תביעה לצו עשה ופיצוי כספי בגין הבטחות שניתנו לתוספת נחלה במושב בית עובד

בתביעתם שתי עילות תביעה, שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה: הראשונה, תביעה שבה מתבקש סעד הצהרתי בדבר זכותם של הזוג ****י לקבל פיצוי בסך של 238,000 ש"ח (נכון ליום 01/12/09) בגין נזקים שנגרמו להם בשל תכנית מתאר שנכנסה לתוקף ופעולות שנעשו בנחלתם; השנייה, תביעת הזוג ****י למתן סעד הצהרתי הקובע כי הם זכאים להמליץ על אדם שיקבל מטעמם מיגרש במסגרת פרויקט ההרחבה שנעשה במושב בשנת 2006.

בנסיבות אלה, טוענים הזוג ****י כי בית המשפט יתן סעד הצהרתי לפיו על נוה מיכאל להגשים את שנפסק במילים "כל הזכויות", לאפשר להם להשיב את מחוגי הזמן ולקבל את אשר מגיע היה להם ככל חבר מושב ששילם את חובו עוד ב־2006 – אם בדרך של מתן מיגרש בפועל ואם בדרך של פיצוי כספי של ערך הזכות המחושב, בסך 600,000 ש"ח. ביום 07/09/09 שלחו הזוג ****י מכתב דרישה לקבלת זכויותיהם, לרבות זכויות במניות תנובה וזכאותם לחלקה.

חוות־דעת ועדויות שמאים, אדריכל ומודד מטרות חוות־הדעת של השמאים והמודדים בתיק היו שלוש: האחת, להאיר את עיני בית־המשפט בשאלה אם ניתן או לא ניתן כיום לתת סעד הצהרתי או צו עשה בעין של מתן מיגרש בעין בתחומי נוה מיכאל, ומהן השלכות של מתן סעד שכזה על היישוב נוה מיכאל; השנייה, שומת שווי של מיגרש בהרחבה נוה מיכאל בזמן הרלוואנטי לתביעה; השלישית, לשום את ניזקי התוכנית מי/במ/444א' מיום 16/11/97 בכל הנוגע להשפעתה על נחלה 11 – היא נחלת הזוג ****י.

בעיניין תוכנית זו נערך הסכם חלוקת שטחים המאזן ומפצה את ****י באמצעות תוספות שטח, ומפאת חשיבותו יביאו בית־המשפט כלשונו: "מיסמך מאת הזוג ****י בחתימת חברי ועד האגודה בעיניין הפקדת תב"ע מס' 1510065912 חדשה למושב רוגלית התחייבות וועד מושב רוגלית (נוה מיכאל). [ללא תאריך] על פי כתב התביעה – מדובר בתוכנית אחרת – חדשה

מכתבי הטענות עולה בבירור כי עילת התביעה היא ההבטחות הנושאות אופי חוזי שניתנו על־ידי נוה מיכאל לזוג ****י ולפיהן אל להם לסכל את התב"ע של ההרחבה החשובה מאוד לנוה מיכאל, ובתמורה הם יפוצו על כל פגיעה בנחלתם.

...

כיצד, אם כן, יכול היה המומחה מטעם נוה מיכאל לטעון בנשימה אחת כי הנחלה קיבלה תוקף תכנוני חוקי רק ב־1997, מקום שנבנה עליה בית בהיתר לפני כן? אשר על כן, נדחית טענת נוה מיכאל על השבחה מיוחדת של נחלה 11 כתוצאה מתכנית מי/444.

בהעדר אפשרות משפטית לאכיפת פסק דין הצהרתי זה על צדדים שלישיים דרושים קובע בית המשפט כי : התביעה לצו עשה – נדחית.

ופסק דין זה לא יחסום אותם מלעשות כן. התביעה לנזק בלתי ממוני – נדחית.

הודעת המנהל התבססה על נוהל אגף חקלאי 31 (להלן: "נוהל אגף 31") אשר עניינו בהקצאה ראשונית של נחלות במושבים ולפיו, במסגרת הקצאה ראשונית, על מקבל ההקצאה לבנות את ביתו בנחלה תוך 3 שנים ולגור בנחלה וככל שלא עשה כן הנחלה חוזרת למנהל, משמע הוא אינו יכול למכור את זכותו לאחר.

בשלב זה היו מוטלים על נכסי התובעים עיקולים אותם הטילה רשות המיסים שדרשה תוספת מס רכישה מעבר לזה ששלמו התובעים, נוכח עמדתה כי המחיר הנקוב בהסכם המכר בין התובעים לבין לבון אינו משקף את שווי הנחלה.

כפי שצוין לעיל, התובעים עתרו לבג"ץ על מנת לגרום להשבה למנהל של נחלות אשר לא בנו עליהן וייתכן כי אם תיתקבל העתירה תהינה נחלות פנויות, אולם התביעה מתייחסת למצב כיום וכאמור לעיל התובעים לא הוכיחו כי כיום קיימות במושב (או במושב אחר) נחלות פנויות אשר ניתן להקצות לתובעים.

אינני קובעת מה היה השווי הנכון של הנחלה בעת שנחתם הסכם המכר, מאחר שלאור ביטול ההסכם עניין זה לא הגיע לליבון מול רשות המיסים, אולם משאין בפני בית המשפט חוות דעת שמאית שעניינה שווי הנחלה במועד ביצוע העסקה ובמועד הגשת התביעה או במועד הגשת הראיות, לא ניתן לקבוע כי ערך הנחלה עלה וכי התובעים נזוקו מכך.

אולם לגופו של עניין, המנהל איננו טרבונל משפטי אשר מחויב לקיים כל בירור במעמד שני הצדדים (להבדיל משמיעת שני הצדדים) והתובעים עצמם קיימו פגישות במעמד צד אחד בלבד במנהל (פגישות עם טלי חסון בהן לטענתם ניתנו להם הבטחות למינהן), על כן לא ברורה הטרוניה של התובעים בעיניין זה. יתר על כן וכפי שהראה המנהל, כבר ביום 10.11.11 הוזמן על ידו דוח פקוח.

התובעים טענו כי הפסיקה הכירה בחובת הזהירות של גופים מינהליים ובאפשרות לתבוע בגין הפרה של חובה זו בנזיקין וכי אין מקום לכפות על כל בעל דין לנהל הליך מינהלי לשינוי ההחלטה כשהוא מבקש לתבוע פיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו מאותה החלטה.

לטענת הנתבעים 5-10, משום מה בתצהיר עליו חתם התובע ביום 26.12.12 בתמיכה בבקשה לביטול צו המניעה בתביעה במחוזי, הוקדמה התחלת הליך הקליטה בכמעט שנה והתובע טען כי הליך הקליטה החל בינואר 2010, לאחר שהמו"מ שלו עם לבון לרכישת הנחלה התגבש בעל פה כבר בסוף שנת 2009.

...

אני סבורה כי הצדק בעניין זה עם התובעים.

סוף דבר העולה מן המקובץ הוא כי התביעה כנגד הנתבעים 2-11 (למעט נתבעת 4 שניתן בעניינה פסק דין זה מכבר) נדחית.

התובעים ביקשו היתר לפיצול סעדים, אולם לא חזרו על בקשתם בסיכומים ונראה כי זנחו בקשה זו. בכל מקרה לא הובהר על ידם איזה נזק טרם התגבש במועד הגשת התביעה ונראה כי מדובר היה בבקשה סתמית והיא נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת ת"א 29872-12-17 תל עדשים אגודה שיתופית חקלאית נ' מנהל מקרקעי ישראל - נצרת תיק חצוני: לפני כבוד השופט יונתן אברהם התובעת תל עדשים - אגודה שיתופית חקלאית ע"י ב"כ ניר מנחם ממשרד ליפא מאיר ושות' נ ג ד הנתבעת מדינת ישראל - רשות מקרקעי ישראל ע"י ב"כ עו"ד עידית אונגר עמית מפמ"צ פסק דין

יצוין כי על פי החלטה זו (צורפה כנספח ב' לנ/2) אשר היתה בתוקף במועד בו נדרשה השבת המקרקעין, זכאי היה המושב לפצוי כקבוע בהחלטה הנ"ל עבור כל קרקע דונם שהושבו על ידו לרמ"י וכן לתוספת 50% (פיצוי על הפצוי הנ"ל) כתמריץ ככל שישיב את הקרקע ללא שהוי (ראו ס' 20 לתובענה שלא הוכחש ע"י רמ"י).

בתביעתו עתר המושב: למתן צו עשה המורה לרמ"י לחתום על ההסכם.

נטען כי, חובת ההשבה של המקרקעין קמה מכוח הסכם המשבצת אשר מבטיח את זכותה של רמ"י לידרוש השבה מיידית של המקרקעין והחלטת המועצה קובעת את המסגרת והתנאים לבצוע ההשבה והפיצוי.

מכותרת ההסכם "הסכם לפצוי כספי" ואף מגוף ההסכם ניתן (ראו ה"הואיל" 2-6 להסכם) ניתן אף לקבל מידע לגבי מהותה של העסקה, ולפיה: "הרשות הציעה למושב פיצוי, כמפורט בהסכם זה, וזאת כנגד בטלות זכויותיו" של המושב בקרקע מושא ההסכם, פינוי הקרקע והחזקתה לרמ"י כשהיא פנויה מכל אדם ו/או חפץ.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת ואני נעתר לסעדים המבוקשים בה כדלקמן:.

אני מורה לרמ"י לחתום על הסכם ההשבה.

  אני מחייב את רמ"י לשלם למושב/לתובע הוצאות הליך זה בסכום כולל של 60,000 ₪.

תביעה לצוו עשה ותביעה כספית בעיניין נחלת התובעים במושב בית עובד.

התובעים טוענים שבמהלך השנים הנתבעים הבטיחו להם שיוקצה להם מיגרש נוסף כתוספת לנחלה, אך ההבטחות שניתנו להם לא יצאו אל הפועל.

עם אישורה של תכנית ההרחבה של המושב, התברר לתובעים כי אין בכוונת הנתבעים לקיים את התחייבויותיהם, ומכאן תביעתם לחייב את הנתבעים לשלם פיצוי כספי בגין הנזקים שנגרמו להם ולחלופין לחייב את הנתבעים להקצות להם מיגרש נוסף בעלות מופחתת.

מכאן שגם לשיטת התובע לא ניתנה לו הבטחה חוזית מחייבת מאחר והמושב אינו הגוף המוסמך לאשר את הצמדת החלקה לנחלה או להקצותה כמגרש נפרד בו יבנו התובעים בית נוסף, והוא כפוף בעיניין זה להחלטות הרשות.

...

עמדת הרשות הייתה שאין לאפשר המרת נחלות ואולם ניתן לאשר את זכות הייזום.

מכאן מתבקשת המסקנה שהרשות נוהגת בשוויון עם כל חברי המושב.

סוף דבר התביעה נדחית.

לבסוף הגישו תובענה ייצוגית לפי פרט 6 לתוספת השנייה לחוק, תביעה בקשר למפגע סביבתי, בעילות מפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (רשלנות, מיטרד והפרת חובה חקוקה), ומהחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992.

הסעד אותו ביקשו הוא צו עשה המורה למשיבות למצוא פיתרונות שיפסיקו את הזרמת השפכים בנחלים, לרבות הגדלת מתקן טיהור שפכים (מט"ש) דרום השרון המזרחי (מט"ש ניר אליהו), שאמור לדאוג לטפול במים מזוהמים; צו עשה המורה למשיבות לשקם את הטבע לאורך הנחלים; ופצוי כספי בסך 5,000 ₪ (כ-2 ₪ ליום) לכל תושב שנחשף לזיהום ולמפגעי הריח.

הקבוצה: "כל תושבי היישובים המתגוררים בסמוך לנחל קנה ונחל סיר, שסיבלו ממטרדים הנגרמים כתוצאה מהזרמת שפכים וקולחים באיכות ירודה לנחל, לרבות תושבי היישובים המנויים בסעיף 212 לבקשת האישור כלהלן: מושב נווה ימין, מושב אלישמע, מושב שדי חמד, כפר סבא המזרחית והוד השרון המזרחית". ההסדרה: ההסדרה מוערכת בסכום של 19,490,000 ₪, וכוללת שני פיתרונות סביבתיים שנועדו להבטיח שבנחלים סיר, קנה וירקון יוזרמו מים שפירים ולא מי ביוב, ולשקם את סביבתם, ופרויקט סביבתי לטובת תושבי האיזור שהם חברי הקבוצה.

מוסכם כי אם בסופו של יום לא יהיה ניתן לבצע פרויקט סביבתי, תוגש הודעת עידכון ובקשה כי בית המשפט יורה על העברת הכספים לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות תוך יעוד הכספים לצורך פרויקט סביבתי באיזור דרום השרון וסביבתה.

נתתי דעתי לכך שרוב עלות הסכם הפשרה (18,000,000 ₪) היא בהזרמת מים שפירים לירקון, שבוצעה בשנים 2021–2023, לפני הסכם הפשרה, וכי בהחלטת רשות המים מ-21/12/2020 נכתב שמדובר בפצוי על הזרמת השפכים מנחל קנה, אך לא הוזכרו התביעה או המו"מ. עם זאת, בהודעתם מ-21/3/2024, במענה לשאלות בית המשפט, הבהירו הצדדים כי הזרמת המים השפירים היא חלק מהפתרונות הסביבתיים עליהם הסכימו הצדדים בהליך, לטובת קבוצת התובעים.

...

עיקרי הסדר הפשרה הצדדים מדגישים כי הסכם הפשרה הושג מבלי להכיר בטענות הצדדים האחרים, אך מתוך שקילת הסיכונים והסיכויים המשפטיים והכלכליים, ולאחר שהגיעו למסקנה כי הפתרון המוסכם הוא לטובת העניין והציבור.

סוף דבר והוראות להמשך הסדר הפשרה מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין.