חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בגוש 6161

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתיק דנן עליי לקבוע האם הסעד שבקשו התובעים בכל הקשור לרישום הבית המשותף וייחוד זכויותיהם בו מוצה וכן לפסוק בסוגיית ההוצאות לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם בעיניין זה. השתלשלות העניינים התובעים רכשו ביום 5.12.93 זכויות בדירה בבניין בן 3 קומות ברחוב עמל 20 בגבעתיים אשר ידוע גם כגוש 6161 חלקה 90 (להלן: "הדירה" או "הבניין" בהתאמה).
אציין שהדברים מתיישבים גם עם טענת ב"כ התובעים כפי שהובעה בדיון שהתקיים ביום 9.1.2019 כדלקמן: "מה שחסר זה ייחוד הזכויות. כלומר, רישום הדירה ע"ש בורשטיין. מה שקרה אחר כך, מכירת הדירה של בורשטיין לרבשטין אינה מן העניין בתיק הזה. אינני יודעת מה צריך לעשות כדי שיהיה ייחוד של הזכויות ורישומן ע"ש בורשטיין. הכונס ועו"ד שינפוקס הלכו לבדוק את הוראות הסכם המכירה לרבשטין ופשוט לא הבינו אותם. בסעיף 7.1 שחברי צטט יש התחייבות להעביר את הזכויות להרשם ואין התחייבות לרשום את רבשטין. בסעיף 3 נאמר במפורש שמסירת כל האישורים והמסמכים הנדרשים בזה יצאו המוכרים לידי חובתם". ואכן, בסעיף 7 להסכם בין התובעים לביו מר רבשטין נכתב כדלקמן: "7.1 המוכרים מתחייבים, בכפוף לעמידת הקונה בתנאי הסכם זה, להעביר את זכותם להרשם כחוכרים בדירה אצל מינהל מקרקעי ישראל וכן להודיע על העסקה לחברת יורוקום נדל"ן בע"מ, כנגד פרעון מלוא התמורה המגיעה מן הקונה על פי הסכם זה ושני הצדדים ישתפו פעולה ככל שיידרשו בעיניין זה, כולל חתימה על כל מיסמך שיידרש. 7.2. העברת הזכויות בדירה תהיה כשהיא משוחררת מכל עיקול, חוב, שעבוד, משכנתא, מישכון, תביעה, או זכויות צד ג' מכל סוג ומין שהן, למעט משכנתא או שיעבוד שיוטלו להבטחת הלוואות שהקונה יקבל, אם יחפוץ בכך. 7.3. העברה פירושה, מסירת כל האישורים ו/או המסמכים כנדרש, לצורך העברת זכויות המוכרים, כהגדרתן לעיל, על שם הקונה בלישכת רישום המקרקעין, והמוכרים קיימו חובתם במלואה, להעביר ולרשום על שם הקונה את זכויותיהם בממכר, במסירתם של האישורים אשר חובת המצאתם עליהם, לידי הקונה או בא כוחו, במועדים הקבועים בחוזה זה". מהאמור לעיל עולה כי לצורך עמידה בהסכם אין צורך שהדירה תרשם על שם התובעים ודי בהעברת מסמכים שיאפשרו את הרישום על שם הקונה מר רבשטין.
לדבריו, הנתבעת יורוקום נימצאת בהליכי פירוק ומזה זמן רב אין לו קשר עם הנתבעת 2 איתן פ.מ.ד. בהחלטתי שניתנה באותו יום קבעתי כי על עו"ד ורשה, שרשום עדיין כמייצג של הנתבעת איתן פ.מ.ד, למסור לה את החלטתי לפיה היא זכאית להגיש סיכומים וכן לצרף אסמכתא לפיה יורוקום נימצאת בהליכי פירוק כנטען וכי רק לאחר מכן ישוחרר מייצוג .
...
עד למועד זה וחרף החלטתי כי בעל דין שמעוניין להגיש סיכומים יעשה כן עד ליום 7.7.2019 לא הוגשו סיכומים נוספים כלשהם מטעם מי מבעלי הדין האחרים.
לאחר ששקלתי את כל האמור, אני קובע כי הנתבעת 2 תשלם לתובעים הוצאות בסך של 30,000 ₪.
התובעים ישלמו לעו"ד שילון הוצאות בסך של 7,500 ₪ בגין התביעה הכספית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מן הכלל אל הפרט פירוק השתוף במקרקעין כזכור, לא באה התובענה דנן לעולם קודם שהתובע, כמנהל המיוחד לנכסי החייב תומר, עשה ניסיון למכור את חלקו של תומר במקרקעין, וחלק זה לבדו, וקודם שהתברר כי התמורה המוצעת בגין חלק זה לבדו, נמוכה מאד וכרוכה בהפסד ניכר לקופת פשיטת הרגל [ובהקשר זה, הפסד ניכר שלא כמובנו על פי חוק המקרקעין, אלא כפשוטו].
אין בחלוקה בעין בדרך של רישום בית משותף כדי לגרום למי מן השותפים בהם הפסד ניכר, ואין בשיקולים הנוספים המתחייבים בנסיבות משום מניעה לחלוקת המקרקעין בדרך זו. אני מורה על פירוק השתוף במקרקעין הידועים כחלקה 258 בגוש 6160 ומצויים ברחוב ניצנה 11 בעיר גבעתיים, בדרך של רישום בית משותף, ובו שתי יחידות רישום נפרדות.
...
אין בחלוקה בעין בדרך של רישום בית משותף כדי לגרום למי מן השותפים בהם הפסד ניכר, ואין בשיקולים הנוספים המתחייבים בנסיבות משום מניעה לחלוקת המקרקעין בדרך זו. אני מורה על פירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 258 בגוש 6160 ומצויים ברחוב ניצנה 11 בעיר גבעתיים, בדרך של רישום בית משותף, ובו שתי יחידות רישום נפרדות.
אני מורה כי לאחר שיושלם הליך רישום הבית המשותף, יפורק השיתוף במחצית הדרומית של המקרקעין – המחצית ובה יחידת הדיור השנייה, אשר הוגדרה גם כ- "חלקה" ואשר זכויות החכירה בה שייכות לנתבעת 3 ולתומר – בדרך של מכירה לכל המרבה במחיר.
לשם ביצוע כלל האמור אני ממנה את התובע, עו"ד אביחי ורדי, שהינו המנהל המיוחד לנכסי החייב תומר קאירי נושא ת.ז. מס' 029054517 ביחד עם ב"כ הנתבעים, עו"ד אשר שלקוביץ, ככונסי נכסים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

התובעות הן בעלות 50% מהזכויות בדירה ברחוב שינקין 71, בגבעתיים, הידועה כגוש 6166 חלקה 265 תת חלקה 11 (להלן – הדירה).
זכויותיה הדיוניות לא קופחו; (ג) מהותית, בעת שמוגשת תביעה לפירוק שתוף במקרקעין ומי מהבעלים מחזיק במקרקעין – ולא מבוקש במפורש להורות על פירוק השתוף בדרך של מכירת המקרקעין כתפוסים – יש לראות את התביעה ככוללת, כחלק בלתי נפרד הימנה – סעד של פינוי המחזיק מן המקרקעין.
...
הנתבעת 2 מסכמת, כי הרישום בלשכת רישום המקרקעין (לפיו לתובעות מחצית מהזכויות בדירה) אינו משקף את מסד הזכויות הנכון, ומעליו "מרחף ענן-כבד ועכור", על כן דין התביעה להידחות "הן מן הפאן המשפטי והן מן הפאן המוסרי" (פרק ה לכתב ההגנה).
לגופם של דברים, בהינתן נסיבות העניין ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי ניתן להכריע בשאלת הסעד העיקרי – פירוק השיתוף – במסגרת שלב קדם המשפט בהליך.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ההצעה להציע הצעות במוקד הדיון - התחרות על מקרקעין בגבעתיים הידועים כחלקה 589 בגוש 6160 וחלקה 591 בגוש 6160 (להלן - המקרקעין) והמצויים בבעלות משותפת של מספר בעלים.
מקרקעין אלו היו נושא הדיון בתביעה לפירוק שתוף שהוגשה ע"י המשיבה 3.
...
כפי קביעת בית משפט קמא, אף אני סבורה, כי הצטברות הגורמים הרלבנטיים בענייננו מטה את הכף אל עבר פסילת ההצעה שהוגשה באיחור תוך אישורה של ההצעה שהוגשה במועד, חרף היותה נמוכה מן ההצעה המאוחרת.
מערכת משפטית חפצת חיים אינה יכולה להשלים עם נורמה הגורסת כי לכל כלל יש יוצא מן הכלל, וכי עמידה על מועדים שנקבעו אינה מחויבת המציאות, עת כרטיס הכניסה למאחרים יינתן במשורה ויישמר רק לאותם המקרים החריגים "באמת". כמו בית משפט קמא, אף אני סבורה כי היום הקובע בענייננו להתבוננות על האירוע אינו יום ההתמחרות דווקא, אלא היום שבו נחשפו המעורבים לרף המינימום.
שלומית יעקובוביץ, שופטת התוצאה הערעור נדחה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק דינו של בית משפט קמא בתביעה לפירוק שתוף במקרקעין המזוהים כחלקה 16 בגוש 19271, ששיטחה הכולל 21.906 דונם.
...
במסגרת החלטה זו, שקבעה את העקרונות לפירוק השיתוף במקרקעין, נדחתה טענת המערערים, כי המנוח ג'ירייס שקור קיבל מאביו המנוח מתנת מקרקעין בשטח של 5,670 מ"ר. ואולם, במהלך הדיון שהתקיים לפנינו, חזרו בהם המערערים מערעור זה, והערעור נדחה.
מדובר בקביעה עובדתית שבית משפט של ערעור אינו נוטה להתערב בה. לעניין אופן ביצוע החלוקה, משמדובר בקביעות מקצועיות של המומחה, שהובהרו והוסברו, לא מצאנו עילה להתערב בפסק הדין, המורה לפרק את השיתוף במקרקעין על פי תכנית החלוקה שנערכה על ידי המומחה.
אשר על כן אנו מחליטים לדחות את שני הערעורים.
בנסיבות העניין אנו מחליטים שלא לעשות צו לתשלום הוצאות בערעורים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו