תביעה לקביעת זכאות גמלאות לפי סעיף 32 לחוק שירות המדינה (גמלאות)

לפנינו תביעה לתיקון שיעור הזכאות לפנסיה שהתובע זכאי לקבל מהמדינה בהישתתפות קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) (קג"מ).

כך, במענה הראשון מיום 21.8.18 כתבה המדינה לתובע כדלקמן (מכתב המדינה מיום 21.8.18 צורף כנספח: "סעיף 39(ז) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] התש"ל-1970, קובע מספר תנאים מצטברים לזכאות למענק שנים עודפות:

בהקשר לתכלית אחרונה זו עוד נקבע (שם): "ממכלול הוראותיו של הסכם הרציפות עולה כי מנסחיו והחתומים עליו (לרבות: שר האוצר) ביקשו להעניק לזכאים מכוחו זכויות פנסיה 'מובטחות', 'וודאיות', שאינן תלויות בהפרשות לקרן ובשינויים שעשויים להערך מעת לעת בתקנון הקרן (ובשיטת חישוב הזכויות לפנסיה הנהוגה בה), אשר תשקפנה את רמת החיים המיטבית של הגימלאי, לפני הפרישה. בתוך-כך, מבקש הסכם הרציפות להשוות, ככל שניתן, בין זכויותיהם של עובדי שירות המדינה, הזכאים לגימלאות לפי הוראות חוק הגמלאות, מכוח עבודתם הרציפה במדינה, לבין זכויותיהם של עובדים, אשר עבדו במשך תקופה מסוימת בגוף אחר, אך פרשו פרישת זיקנה מהמדינה, ולהפך". בין הוראותיו השונות של הסכם הרציפות ניתן לציין את ההוראות הבאות הנוגעות לעניינינו: · "תקופת שרותו של עובד עובר במוסדות יובאו בחשבון לצורך רציפות זכויות הגמלה בהתאם להסכם זה" (סעיף 2); "גימלה בהתאם להסכם זה תשולם על ידי המוסד האחרון בו מבוטח העובד ערב פרישתו..." (סעיף 5).

העדה, גב' צייגר: אז אמרתי לך, הפניתי אותך לסעיף 32 ב' לחוק שירות המדינה גמלאות.

...

טענה זו של המדינה על שני חלקיה, דינה להידחות.

מסקנה זו עלתה גם מחקירתה של הגב' צייגר (ר' לעיל) לפיה אם קג"מ לא הייתה מפחיתה את שיעור השתתפותה, גם המדינה לא הייתה מפחיתה את שיעור התשלום שלה.

סוף דבר ההפחתה שביצעה קג"מ בשיעור הגמלה המועברת למדינה עבור התובע מ-35% ל-29.17% – בטלה.

נימוקי הדחייה היו מחמת היתיישנות (על פי סעיף 32 לחוק הנכים תגמולים ושקום תשי"ט-1959 להלן: חוק הנכים) ומחמת בחירה בזכויות (סעיף 36א לחוק הנכים).

סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי קובע : (א) (1) הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי פרקים ה', י"א או י"ג ולתגמול או למענק או להענקה לפי חוק הנכים, חוק מישפחות חיילים, חוק תגמול לחייל, חוק המישטרה, חוק שירות בתי הסוהר או סעיפים 63ז ו- 63ח לחוק שירות המדינה, הברירה בידו לבחור באחד מהם; (2) .

ההחלטה מכוונת המערער לסעיף הרלבנטי בגינו נדחתה התביעה – סעיף 36א לחוק הנכים – ולרציונל "מאחר שמשולמת קצבה לפי חוק הביטוח הלאומי". גם אם היה מקום לכלול את המלים "במקרה זה", ומאחר שיתכן ובמקרים אחרים לא תיתקבל טענת הבחירה בזכויות (והדבר נאמר לצורך הארגומנטציה בלבד) אין במכתב הדחייה כשלעצמו כדי להטעות ולרפות ידי נכים אחרים.

...

בשולי הדברים, מצאנו לדחות גם את טענת המערער להטעיה בניסוח החלטת הדחייה.

סוף דבר- לאחר שבחנו טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי על פי ההלכה הנוהגת יש לראות במערער כמי שבחר בזכויות על פי חוק הביטוח הלאומי ועל כן דין תביעתו להכרת זכות על פי חוק הנכים וערעורו בפנינו להידחות וכך אנו מורים.

לנוכח מסקנתנו, לא מצאנו צורך לדון בטענת ההתיישנות, אשר בהכרעה בה לא יהא כדי לשנות מקביעתנו לעיל (יצויין בהערת אגב כי ייתכן והיה מקום לדחות הערעור על הסף גם מפאת העדר תיעוד בדבר "חבלה רשומה" – גם המערער וגם המשיב עשו ניסיונות לאתר תיעוד ל"חבלה רשומה" או למצער - פגימה נפשית רשומה, ומאמציהם העלו חרס).

בהחלטת הנתבעת מיום 7.7.2020, קבעה הממונה על הגימלאות בנתבעת, כי לא מתקיימות סיבות המצדיקות את הארכת תקופת זכאות התובעת לקיצבת שארים לתקופה העולה על ארבעה חודשים שלפני הגשת תביעתה לקיצבה בגין פטירתו של ידועהּ בציבור, מר ציון בן שושן ז"ל (להלן: "המנוח"), שהיה פנסיונר של הנתבעת, לפי סעיף 48(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970 (להלן: "החוק") (להלן: "החלטת הנתבעת מיום 7.7.2020").

...

מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי היא עירייה שמנהלת תקציב שנתי, ונדרשים טעמים מיוחדים לצורך קבלת בקשת התובעת לחרוג מהכלל הקבוע בחוק ולביצוע תשלומים רטרואקטיביים של גמלת שארים – שכמפורט בפסק הדין, לא הוכחו.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת תוך 30 יום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

המבקש, פרופיסור הלל וייס, הוא גימלאי של שירות המדינה ושל אוניברסיטת בר אילן, אשר לעת פרישה נמצא זכאי לפנסיה תקציבית מאוצר המדינה ולקצבה מקרן הפנסיה גילעד גמלאות לעובדים דתיים בע"מ. בבקשה שלפנינו עותר פרופיסור וייס לאישור תובענה ייצוגית בטענה שהמדינה אינה רשאית להחיל את הסדר "הגבלת גמלאות כפל" על פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב), תש"ל-1970, על גמלאים שבנוסף לזכאותם לפנסיה תקציבית זכאים לגימלה מקרן פנסיה צוברת.

במקרה שמשולמות גמלאות כפל יחולו ההוראות האופרטיביות בדבר אופן ביצוע ההפחתה הקבועות בתתי סעיף 32, שהרלוונטיות מבניהן לענייננו הן אלה: "(ב) היה אדם זכאי לגימלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן שהוון, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבה לפי חוק זה או אחת משתי הקיצבאות לפיו, הכל לפי הענין, בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת; הוראה זו לא תחול על קצבת יתום ועל קצבה שלא לפי חוק זה המגיעה מכוח שירות בממשלת ארץ-ישראל" .

כפי שהראנו בראשית הדברים "גמלאות כפל" לפי סעיף 32 לחוק הן שתי קיצבאות לפי חוק זה, או קצבה אחת לפי חוק זה בצרוף אחת או יותר "מגימלאות אלה:...". יוער כי המונחים "גמלה" ו"קצבה" מפורשים בסעיף 1 לחוק לפי ההגדרה למונח "קצבת פרישה" שהיא "סכום המשתלם מדי חודש לעובד שפרש משרותו". לטענת המבקש, ולנוכח השמוש במטבע המילים "מגימלאות אלה" מצב של גמלאות כפל יכול להתקיים רק כאשר משולמות לעובד המדינה גמלאות מאוצר המדינה לאחר פרישתו משירות המדינה, ולשיטתו ממילא לא ייתכן מצב של גמלאות כפל ביחס לתשלום חודשי המשולם לעובד שלא מאוצר המדינה או עקב פרישה מגוף שאינו שירות המדינה.

...

כך איננו מקבלים את טענות המדינה כי באופן מהותי נושאים הקשורים בערעור גמלאות אינם מתאימים להתברר כתובענה ייצוגית, ואף יתכן שההפך הוא הנכון.

נושאים נוספים משמצאנו שהמדינה פועלת כדין בהפעילה את מנגנון הגבלת גמלאות כפל במקרה של המבקש, אנו קובעים שדרישותיה מהמבקש, כמו גם פעולות הגביה להן טוען המבקש, נעשו אף הן כדין.

מכאן שדין התביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 להידחות.

סוף דבר – הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נדחית.

התביעה בתיק זה עניינה בטענתו של התובע כי הוא זכאי לגימלה לפי חוק שירות המדינה (הגימלאות) [נוסח משולב], התשל"ח-1970 (להלן: חוק הגימלאות) החל משנת 2009.

כך גם הסבירה באריכות העדה מטעם הנתבעת, גב' אירית צייגר, מנהלת תחום בכירה (שכר וגימלאות) במנהלת הגימלאות במשרד האוצר: "כשהגיע מיסמכי הפרישה של התובע, כמובן שהגיע כל החומר הרלוואנטי כולל מה שנפסק פה, כולל סעיף 17. לצערי הרב, הממונה על הגימלאות מקבל לידיו הרבה פסקי דין בלשון הזו, ומה רשום פה? 'יחול עליו הוראות חוק שירות המדינה גמלאות'. הרי עצם העובדה שהוא תבע טופס תביעה לגימלה, אז אנחנו בודקים את זכאותו בהתאם לחוק שירות המדינה גמלאות. אף אחד לא אמר שלא יחול עליו חוק שירות המדינה גמלאות. אבל מה זה לחול עליו חוק שירות המדינה גמלאות? זה לעמוד על כל הסעיפים, אם הוא עומד בתנאים בסעיפי חוק שירות המדינה גמלאות. אז אכן הוא עומד בסעיפים שהוא פוטר מהמערכת, אבל בשביל לקבל תשלום קצבה והוא נפסל לשירות המדינה, אז מכוח סעיף 57 לחוק שירות המדינה גמלאות, אין אפשרות לשלם לו במיידי קצבה... מה לעשות? בא המחוקק ואמר שמישהו נמצא בפסילה משירות המדינה עקב דין משמעתי, לא מגיע לו במיידי קצבה, זה המחוקק קבע את זה."[footnoteRef:1] [1: עמ' 11 ש' 37-39, עמ' 12 ש' 1-10.

...

] לסיכום האמור עד כה, בהתאם לסעיף 42 לחוק הגמלאות ולפסיקה, חלה חובה על התובע להגיש למנהלת הגמלאות תביעה לצורך קבלת גמלה, אך בזמן אמת הוא לא פעל לעשות דבר בעניין פרישה, שכן ביקש לחזור לעבודתו כעובד הוראה.

בזהירות הנדרשת נציין כי על פניו נסיבותיו של התובע נופלות לגדר סעיף 15(4) האמור; אך משעה שקבענו כי החלטת הנתבעת כי התובע זכאי לגמלה במועד הקבוע לגביו בשנת 2030, אינה עומדת לבחינה שיפוטית במסגרת פסק הדין, אין אנו קובעים מסמרות מהו מועד זכאות התובע לגמלה.

] סיכום על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.