תביעה לפרעון שיק חולל במסגרת עסקת ניכיון

ההליך, טענות הצדדים והראיות התובעת הגישה את השיקים לבצוע בלישכת ההוצל"פ בטענה שהציגה את השיקים לפרעון אך אלו חוללו.

נוכח החשבונית שמעידה על ניכיון השיקים (נספח 2 לתצ' יוסף), צלומי השיקים הנוספים שנמשכו מחשבון הנתבעת בבנק לאומי ונוכו כשהם נושאים חתימת ערבות אישית של רחמים, ובהיעדר כל גרסה סותרת, הוכח כי אכן היתקיימו קשרים עיסקיים בין רחמים לתובעת, במסגרת קשרים עיסקיים אלו נהג רחמים לנכות שיקים אצל התובעת, במסגרת נכיונות אלו נהג רחמים להעזר בהוריו, דוד והנתבעת וכך גם הגיעו השיקים נשוא תביעה זו לתובעת – במסגרת עסקת ניכיון שביקש לבצע רחמים.

הקביעה בדבר נסיבות מסירת השיקים לתובעת, כולל היותן המשך לעיסקאות קודמות בהן נעזר רחמים בנתבעת לשם ביצוע עיסקאות ניכיון שיקים, בצרוף חוו"ד מלי קדוש, מבססות את טענות התובעת ומראות כי הנתבעת היא זו אשר חתמה כערבה לפרעון השיקים.

...

למסקנה זו הגיעה המומחית לאחר בדיקת השיקים המקוריים וניתוח ממצאיה.

מקובלת עלי עמדת המומחית מלי קדוש לפיה במעשה זיוף ניתן לראות ירידה באיכות הקו המבטאת היסוס שטבעי למצוא אצל מי שמזייף חתימה ואפשר שיהסס במהלך הזיוף.

בפועל, ביום 9.3.15 מילא איליה את שמה של אופאל כנפרעת בשיק ומסר אותו לאופאל במסגרת עסקת ניכיון שיקים.

אופאל הוסיפה כי איליה, באמצעות חברה בשליטתו, ביצע ניכיונות שיקים של מושכים רבים ומגוונים אצל אופאל במשך שנים רבות ובהיקפי עתק, כך שסברה שהשיק יפרע כפי שנפרעו שיקים רבים אחרים בעיסקאות ניכיון אחרות שביצע איליה באותה תקופה.

בשולי הדברים אעיר, כי מזרחי העיד, כי יתכן ובמרוצת השנים היו מספר שיקים שסוחרו לאופאל מידי איליה שחוללו, בשל מחלוקות בין הצדדים שנפתרה בסופו של דבר, אך לא באופן חריג, וכי רק בתקופה האחרונה, המאוחרת לסיחור השיק לאופאל, שעה שהחל ריבוי מקרים בהם חוללו שיקים שסוחרו על ידי איליה היא החלה לחשוד בהתנהלותו ואז מיד חדלה לבצע עמו עיסקאות ניכיון (עמ' 5 ו- 6 לפרוטוקול).

מזרחי הוסיף כי בעסקת הניכיון של השיק שבלב התביעה שילמה אופאל לאיליה תמורה של 15,987 ₪ כמפורט בקבלה (נספח 2 לתצהירו).

...

תמצית הטענות הנתבעות היא זו: יונה וכהן (כמושכות השטר שאין חולק שעליהן נטלי ההוכחה) גורסות שיש לדחות את התביעה מטעמים המצויים בשני מישורים: האחד – מישור היחסים שבין הצדדים הקרובים לעסקה (שעניינם ביחסים שבינן לבין איליה), ובפרט לכשלון תמורה לכך שהשיק נמסר לאיליה בתנאי שהסחורה תסופק ושאיליה לא יפקיד את השיק אלא לאחר שיספק את הסחורה, ולכך שאיליה סיחר את השטר בהעדר הרשאה.

בשולי הדברים אעיר, כי מזרחי העיד, כי יתכן ובמרוצת השנים היו מספר שיקים שסוחרו לאופאל מידי איליה שחוללו, בשל מחלוקות בין הצדדים שנפתרה בסופו של דבר, אך לא באופן חריג, וכי רק בתקופה האחרונה, המאוחרת לסיחור השיק לאופאל, שעה שהחל ריבוי מקרים בהם חוללו שיקים שסוחרו על ידי איליה היא החלה לחשוד בהתנהלותו ואז מיד חדלה לבצע עמו עסקאות ניכיון (עמ' 5 ו- 6 לפרוטוקול).

גם טענה זו אין בידי לקבל וזאת משני טעמים מרכזיים.

וכיוון שיונה וכהן לא התיימרו אפילו לבאר מדוע במקרה הקונקרטי המדובר בעסקת הלוואה דווקא, דין טענתן הנסמכת על חוק ההלוואות להידחות.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

לטענת התובע, הסכם ההלוואה נחתם בעקבות עיסקאות ניכיון שיקים קודמות במסגרתן חוללו שיקים, ולאחר בקשת הנתבעים שלא לפעול נגדם לגביית החוב בגין עיסקאות ניכיון השיקים.

נימסרו לניכיון 12 שיקים על סך 15,100 ₪ כל אחד (נספחים ג' – ד' לתצהיר עדות ראשית של התובע), אולם רק שיק אחד מתוך 12 השיקים שהתקבלו נפרע ויתר השיקים חוללו כאשר חשבון העמותה הפך להיות מוגבל.

טענות הנתבעים הנתבעים הגישו כתב הגנה ביום 21.4.2016, בעצמם וללא ייצוג על ידי עו"ד. במסגרת כתב הגנה זה טענו הנתבעים כי בשנת 2006 עשו ניכיון שיקים של לקוחות בשביל לשלם למומחים בתביעה בה מטפלת העמותה נגד משרד השיכון, אולם לטענתם הם שילמו את כל הכספים.

...

בענייננו, עילת התביעה היא עילת תביעה חוזית בקשר עם ההסכם מיום 24.2.2008, אשר לא נדון במסגרת התביעה הקודמת, וכאשר נקבע כי הנתבעים חתומים על הסכם זה. על כן, דחיית התביעה בגין העילה השטרית אינה מקימה מעשה בית דין, וטענת הנתבעים בעניין זה נדחית.

משקיבלתי את טענות התובע וקבעתי כי הנתבעים חתמו על הסכם ההלוואה מיום 24.02.2008 וכי הסכם ההלוואה היווה למעשה מיחזור של חובות קודמים של הנתבעים שלא נפרעו, אני מקבלת את התביעה.

סוף דבר לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, את סכום התביעה בסך של 278,322 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

השיקים נמשכו ע"י הנתבעים לפקודת כרומוזום גנטיק תעשיות שיווק וניהול בע"מ (כרומוזום) ולגירסת התובע, הוסבו אליו במסגרת עסקת ניכיון.

השיקים חוללו באי-פרעון נוכח הוראת ביטול שנתנו הנתבעים לבנק.

לעניין התמורה - התובע הנפיק לכרומוזום קבלה 0731 מיום 5/12/04 בגין ארבעה שיקים שקבל ממנה לניכיון, בסך כולל של 112,449 ש"ח, ובהם גם שני השיקים נושא התביעה (פרטי כל אחד מהשיקים הנ"ל נרשמו בקבלה, נספח ד' לתצהיר התובע, במפורש ובנפרד באופן שמאפשר זהוי ברור של השיקים נושא הדיון); וכן, חשבונית מס' 0731 מיום 5/12/04 על תשלום עמלה בסך של 337 ₪ בגין ניכיון ארבעת השיקים הנ"ל, תוך שצוין בחשבונית, נספח ה' שם, כי התובע שילם בעבור השיקים סך של 112,112 ש"ח בשיק שמספרו 88760 (זהו סכום ארבעת השיקים הנ"ל בסך כולל של 112,449, בנכוי העמלה בסך 337 ש"ח).

עסקת הנכיון בוצעה ביום 5/12/2004, בטרם חלף מועד הפרעון, והשיקים הופקדו על ידי התובע לפרעון ביום 5/12/2004.

...

אני מורה כי סכום החוב בתיק ההוצל"פ יועמד, אפוא, על סכום השיקים בצירוף הפרשי הצמדה בלבד.

סוף דבר ההתנגדות מתקבלת, אפוא, באופן חלקי, כאמור בסעיף 16 לעיל ותיק ההוצל"פ ישופעל בכפוף לאמור בסעיף 16 לעיל.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות האגרה.

כלומר, התובעת מאשרת כי היא קיבלה לידיה שיק נוסף של פחימה על סך 150,000 ₪, במועד סמוך למועד הפרעון של השיק נשוא התובענה, אולם לטענתה, מדובר בעסקת ניכיון אחרת, שבמסגרתה נתנה תמורה מלאה עבור השיק הנוסף.

לפיכך, יש לדחות את התביעה נגד פחימה גם בנוגע לשיק זה. טענות נוספות כנגד זכות התובעת הנתבעים העלו טענות נוספות, ובהן – טענות הנוגעות לאי עמידת התובעת בהוראות חוק אשראי הוגן, ובכלל זה – העידר הסכם הלוואה בכתב והנפקות שיש לאי-צרופו לבקשה לבצוע שטר (אשר במסגרתה אף נרשם כי השיק לא ניתן במסגרת חוזה הלוואה, למרות שניכיון שיקים אף הוא בבחינת הלוואה), גובה הריבית וכיו"ב; העידר זכותה של התובעת לתובע בשיקים, לאחר שסיחרה אותם לחברת אור שי לביא בע"מ; אי-מתן הודעת חילול, כנדרש בפקודת השיטריות.

...

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעות שבכותרת.

התובעת תשלם אפוא הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד: א. לפחימה – בסכום של 20,000 ₪ (כולל מע"מ); ב. לוואכים – בסכום של 10,000 ₪ (כולל מע"מ).

לסיום יצוין, כי נותרו בתיק כספי פיקדון שהפקידה התובעת להבטחת תשלום הוצאותיו של פחימה, בהתאם לבקשות שהגיש ולהחלטות ביהמ"ש. לפיכך, אני מורה על העברת כספי הפיקדון לפחימה, באמצעות בא כוחו, על חשבון החיוב בהוצאות.