מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצויים בגין שירות עיצוב שיער לקוי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה בנזיקין, בעיניין ניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בעת שקבלה מהנתבע, שהוא ספר במקצועו, שירותי עיצוב [החלקה] שיער.
עוד טוענת התובעת, כי בנסיבות המקרה, חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו", שכן לתובעת לא הייתה ידיעה ו/או יכולת לדעת מה היו הנסיבות שהובילו לטפול השגוי והרשלני, והטיפול הלקוי מתיישב יותר עם המסקנה, שהנתבע לא נקט זהירות סבירה ולפיכך – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי הטיפול הלקוי התרשלות שיחוב עליה.
לאור האמור, אני קובע כי הנטל עבר אל הנתבע לשכנע שלא רשלנותו היא שגרמה לנזק והנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו ולכן עליו לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה. דיון בשאלת הנזק התובעת מבקשת לפסוק לה פיצויים בגין עגמת נפש (כאב וסבל), לפי שילוש הסכום המקובל בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובסה"כ 51,000 ₪.
...
דיון הכרעה לאחר ששקלתי את מכלול העדויות שהובאו בעניין והמחלוקות העובדתיות שנתגלעו, את מהימנותם של עדויות התובעת והנתבע ויתר העדים מטעמם, סבירותן ומכלול נסיבות העניין, באתי למסקנה, כי האירוע ארע כפי שתיארה התובעת, היינו החלקת השיער גרמה לדילול ולנשירת שיער משמעותית בראשה של התובעת.
לאור האמור, אני קובע כי הנטל עבר אל הנתבע לשכנע שלא רשלנותו היא שגרמה לנזק והנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו ולכן עליו לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה. דיון בשאלת הנזק התובעת מבקשת לפסוק לה פיצויים בגין עגמת נפש (כאב וסבל), לפי שילוש הסכום המקובל בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובסה"כ 51,000 ₪.
בסופו של יום, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהתובעת, נחה דעתי כי אין לייחס את הסתירות שנתגלעו, לחוסר אמינות.
כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת להכיר בליקוי ממנו היא סובלת בצוארה כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה.
בתקופה הרלבנטית לתביעה עבדה כספרית שכירה במספרה של בעלה, מספרת "ג'וזף עיצוב שיער" (להלן: "המספרה").
מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד, אינה מחלת מיקצוע, ומאידך אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל (עב"ל (ארצי) 64316-12-18 אבישג ברנד - המוסד לביטוח לאומי, 30.4.19).
התובעת נישאלה בעדותה האם היא יכולה לכמת מה התדירות של כל פעולה ביום עבודה, והשיבה: "אני יכולה לכמת את זה ללקוחות, בין 7 ל- 11 לקוחות ביום. ומתוכן יש גם מזדמנות. היה לי בסביבות 40 דקות ללקוחה, פיזית עבודה. אני לא יודעת להגיד בדיוק לפי פעמים. אני יכולה להגיד כמה זמן הקדשתי לכל לקוחה. ..." (עמ' 2 לפרו' שורות 10 עד 20) באמור אין כדי ללמדנו על תדירות ביצוע הפן למשל, או כל סוג של שירות אחר אותו נתנה ללקוח/ה, לא ליום ולא לשבוע.
...
מן הכלל אל הפרט: לאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד ולתשתית הראייתית כפי שהונחה לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
מקובלת עלינו גם טענת הנתבע, שבמצב זה, לצורך ביצוע הפעולות והמשימות השונות דרוש היה גם מטבע הדברים שימוש בכלים שונים ומגוונים, בגודל, צורה ומשקל שונה אחד מהשני, בהתאם למשימה שנדרש היה לבצע.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי ראם בן אור (להלן: המבקש), הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב, מכון לעיצוב שיער "רואי **** בע"מ". תמציתה של הבקשה לאישור בטענה, כי באתר האנטרנט שבבעלות המשיב (להלן: אתר האנטרנט) לא פורסמו – הסדרי הנגישות הקיימים בבית העסק שלו, בנגוד להוראת תקנה 34 לתקנות שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: תקנות הנגישות); הצהרת הנגישות, בנגוד להוראת תקנה 35ה' לתקנות הנגישות; ופרטי רכז הנגישות, בנגוד להוראת תקנה 91(ה) לתקנות הנגישות.
אולם, וכפי שנדרשתי לעניין זה מכבר, בשל ייחודיותו ועוצמתו של כלי התובענה הייצוגיתכ, לא לכל סטייה, ולוּ מזערית, מהוראת תקנה מצדיקה שימוש בכלי זה, עת ניתן ליפתור את אותם הליקויים באופן הגון, יעיל ומהיר יותר באמצעות פנייה מוקדמת למפר ובלא צורך בהגשת הליך משפטי (ראו ת"צ 29965-08-23 בן אור נ' אירית רחמים בסיס הפקות בע"מ (30.11.2023)).
נתוני מערכת המשפט והניסיון מלמדים שבמקרים כבעניינו, בהם מוגשות בקשות לאישור בעניינים הדומים לעניינו, אשר זכו לכינוי תובענות ייצוגיות ''קלות ערך", הן מסתיימות זמן קצר לאחר שניפתחו בהסתלקיות ללא פיצוי בגין העבר לחברי הקבוצה ובהסכמת הצדדים לפסיקת גמול ושכר טירחה בסכומים שאינם גבוהים יחסית.
...
סבורני, שטוב היה עושה המבקש אם חלף התמקדותו בלהדגיש כי המשיב לא הסדיר את הליקויים באתר האינטרנט בתוך 60 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה לאישור, בפרט שהוא חוזר על כך מספר פעמים באותו המסמך, היה הוא מבצע פנייה מוקדמת כמתחייב על פי הדין והפסיקה.
שכן, כאמור לעיל ובשים לב לאופן בו הסתיים ההליך, סבורני שלוּ המבקש היה מבצע פנייה מוקדמת, המשיב היה מסדיר את הליקויים באתר האינטרנט בטרם יעברו 60 ימים מיום שקיבל אותה לידיו.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, למעט הסכמת הצדדים לעניין הגמול ושכרה טרחה; הבקשה לאישור נמחקת והתביעה האישית נדחית; המשיב ישלם למבקש גמול בסך 500 ₪ ולבא כח המבקש שכר טרחה בסך של 1,500 ₪, בתוספת מע"מ כדין; המשיב יתרום סך של 2,000 לטובת הקרן, למען קמפיין פרסומי שעניינו הנגשת אתרי אינטרנט בתוך 30 ימים ותגיש אישור לתיק; הדיון הקבוע ליום 15.5.24 מבוטל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

הנאשם בן 30 גרוש + ילדה , בעבר רקע תעסוקתי ,מעצב שיער, עם כליה אחת.
בשל תפקוד לקוי הופסקו עבודות שירות מנהלית והשלים מאסר מאחורי סורג ובריח .הנאשם שולל שימוש בסמים אלכוהול.
צוטט מפסק הדין: "גניבות רכב הן מכת מדינה, וענישה הולמת היא חלק מהתמודדות הציבור עם תופעה זו." ברע"פ 1123/18 דבארי נגד מדינת ישראל( 14.3.18 ) בעבירות של גניבת רכב אחד איומים וגניבה, נותר על כנו פסק דין בית משפט קמא במסגרתו גזר על נאשם בעל עבר פלילי : 14 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, פסילת רישיון בפועל ל15 חודשים, פיצוי והפעלת התחייבות, וזאת חרף המלצת שירות המבחן לשל"צ בהקף 80 שעות, לצד צו מבחן.
מיקומו בתחתית המיתחם והתחשבות בית המשפט בהסדר העקרוני, אף אם לא הוצג בסופו של יום וזאת נוכח הטיעונים הפתוחים, לא היה זה אלא משום, שהנאשם סבור היה כי ניתן להשיג בהקשרו ענישה מופחתת מההסדר, והתביעה המאשימה בזהירותה היסודית, ביקשה לגבות ההסדר במוסד שירות המבחן.
...
מנגד גם אם שירות המבחן היה רואה לנכון להמליץ על ענישה נמוכה מזו שפסקתי לא הייתי נעתר לזו בשל האינטרס הציבורי באיזונים הנדרשים.
לאחר ששקלתי כלל השיקולים לעיל, לחומרה ולקולא, גוזר אני על הנאשם העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות.
פסילה על תנאי - אני מורה על שלילת רישיון הנהיגה של הנאשם, שלילה על תנאי בת 12 חודשים, וזאת למשך תקופה של 3 שנים מהיום.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2024 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בחודש ספטמבר 2022 פנתה התובעת לנתבע כדי לצבוע את שערה ולעצב אותו.
למען שלמות התמונה אציין, כי במהלך הדיון היום התובעת שינתה מספר עובדות ביחס למה שנטען בכתב תביעתה והיא טענה כי הדבר נובע, ככל הנראה, מכך כי מי שניסח לה את כתב התביעה הוא עו"ד וייתכן שהיה חוסר הבנה מסוים ביניהם, אך לדבריה, מה שהיא סיפרה בדיון אלה הן העובדות הנכונות.
כמו כן, טען הנתבע כי הוא ביצע עבודתו במקצועיות הנדרשת ולא התרשל ואף לא ביצע כל מעשה לקוי ופעל כבעל מיקצוע סביר ומיומן.
השרות לא ניתן על ידי הנתבע, כפי שהובטח לתובעת (צביעת שיערה בצבע שונה), ולכן מדובר בהפרת חוזה מטעם הנתבע והתובעת זכאית להשבה של הסכום אותו שילמה לנתבע בגין צביעת השיער בסך של 400 ₪.
נוכח האמור לעיל, ובשים לב למכלול השיקולים, הנני מורה לנתבע לפצות את התובעת בסך של 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וכן להשיב 400 ₪ סכום אותו גבה הנתבע מהתובעת בגין צביעת השיער, ובנוסף לשלם לה הוצאות משפט בסך של 600 ₪.
...
נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את גרסת הנתבע אשר כפי שציינת לא נתמכה בראיות כלשהן, ומנגד גרסת התובעת נתמכה בתמונות שצולמו בזמן אמת ואין לי אלא לקבל את גרסתה.
ביחס לעוגמת נפש שנגרמה לתובעת עקב צביעת שיערה בצבעים שונים ממה שהובטח לה על ידי הנתבע, בעניין זה אני מקבל את עמדת התובעת.
נוכח האמור לעיל, ובשים לב למכלול השיקולים, הנני מורה לנתבע לפצות את התובעת בסך של 4,000 ₪ בגין עוגמת נפש, וכן להשיב 400 ₪ סכום אותו גבה הנתבע מהתובעת בגין צביעת השיער, ובנוסף לשלם לה הוצאות משפט בסך של 600 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו