המבקש, פרופיסור הלל וייס, הוא גימלאי של שירות המדינה ושל אוניברסיטת בר אילן, אשר לעת פרישה נמצא זכאי לפנסיה תקציבית מאוצר המדינה ולקצבה מקרן הפנסיה גילעד גמלאות לעובדים דתיים בע"מ. בבקשה שלפנינו עותר פרופיסור וייס לאישור תובענה ייצוגית בטענה שהמדינה אינה רשאית להחיל את הסדר "הגבלת גמלאות כפל" על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב), תש"ל-1970, על גמלאים שבנוסף לזכאותם לפנסיה תקציבית זכאים לגימלה מקרן פנסיה צוברת.
במקרה שמשולמות גמלאות כפל יחולו ההוראות האופרטיביות בדבר אופן ביצוע ההפחתה הקבועות בתתי סעיף 32, שהרלוונטיות מבניהן לענייננו הן אלה:
"(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל"
.
כפי שהראנו בראשית הדברים "גמלאות כפל" לפי סעיף 32 לחוק הן שתי קיצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצרוף אחת או יותר "מגימלאות אלה:...". יוער כי המונחים "גמלה" ו"קצבה" מפורשים בסעיף 1 לחוק לפי ההגדרה למונח "קצבת פרישה" שהיא "סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משרותו".
לטענת המבקש, ולנוכח השמוש במטבע המילים "מגימלאות אלה" מצב של גמלאות כפל יכול להתקיים רק כאשר משולמות לעובד המדינה גמלאות מאוצר המדינה לאחר פרישתו משירות המדינה, ולשיטתו ממילא לא ייתכן מצב של גמלאות כפל ביחס לתשלום חודשי המשולם לעובד שלא מאוצר המדינה או עקב פרישה מגוף שאינו שירות המדינה.
...
כך איננו מקבלים את טענות המדינה כי באופן מהותי נושאים הקשורים בערעור גמלאות אינם מתאימים להתברר כתובענה ייצוגית, ואף יתכן שההפך הוא הנכון.
נושאים נוספים
משמצאנו שהמדינה פועלת כדין בהפעילה את מנגנון הגבלת גמלאות כפל במקרה של המבקש, אנו קובעים שדרישותיה מהמבקש, כמו גם פעולות הגביה להן טוען המבקש, נעשו אף הן כדין.
מכאן שדין התביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 להידחות.
סוף דבר – הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.