נטען כי התובעת מתבטאת באופן בוטה כלפי הנתבע, מציגה אותו כבריון שכונתי אלים, כאשר היא מציירת את עצמה כחלשה ואומללה על מנת לזכות ברחמי בית המשפט אך ההפך הוא הנכון - התובעת היא עבריינית בניה בפועל, אשר הוצאו נגדה צוי הריסה ע"י הועדה המקומית ראש העין בגין בניה לא חוקית ומסוכנת, אשר מסכנת את הנתבע ובני ביתו סיכון ממשי.
בתביעה שכנגד נטען כי ביום 19.12.2018 בה"ט 44685-12-18 ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד האוסר על התובעת להכנס למגורי הנתבע, לרבות לחצר ביתו, וכן נאסר עליה ליצור עמו קשר.
בכתב התביעה שכנגד מבוקש להורות לתובעת לתקן את המעקות מעל המרפסות כך שלא יגלשו לשטח הנתבע, להסיר את המחיצה השקופה מעל חלקו של הנתבע בגדר המשותפת, לתקן את הקיר אותו הרסה התובעת עם פטיש ולהסיר כל בניה שאינה חוקית ע"פ היתר מאושר ולהפסיק לידפוק על הקירות במשך כל שעות היום והלילה.
לעניין גרימת מטרדים, הצקות וכיו"ב, התרשמתי כי שני הצדדים לא טמנו ידיהם בצלחת, וכי ההפרעות ההדדיות אינן חורגות מגדר סיכסוך שכנים רגיל.
...
בהקשר למינוי המודד ע"י המומחה אני קובעת כי הדבר היה בסמכותו לצורך הוצאה לפועל של חוות הדעת, ואיש מהצדדים לא התנגד מול המומחה למינוי, ולא העלה את הנושא בפני בית המשפט, בין לפני ובין אחרי המדידה.
רק במועד חקירת המומחה העלה ב"כ התובעת לראשונה טרוניה בעניין זה. משויתרה התובעת על העיון בתשריט המדידה של המודד ממועד עריכתה ועד למועד ההוכחות, פרק זמן של שנה וחצי, ואף לא ביקשה מהמומחה להביא אותה עמו לדיון ההוכחות, או להזמין את המודד לחקירה, אני דוחה את הטענות בעניין זה.
המומחה הגיש את חוות דעתו מתאריך 17.8.21, בה קבע כי לא מצא כל ליקוי או הוכחה לטענות התובעת.
ממצאי המומחה ומסקנותיו מקובלים עלי, ועל כן אני קובעת כי לא הוכח שהנתבע הסיג גבול למגרש התובעת או גרם נזק לקירות או תשתיות אחרות בביתה.
לפיכך אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד.