מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצויים בגין פגיעה בזכות יוצרים בתצלומי אוויר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעה זו הוגשה כנגד הנתבעות לאחר שהתובע כבר ניהל נגדה שלושה הליכים שונים, שאותם "פיזר" בחוסר תום לב בין בתי משפט שונים: במסגרת ת"א 63382-11-19 שמואל רחמני נ' ידיעות אחרונות בע"מ בבית משפט השלום בפתח תקווה – שם נפסק לתובע במסגרת הסדר פשרה פיצוי בגין הפרת זכות קניינית ומוסרית בצלום התובע, בסך כולל של 7,000 ₪; במסגרת ת"א 9135-12-19 שמואל רחמני נ' ידיעות אחרונות בבית משפט השלום ברחובות – שם נפסק לתובע פיצוי בגין הפרת זכות קניינית ומוסרית בצלום בסך כולל של 12,000 ₪; במסגרת ת"א 2862-07-19 שמואל רחמני נ' ידיעות אינטרנט בבית משפט השלום בהרצליה – שם נפסק לתובע, על דרך הפשרה סך כולל של 30,000 ₪.
יפים בהקשר זה דבריו של כב' השופט סולברג בע"א 3853/11 רונית דגלי אומות בע"מ ואח' נ' רוני שטן ואח' (פורסם בנבו, 13/5/2012, פסקות 70-72 לפסק הדין): "הטעמים העקרוניים למתן פיצוי ללא הוכחת נזק נעוצים בקושי המיוחד שבהוכחת נזק עבור פגיעה בזכויות הקניין הרוחני... במקורו, נועד ההסדר של פיצויים ללא הוכחת נזק לאפשר לבעל הזכות לתבוע פיצוי בגין ההפרה, במצבים שבהם יש לו קשיים להוכיח את ניזקו הממשי. ואולם, בפועל, פיצויים אלה נפסקים לפי בקשת תובע ובכפוף לשיקול דעת בית המשפט, גם כאשר התובע יכול היה להוכיח נזקים ממשיים אולם בחר משיקוליו-שלו לתבוע דוקא את הסעד של הפצוי ללא הוכחת נזק. לאחרונה נוטה גם הפסיקה להרחיב את האפשרות לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק ולהחיל אותה גם על תחומים נוספים, אם כי במיגבלות מסויימות (...). אכן, לאור מהותו של הקניין הרוחני, וייחודיותו, הפגיעה בבעל הזכויות בו מכאיבה עד מאד ומצדיקה פיצוי, אף ללא הוכחת נזק.
זאת ועוד, מעדות יעקב סער, מנהל ארכיון לע"מ לשעבר אשר על פי עדותו היה ממקימי אתר ארכיון לע"מ, עולה כי מעת עליית אתר ארכיון לע"מ לאויר, נכללה בו הערה לפיה זכות היוצרים בכל הצילומים שבו, שייכת לצלם, ואין לעשות בהם שימוש ללא קבלת הסכמת הצלם.
ודוק; גובה הפיצויים שנקבעו על ידי בנוגע להפרת זכות היוצרים של התובע על ידי הנתבעות בשלושת הצילומים, נקבע גם לאורו של אחד מעקרונות היסוד של דיני ההגנה על זכויות היוצרים והאפשרות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק במסגרתם, הוא השיקול ההרתעתי (ראו: ע"א 592/88 שמעון שגיא נ' עזבון המנוח אברהם ניניו ז"ל (פורסם בנבו, 1992); ע"א 9678/05 חב' בתימו בע"מ נ' ARRABON –HK-limited (פורסם בנבו, 2008); וראו גם: אפורי, בעמ' 451)).
...
גובה הפיצוי על רקע מכלול השיקולים שפורטו, אני סבורה כי יש לפסוק לתובע פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין השימוש שנעשה על ידי הנתבעת 2 בצילום שיר וגדסי בכתבה.
סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 60,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית בצילום הנבחרת ובצילום גולדה וקיסינג'ר. הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 20,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים והזכות המוסרית בצילום שיר וגדסי.
בנוסף לסכומים הנקובים לעיל, הנתבעות ישלמו לתובע הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪, בחלוקה הבאה: 37,500 ₪ ישולמו על ידי הנתבעת 1; 12,500 ₪ ישולמו על ידי הנתבעת 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לטענתה, מעשיהם של המשיבים המתבטאים בייבוא, פירסום, שיווק ומכירה של המוצרים הנהנים מסימן המסחר, פגעו בה כלכלית ובמוניטין שלה, והם מהוים הטעה של ציבור הצרכנים וניכוס שלא כדין, חלק מנתח השוק השמור לה. כן מעשים אלה הם בבחינת הפרה של סעיף 2 לפקודה; עוולת גניבת עין לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, 1991; הטעיית צרכנים בהתאם לסעיף 2, 31-32 לחוק הגנת הצרכן; הפרת זכויות יוצרים על פי סעיפים 11, 52 לחוק זכויות יוצרים- 2007 ועשיית עושר ולא במשפט.
משכך, היא עותרת במסגרת התביעה לפיצויים בסך של 100 אלף ₪ בגין כל הפרה וכן פיצויים לדוגמא לפי סעיף 31 א לחוק הגנת הצרכן.
לתמיכה בטענותיה, צרפה המבקשת, בין היתר, את הודעת רשם סימני המסחר על דחיית בקשת החברה היצרנית (להלן: "הודעת הדחייה"), וכן צלום מסך מדף האנטרנט האמור.
לגופו של עניין, הם מעלים מספר טענות הגנה מרכזיות האופייניות בהליך מסוג זה, כלהלן: (א) הצגת מצג כוזב לבית המשפט: המבקשת לא ציינה בבקשתה עובדה מהותית, והיא שבניגוד למוצר המשיבים, המוצר שלה לא קיבל אישור של משרד התחבורה, והדבר המסביר אי הצגת נותנים בדבר הקף מכירות המוצר שלה; (ב) שהוי קצוני לאור המועד בו רכשו המשיבים את הדומיין באתר כבר בחודש אוגוסט 2020, מועד עליית אתר האנטרנט של המשיבים לאויר בחודש אוקטובר 2020, מועד העלאת דף הפייסבוק כבר בחודש פברואר 2021; מועד משלוח מכתב ההתראה של המבקשת למשיבים בחודש אפריל 2021.
צו המניעה הנו סעד זמני הכרחי וחיוני בתביעות בגין הפרת סימן מסחר רשום, אשר נועד להביא להפסקת ההפרה, המגן על זכות קיימת, היא זכותו הקניינית של בעל הסימן מתוקף סימנו הרשום, ונועד במטרה להציל את הזכות הקניינית שעלולה לאבד מגבולותיה כתוצאה מהפרת הסימן הרשום, עד להכרעה הסופית בתובענה העיקרית (רע"א 3577/09 עזרא ביבי נ' אייץ אנד או אופנה בע"מ (11.06.09)).
...
יישום דברי המבקשת שלעיל על המקרה שלפנינו מביא, לכאורה, לאותה מסקנה, כך שמלבד מבחן הצליל, שבענייננו לא ניתן לומר כי הוא אינו מתקיים (שכן קיימת זהות בין ההיגדים "BabyBeep" לעומת "babybeep" מבחינת הצליל), כל האבחנות האחרות שהמבקשת הפעילה בעצמה בעת רישום הסימן שלה, מובילות לכאורה לקביעה בדבר העדר דמיון והעדר חשש להטעיה.
סוף דבר לאור כל הטעמים שמניתי לעיל, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

ת"א (שלום ת"א) 62687-07-18 ישראל ברדוגו נ' מדינת ישראל - משרד החוץ- האגף המשפטי (31.03.2020) תביעה לפצוי התובע בגין שימוש שעשתה הנתבעת בתצלומי אויר שצילם באתרים שהיא מנהלת.
מדובר בתמונה שצילם המבקש, צלם מקצועי, בשנת 1991, במהלך טקס זכרון לחללי מערכות ישראל באחד מבסיסי צה"ל. התמונה זכתה להצלחה רבים ומספר גופים שילמו למבקש עבור זכויות השמוש בה. בית משפט השלום פסק למבקש פיצויים בסך 40,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים שלו בצלום (20,000 ₪ בגין הפגיעה בזכות הכלכלית, המירב שניתן לפסוק על פי פקודת זכות יוצרים, 1924, שחלה אותה עת, בצרוף הפרישי ריבית והצמדה ממועד ההפרה, ו-15,000 ₪, מלוא הסכום שנתבע, בגין הפרת הזכות המוסרית).
...
חיזוק למסקנה זו מצא בית המשפט בכך שבאתר העמותה מופיעים צילומים רבים ללא מתן קרדיט.
משכך, ישלם הנתבע לתובע פיצויים בסכום כולל של 8,000 ₪.
כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט, כולל החזר חלקי של אגרת בית המשפט, בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

היצירות התמונות אשר צולמו מהאויר בטיסות צלום הן יצירה אמנותית מקורית כהגדרתה בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח -2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים").
מפר תמים? סעיף 58 לחוק זכות יוצרים קובע: "הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה". הנתבעת טענה כי בתמונת הכנרת ניתן קרדיט לתובע ובתמונת נמל התעופה ניתן קרדיט לצלם אחר, כי ביחס לשתי תמונות, פנתה הנתבעת לגורמים שנחזו כבעלי זכויות בתמונות לצורך קבלת היתר שימוש בתמונות, וניתן לה מהם היתר.
"במקורו, נועד ההסדר של פיצויים ללא הוכחת נזק לאפשר לבעל הזכות לתבוע פיצוי בגין ההפרה, במצבים שבהם יש לו קשיים להוכיח את ניזקו הממשי. ואולם, בפועל, פיצויים אלה נפסקים לפי בקשת תובע ובכפוף לשיקול דעת בית המשפט, גם כאשר התובע יכול היה להוכיח נזקים ממשיים אולם בחר משיקוליו-שלו לתבוע דוקא את הסעד של הפצוי ללא הוכחת נזק. לאחרונה נוטה גם הפסיקה להרחיב את האפשרות לפסיקת פיצוי ללא הוכחת נזק ולהחיל אותה גם על תחומים נוספים, אם כי במיגבלות מסויימות (עניין רובינשטיין הנ"ל, פסקה 12 לפסק דינו של השופט י' טירקל). אכן, לאור מהותו של הקניין הרוחני, וייחודיותו, הפגיעה בבעל הזכויות בו מכאיבה עד מאד ומצדיקה פיצוי, אף ללא הוכחת נזק.
...
דין הטענה להידחות.
דין הטענה להידחות.
סוף דבר מחייב הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 40,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

רבות מטענותיה של הנתבעת התייחסו לעניינים שהוסכם כי לא יידונו (למשל – ורק לשם הדוגמה – הטענה לאי המצאה של ייפוי כוח מטעם התובע; טענת הצורך ברשוי לשם צלום באתרים בחיפה; טענה תמוהה – הנסתרת מסעיף 13 לכתב התביעה גופו – כי התובע לא תבע בתביעתו סעד של פיצוי על "הזכות המוסרית"; סקירות של דיוני ועדת הכלכלה של הכנסת ומסמך הערות מטעם "מכון ש. הורביץ" בנושא הצעה לתיקון חוק זכויות יוצרים, וכפי שהעיר התובע, אפילו מיסמך הזמנה לדיקור סיני (!) השתרבב איכשהוא לסיכומי הנתבעת).
ומה שנכון ביצירת צלום בכלל, נכון בודאי בפרט בשני תצלומי האויר הנדונים בתיק זה. שני התצלומים הם בודאי "יצירות אומנותיות", וזכויותיו של התובע עליהם מוגנות בחוק.
בהמשך לכך יפים לענייננו דברי כבוד השופט בנימין ארנון בפסק דינו במסגרת ת"א (מחוזי מרכז) 9289-02-09 גולני נ' ד"ר כהן (8.2.2012): "ראשית לכל, יש להבהיר, כי עוגמת נפש כשלעצמה אינה מהוה עילת תביעה – אלא מדובר ברכיב של נזק. לפיכך, פיצויים בגין עוגמת נפש ייפסקו רק במקרה בו יוכיח התובע כי הנתבע ביצע כלפיו עוולה אשר כתוצאה מביצועה נגרם לו נזק המוגדר בדין כעוגמת נפש. במקרה דנן, כבר פסקתי כי הנתבעים ביצעו עוולה של פגיעה בזכות היוצרים החומרית... וכן כי הם ביצעו עוולה של פגיעה בזכות היוצרים המוסרית...
...
הערכת שווי הפיצוי, והפיצוי הכולל, על פי המבחנים הקבועים בחוק אחר כל האמור לעיל, אעבור להערכת הפיצוי הראוי.
סוף דבר בשקילת מכלול הנסיבות באתי לכלל מסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע עבור כל ההפרות פיצוי בסך של 94,000 ₪, על פי הפירוט הבא: 20,000 ₪ בגין כל אחת משתי ההפרות הראשונות בזכות הכלכלית בשני התצלומים.
בנסיבות העניין, בהתחשב בסכום התביעה, הסכום שנפסק, ההסדר הדיוני וכל אשר נאמר לעיל בהקשר זה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט הכוללות אגרת בית משפט ששולמה בהליך, וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 9,400 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו