התובעת יידעה את הנתבעים 1-4 על אודות ממצאיה, והבהירה כי "עד להסדרת השמוש החורג והריסת המבנים הלא חוקיים לא יינתן כל שירות בנכס שבנידון לרבות הבקשה להעברת הזכויות" (ראו למשל מכתב התובעת מיום 20.5.15, נספח י"ד לתצהירי התובעת ודו"חות הפיקוח מתאריכים 24.3.15, 10.5.15 ו- 7.6.16, נספחים י', י"ב וט"ו לתצהירי התובעת בהתאמה).
בהתאם לכך, דרשה התובעת ליתן צו עשה שיורה לנתבעים 1-3 לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין ולהשיב את המקרקעין למצבם טרם הפלישה; ליתן צו עשה שיורה לנתבעים 1-5 לפנות ולסלק מהמקרקעין את כל המבנים הבלתי חוקיים, ובכלל זאת להרוס את משרדי החברה המצויים במבנה 3 ולהפסיק כל שימוש שאינו כדין במבנים; ליתן צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים 1-5 לעשות כל שימוש שאינו כדין במקרקעין; ולחייב את הנתבעים 1-5 ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 167,052 ₪ בגין שימוש במבנים 3 ו- 5 לשנים 2015-2016.
צו עשה לנתבעים 1, 3 ו- 4, ביחד ולחוד, לפנות ולסלק מהמקרקעין את כל המבנים הבלתי חוקיים, ובכלל זאת להרוס את משרדי החברה המצויים במבנה המסומן בתשריט שצורף לכתב התביעה כמבנה 3, להפסיק כל שימוש שאינו כדין במבנים לרבות הפסקת פעילות החברה, וכן לסלק מהמקרקעין כל צד ג' שאינו בר רשות כדין בהתאם לאישור התובעת.
...
למעלה מן הנדרש יצוין כי הנתבעים לא טענו מעולם כי טיפול בתוצרת חקלאית שאינה גדלה במקרקעין ושאינה מגודלת על ידי החברה (כפי שהוכח שמבוצע במקרקעין במקרה דנא) עשויה להיכלל במסגרת הגדרת "שימוש חקלאי". לכן, אין צורך לדון בטענה זו. מכל מקום, אף אם היה צורך לדון בה, היא הייתה נדחית.
הפועל היוצא של המסקנה האמורה בדבר החזקה שלא כדין הינו, כי יש להיעתר לצו כלפי הנתבעים 1 ו- 3 לסילוק ידם ולסילוק ידו של כל אדם אחר מטעמם, מהמקרקעין (יוזכר כי הנתבעים 1-2 כבר אינם מתגוררים במקרקעין, ולפיכך לנתבעת 2 אין זיקה כיום למקרקעין – ראו גם פסקה 31 להלן) ובהתאם, להיעתר לצו בדבר השבת מצבם של המקרקעין לקדמותם, בטרם מסירת החזקה שלא כדין.
סוף דבר
על יסוד כלל הטעמים המפורטים לעיל, התביעה מתקבלת בעיקרה, וניתנים בזאת הסעדים הבאים:
צו עשה המורה לנתבעים 1 ו- 3 או מי מטעמם לפנות ולסלק את ידם מהמקרקעין, וכן להשיב את המקרקעין למצבם טרם כניסתם אליהם, שנעשתה ללא קבלת הסכמת התובעת.