אשר לטענה לפיטורים שלא כדין – התובע טוען כי פוטר בפתאומיות, מבלי שנערך לו שימוע כדין; כי רק בחלוף מספר ימים מיום הפיטורים בפועל נשלחה לו הזמנה לשימוע ליום 15.5.18 וביום 13.5.18 הודיעו לו על פיטוריו (סעיף 39 לכתב התביעה; סעיפים 38-40 לתצהיר התובע); ולכן עותר התובע לפצוי בסכום של 30,000 ש"ח (סעיף 40 לכתב התביעה; סעיף 41 לתצהיר התובע).
הנתבעת טוענת כי לאור תלונות רבות על עבודתו של התובע נערך לו שימוע כדין שבסופו הוחלט על הפסקת עבודתו מיום 13.5.18 (סעיף 21 לכתב ההגנה); כי השימוע נקבע ליום 15.5.18, אך התובע ביקש להקדימו ולכן היתקיים בפועל ביום 13.3.18 (סעיף 10 לתצהיר עלי); כי בשימוע ניתנה לו היזדמנות להשמיע טענותיו ולאחר השימוע הופסקה עבודתו (סעיף 10 לתצהיר עלי); וכי הופסקה עבודתו של התובע בנהיגה עד למועד השימוע, אך לא היה מדובר בפיטורים בפועל, מה גם שלתובע לא ניתנה הודעה על פיטורים לפני קיום השימוע (סעיפים 12-13 לתצהיר עלי).
לכן יש לדחות את התביעה לפצוי בגין פיטורים שלא כדין.
...
לאור זאת, יש לדחות את התביעה למתן פיצוי בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר ומסירת תלושי שכר פיקטיביים.
אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע תשלום עבור יום הבחירות בגובה הסכום שתבע, היינו 220 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.4.15.
אנו קובעים כי סכום זה יופחת מרכיב התביעה של פיצויי פיטורים.
סיכום
לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע תוך 60 ימים מעת שיומצא לנתבעת פסק הדין את הסכומים הבאים:
גמול עבודה בשעות נוספות – סך של 101,650.67 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.12.15.
