תביעה לצו עשה לתיקון נזילת מים

זוהי תביעה למתן צו עשה לתיקון ניזקי צנרת בדירת הנתבע וכן לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובעים עקב נזילות מים מדירת הנתבע.

...

גם טענה זו דינה להידחות.

לפיכך, אני קובעת כי על לשפות את התובעים במלוא הסכומים בהם נשאו בשכרו של המומחה, אשר כאמור קבע כי מקור הנזילות בדירת התובעים הוא מדירת הנתבע.

סיכומו של דבר: ניתן בזה צו עשה המורה לנתבע לבצע את התיקונים הבאים בדירתו, בהתאם לחוות דעת המומחה מיום 15.11.15: תיקון צנרת 4 לביוב ותיקון צנרת מיכל ההדחה; ביצוע פתח מצד שירותי הורים; איטום ברצפה שמתחת לצנרת הביוב; סגירת הפתח במחיצת הגבס באמבטיה ותיקון צנרת בחדר הורים.

ביום 17.11.2014 הוגשה התביעה הנוכחית, במסגרתה התבקש צו עשה לתיקון הנזילה וכן פיצוי כספי על סך 100,000 ש"ח "לצורכי אגרה". בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי מקור הנזילה אינו מדירתם אלא מצנור הבית המשותף.

בקשר לכך העלו הנתבעים והצד השלישי במסגרת ההליך שתי טענות: האחת, כי ייתכן שמקור הנזילה הוא מצנור הבית המשותף, ונותרו מים כלואים במשך מספר חודשים לאחר התיקון שלו; והשנייה, כי ייתכן שהגורם להפסקת הנזילה היה האיטום בגג הבניין שנעשה ביום 4.12.2014.

...

בד בבד עם כתב ההגנה בתביעה העיקרית, הגישו הנתבעים הודעת צד ג' נגד שחר, בה טענו כי ככל ויחויבו בתשלום כלשהו על שחר לשאת בו. לטענת שחר, דין התביעה להידחות, אולם גם אם היא תתקבל יש לדחות את הודעת הצד השלישי נגדה, וזאת מן הטעם שלא נפל פגם בהתנהלותה.

בנסיבות אלו, אני קובע כי הנתבעים (התובעים שכנגד) ישלמו לתובעת (הנתבעת שכנגד) שכר טרחת עורך דין בגין התביעה שכנגד בסך 3,000 ש"ח. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן.

הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 9,860 ש"ח. הודעת הצד השלישי מתקבלת אף היא, ושחר תשלם לנתבעים את הסכום האמור.

במסגרת התביעה שכנגד, ישלמו התובעים שכנגד לנתבעת שכנגד הוצאות בסך 3,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

בעקבות נזילת מים מדירתה של התובעת לדירת שכניה פנתה התובעת לנתבעת 2 ונימסר לה, על פי טענתה, כי העניין יטופל ישירות מול השכנים וכי אין לה מה לדאוג.

עוד טענה הנתבעת 1 כי תביעת השכנים כנגד התובעת כאן היתה בשני ראשים- האחד, תביעה לתיקון הנזק שניגרם לה בעבר בסכום זניח, והשני, תביעה לצוו עשה לתיקון האיטום ולמניעת נזקים עתידיים.

שנית, בפניה הראשונה של התובעת לנתבעת 2 בעקבות תלונת השכנים על נזילה סברו בעלי המיקצוע כי הנזילה נגרמה מדליפת שסתום של ברז בטחון המותקן בתנור ההסקה (חוות דעת שמאי שצורפה כנספח 1 לכתב התביעה).

...

אלא שבעניין זה אני מקבלת את עדותה של עו"ד יפת מטעם הנתבעת 1 שהסבירה כי התביעה אצל המפקחת היתה הן לצו עשה לתיקון האיטום והן תביעה כספית לפיצוי נזקי צד ג'.

אם כן, דינה של טענה זו להידחות אף היא.

מכל האמור עולה כי התביעה נדחית.

בין הצדדים היתקיימו מספר הליכים משפטיים קודמים: ת"א 1096/09 – תביעה כספית שהגישה עמיגור נגד בן דוד לתשלום דמי שכירות (להלן: "תביעת 2009"); ת"א 8187-03-10 – שם הגישה עמיגור, שנתבעה על ידי בעלת דירה שהתגוררה מתחת לדירת בן דוד בגין ניזקי מים שחדרו מדירתם, הודעת צד ג' כנגד בן דוד (להלן: "תביעת 2010" או "תביעת לריסה"); ת"א 21246-04-10 - תביעה לצוו עשה לתיקון נזילה שהגישה עמיגור כנגד בן דוד (להלן: "צו העשה"); ת"א 26369-03-14 – תביעה כספית נוספת שהגישה עמיגור כנגד בן דוד לתשלום דמי שכירות (להלן: "תביעת 2014").

...

כפי שהעידה גב' סוטיל, דמי השכירות נקבעים על ידי משרד הבינוי והשיכון, בין היתר, לפי מצב כלכלי ולפיכך דינה של טענה זו להידחות (ראו בהקשר זה: אפריאט נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בירושלים (פורסם בנבו, 11.11.07)).

תביעת עמיגור נגד הנתבע נדחית.

התביעה שכנגד שהגיש הנתבע נגד עמיגור נדחית.

התביעה היא לצוו עשה לתיקון ליקויי רטיבות בדירת הנתבע, ולפצוי בסך 20,000 ש"ח בגין נזקים תוצאת ליקויי הרטיבות.

טענות הצדדים והשתלשלות האירועים במאי 2018 התובעים הגישו תביעה קטנה נגד הנתבע (ת"ק 53349-05-18), לפצוי בגין נזקיהם תוצאת ליקויי הרטיבות עד אותה עת. פסק הדין בתביעה הקטנה ניתן ביום 13.8.2019, ונקבע בו כי ניזקי הרטיבות כמוצג בתצלומים נגרמו כתוצאה מנזילה שמקורה בדירת הנתבע.

כמו כן פורטו העבודות הנדרשות בדירת הנתבע לצורך תיקון הליקויים כמו גם מניעת חדירת המים לדירת התובעים.

...

כמפורט להלן, דין התביעה לסעד הכספי להתקבל חלקית.

בית המשפט נעתר לבקשה.

ביום 22.9.2022 נעתר בית המשפט לבקשת התובעים והורה לנתבע לשלם חלקו בשכר מומחה בית המשפט עבור חוות הדעת המשלימה הנוספת.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעים, בתוך 30 יום, כדלקמן: פיצוי בסך 15,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.