מהתדיינות בדיעבד בשאלת תוקפו של עיקול שהוטל על נכס שהתגבש מאוחר יותר.
...
מטעמים אלה, בהצטברם יחד, אני נעתרת לבקשה לדחיית מועד הגשת התובענה עד מועד הגשתה בפועל, וזאת בכפוף לחיוב התובע בהוצאות המחזיקה.
התוצאה התוצאה היא, שהתובענה לאישור העיקולים מתקבלת באופן חלקי וזאת בכפוף להוראות שלהלן: אני מאשרת את העיקול שהטיל התובע על זכויות חברת עמית לכספים מכוח הסכם הבניה.
אני מאשרת את העיקול על זכות עתידית של חברת עמית להשבת הכספים שהשקיעה בפרויקט מכוח סעיף 14 להסכם השותפות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו