מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לפיצויים בגין פגיעה בגב בעת הורדת ארון במדרגות

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

טענות התובע בתמצית: התובע טען כי במסגרת עבודתו ברדיון עסק בתיקון וסתים ורכיבי כח, עבודה פיזית קשה שדרשה, בין היתר, התכופפויות, ביצוע עבודות בתנוחות קשות, פירוק ארונות חשמל ונשיאת משאות כבדים בכוחות עצמו וללא סיוע.
בהמשך החל לסבול מתחושת סירבול בהליכה בשתי הרגליים, מלווה בתחושת נימול בידיים, אירועים כמו בריחת צואה ודחיפות במתן שתן, תחושת שריפה בשתי הרגליים, הפרעה בתחושת טמפרטורה וחוסר יכולת לרדת במדריגות.
טענות הנתבע בתמצית: הנתבע טען כי תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה לא נסובה על ארוע תאונתי ספציפי, במועד מסוים, אשר הוביל להתפתחות הליקויים הרפואיים ולא ארע לתובע ארוע בעבודה כמשמעותו בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).
מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מיקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
התובע טען כי בתחילת שנת 2017 או במועד סמוך לכך, הוא הרים במסגרת עבודתו ברדיון, וסת אשר משקלו מעל 60 ק"ג וכתוצאה מכך נתפס לו הגב למשך כשבועיים – שלושה (ס' 5 לכתב התביעה).
הוא נישאל איזה פעולות היה מבצע במהלך היום והוא העיד כך: "כמובן שכל מקום שהייתי מגיע הייתי מוריד את הכלי עבודה וחלקי חילוף ובכל מקום הייתי עושה משהו אחר ובגדול זה כולל פירוק של חלקים של הווסת והחלפה לפי הצורך. כמו שציינתי, גם לבצע את העבודה הייתי צריך להתכופף ולהתפטל (כך במקור. צ.ל. להתפתל – א.ה) ברמות שאי אפשר לתאר. כל היום הייתי מוצא את עצמי משתחל ועובד תוך כדי שכיבה" (עמ' 2 ו-3 לנ/2).
...
בפרק הדיון ומסקנה בעמ' 4 לחוות הדעת קבע ד"ר דיין כך: "מדובר בגבר יליד שנת 1982 הסובל מכאבים ומגבלה תפקודית קשה, לאחר ניתוח דקומפרסיה וקיבוע חוליות עמוד שדרה צווארי, לטיפול במיאלופטיה ממקור צוארי וגבי מלווים במיאלומלציה שהתבטאותה החלה בשלהי 2017 לאחר שעבד במשל (כך במקור. א.ה) כשנה כחשמלאי, עבודה פיזית תובענית שכרוכה בהרמת משאות כבדים ועבודה בתנאים של פיתול הגוף. בבירורים נשללה סיבה אחרת להתפתחות המיאלומלציה והמיאלופאטיה זולתי לחץ על חוט השדרה הצווארי בעיקר". דהיינו, גם המומחה הרפואי מטעם התובע לא קובע בוודאות כי הסיבה למחלתו של התובע הם תנאי עבודתו.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 27.8.19, נדחתה התביעה בנוגע לפגיעה בגב מן הנימוקים הבאים: "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו להתפתחות הכאבים בגב.
בנוסף, ההרכבה נעשתה בגב כפוף תוך תנועות של כיפוף ויישור כדי להכנס תחת השולחנות והארונות אותם הרכיב; לכוון את הצירים ולקחת כלי עבודה.
מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד, אינה מחלת מיקצוע, ומאידך אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל (עב"ל (ארצי) 64316-12-18 אבישג ברנד - המוסד לביטוח לאומי, (30.4.19)).
ההובלה והסבלות בוצעו גם ו/או בעיקר ע"י אחרים (עובד נוסף וקבלני משנה) וכאשר התובע ביצוע הובלות הוא נידרש למגוון פעולות שונות כגון נשיאת רהיטים שונים שמשקלם שונה זה מזה, עלייה במדריגות ולעיתים במעלית, ירידה ועלייה מהמשאית וזמן נסיעה ממקום למקום.
כן תאר התובע בהודעתו לנתבע מיום 15.6.20 (עמ' 5 שורות 9-11), כי הוא מייחס את הפגיעה בברכיו לעלייה, ירידה וקפיצה מהמשאית בזמן ההובלה: "ש. ממה לדעתך נפגעת בבירכיים.
...
משאלה הם הדברים, ראויה הייתה תביעת המשיב להידחות אף ללא מינוי מומחה רפואי".
לאור כל האמור התביעות להכרה בפגיעות בברכיים ובירכיים לפי תורת המיקרוטראומה נדחות.
סוף דבר: התביעות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כשבדקו בני הזוג קצ'ר את ארון החשמל שברחבת הכניסה לדירה מצאו כי המתגים הורדו (עדות גב' קצ'ר, עמ' 4, ש' 18-21).
וכך נקבע בהסכם: "2. השוכרים מצהירים כי זמן קצר לאחר שעברו להתגורר במושכר החלו לסבול הטרדות בלתי פוסקות מהדייר שגר בשכירות בקומה רביעית, דירה 16, הנמצאת מעל דירתם. ההתנכלויות החלו בדפיקות חזקות בתיקרה, צעקות, קללות, הורדת מתג החשמל הראשי בארון החשמל בחדר המדריגות, המשיכו לדפיקות בעזרת מוט ברזל על הסורגים בחלונות חדרי השינה, ועברו לשפיכת נוזל כימי (פעמיים) על מערכת החשמל בארון החשמל (שחייבו החלפת ציוד בארון חשמל על-ידי חשמלאי מוסמך). על דלת הכניסה ועל ריצפת הדירה (שמחייב תיקון דלת כניסה וליטוש ריצפה), ומילוי דבק במנעול הכניסה (שחייב פריצה והחלפת צילינדר על-ידי מנעולן מוסמך).
לטענת התובעים נגרמו להם הנזקים הבאים: החלפת ממ"טים בלוח החשמל (פעם ראשונה) – 900 ₪ (קבלה של "אבשלום מערכות חשמל" מיום 19.3.2019 צורפה כנספח 3 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); התקנת מצלמת בטחון לעינית הדלת – 500 ₪ (קבלה מיום 22.3.2019 צורפה בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); פרטי חשמל להתקנת מצלמה – 45 ₪ (קבלה צורפה בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); החלפת ממ"טים בלוח החשמל (פעם שניה) – 1,200 ₪ (קבלה של "אבשלום מערכות חשמל" מיום 30.3.2019 צורפה כנספח 12 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); התקנת מנעול לארון חשמל ושכפול – 134 ₪ (קבלות צורפו בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); שתי מצלמות בחדר מדרגות, לרבות עלויות התקנה, אבזרי חשמל להתקנתן, נתב, שירותי ענן וקו אינטרנט – 1,777 ₪ (קבלות צורפו כנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); החלפת צילינדר בדלת – 400 ₪ (קבלה מיום 14.4.2019 צורפה בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); חידוש דלת כניסה – 690 ₪ (קבלה מיום 24.6.2019 צורפה בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); ט. ליטוש ריצפה (על פי הצעת מחיר) – 2,800 ₪; י. תיקון וצביעת סורגים – 500 ₪; תיקון תריס – 702 ₪ (קבלה מיום 8.8.2019 צורפה בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); פירסום הדירה באתר "יד 2" – 135 ₪ (קבלה מיום 21.7.2019 צורפה בנספח 19 לתצהיר מר שריזלי, ת/3); יג. הפסדי שכר דירה, ועד בית וארנונה למשך 5 חודשים – 15,700 ₪; יד. הוצאות ייעוץ משפטי לרבות מכתבי התראה – 6,000 ₪; טו. עגמת נפש, כאב וסבל ואבדן הנאה – 10,000 ₪.
כך, לדוגמא, בכל הנוגע לטענת הגנה (כגון היתיישנות) מוטל נטל השיכנוע על הנתבע – מבלי לפגוע בנטל העקרי המוטל על התובע להוכיח תביעתו.
אני דוחה את תביעת התובעים לפצוי בגין חמישה חודשי שכר דירה.
...
ו – סופו של דבר אשר על כן, התביעה נגד הנתבע 1 מתקבלת.
התביעה נגד הנתבע 2 נדחית.
התובעים ישלמו לנתבע 2 הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שארעו לתובע, מר סרגיי פנחסוב (להלן: "פנחסוב") בעת שעבד אצל הנתבעת 1, חברת בראנץ תעשיות שיש בע"מ (להלן: "בראנץ" או "החברה").
רשלנותה של בראנץ שיטת העבודה הנהוגה אצל בראנץ היא שנציגה מטעם החברה (הגב' גילת קפל, תיקרא להלן: "גילת") מתאמת את המדידות מול הלקוחות והמודד אוסף בכל יום סידור עבודה עם רשימת כתובות אליהן הוא נידרש לנסוע ולבצע שם מדידה לפני התקנת שיש אצל הלקוח.
בתצהיר טענה גילת "בעת תאום מדידה אני שואלת את המזמין אם במקום מותקן/נמצא כיור והאם הארונות מוצבים כבר במקום. אני לא צריכה לשאול אם האתר נגיש או לא כיוון שברור לי שהוא נגיש". עוד הסבירה גילת בתצהירה שהחברה מתחייבת לספק ללקוח את השיש בתוך 7 ימים מהמדידה.
לכן "ברור שלא יתכן שנעשה מדידה במקום ותוך 7 ימים נבוא עם שיש והמתקינים יטפסו על סולם כשהם מחזיקים את השיש או ייכנסו לאתר בניה שאין בו מעקות ומדרגות". לטענתה של בראנץ לא רק שהיא לא יכולה או צריכה לברר מה התנאים הפיזיים אצל הלקוח לפני שהמודד נשלח לשם, אלא שהמודד הוא שאמור לבחון את התנאים הפיזיים כראשון מטעם החברה שמגיע למקום ולדווח לחברה "אם בכלל זה רלוואנטי לספק שיש בתוך 7 ימים או שאין נגישות למקום". וכך הסבירה גילת בעדותה: (אני) לא בודקת אם יש גישה למקום כי ברור לי שיש גישה למקום.
בראנץ טוענת שפנחסוב נפגע כשירד בסולם עם הפנים כלפי חוץ וזה מה שגרם לנפילה.
...
בנסיבות אלה אני קובעת שפנחסוב לא עבד במשך שמונה חודשים, מינואר ועד אוגוסט 2016.
על כן אני פוסקת פיצוי בסך 80,000 ₪ בראש הנזק של כאב וסבל סוף דבר התביעה מתקבלת.
לצד זאת, אינני מקבלת במלואן את טענותיו של פנחסוב לעניין גובה הנזק.
אני קובעת שעל בראנץ לפצות את פנחסוב בסך של 324,600 ₪ בגין כל נזקיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום אילת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה בסך 201,395 ש"ח בגין פגיעה בשמו הטוב של התובע.
התובע מתייחס בכתב התביעה לפרשה שנמשכה שלוש שנים, במהלכן טענה כלפיו הנתבעת 1 כי הוא חייב לה 128,000 ש"ח בגין שימוש בלתי חוקי (שב"ח) בחשמל.
התובע טען שהארוע קרה במהלך סיור קבלנים שאלעד היה אחד מהם והכחיש שהוא זה שירד לחפש את הנתבע 2.
הנתבע 2 העיד שהארוע אינו זכור לו. הפעם הראשונה שפגש את התובע הייתה בגב חניון מלון קלאב הוטל כשפנה אליו אדם אותו לא הכיר ושאל מדוע היה באכסניה של הנסיך הקטן והציג עצמו כבעלים של האכסניה.
אם אני זוכר טוב את התמונה, דני היה למעלה והסתכל על איזה ארון, והתחיל קרב שבו דני אומר לו אתה גונב חשמל, אבל היה כמה פעמים לא פעם אחת.
בחקירתו הנגדית תאר: בצד הדרומי של מרכז תיירות, בסוכה של החברה של אלעד שמחפים את הבניינים, בדיוק עמדנו שם בנקודה איפה שיש לחברת החשמל את המונה הראשי של המרכז, אני עמדתי שם ומר דני עמר הגיע מהמדרגות מהצד של קלאב הוטל, עבר לכיוון האכסניה ומשם הוא צעק לי. מר וענונו לא ציין בתצהירו היכן בדיוק במרכז המסחרי הדבר קרה, אולם בחקירתו הנגדית ציין כי מדובר במקום הנמצא ליד המדריגות, בפינה.
ברע"א 4740/00 אמר ואח' נ. יוסף ואח' נקבע מפי כב' הנשיא ברק כי לפצוי התרופתי שלושה יעדים: לעודד את רוחו של הניזוק, לתקן את הנזק לשמו הטוב, ולמרק את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע.
...
אולם במקרה הנוכחי הסתפק בכך שראה כבל חשמלי, שלאחר מכן השב"ח בעניינו יוחס לאדם אחר בכלל, שאינו בין עדי התובע, כדי לכנות את התובע, בנוכחות אנשים אחרים, "גנב". גם העובדה שעל פניו, בביקור הראשון, מסר התובע לנתבע כי הכבל הנ"ל אינו קשור אליו, דבר שהתברר כנכון, לא סייעה על מנת שהנתבע 2 ישנה מטעמו ויתנצל בפני התובע על המסקנה שהתקבלה טרם עת. הנתבעים עצמם, בסיכומיהם, הסכימו כי על אף העובדה שהיה שימוש בלתי חוקי בחשמל הצריך הדבר בירור מעמיק (ראה סעיף 27(ג) לסיכומיהם).
הוא גם עשה כן בהמשך ואף הגיע למסקנה שלא כך הדבר – ראה לעיל.
על יסוד האמור לעיל אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת הנתבעים לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, את הסך 18,000 ₪ בצירוף הוצאות המשפט בסך 5,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו