תביעה לפיצויים בגין פגיעה בבית החזה בתאונת עבודה

בית משפט השלום בחיפה ת"א 54018-03-20 פלוני נ' קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים תיק חצוני: בפני כבוד השופטת נסרין עדוי-ח'דר התובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד אלון הוברמן ואח' הנתבעת קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י ב"כ עוה"ד יורם גורי ואח' פסק דין

לפני תביעה לקבלת פיצויים בגין ניזקי גוף, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: החוק).

עוד לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה הוא ניחבל "בחלקי גופו השונים, בראשו, גבו, בית החזה, ידיו ובעיקר ברגליו" (ראו: סעיפים 3 ו- 4 לכתב התביעה).

התובע גם ביקש כי בית המשפט יפעיל את שיקול דעתו, ולהשתמש בידיעתו השיפוטית באשר להשתכרות בעולם השיפוצים, בפרט לנוכח הסכמת הנתבעת כי התובע אכן עבד בשיפוצים ובמועד התאונה הוא עבד בפרויקט בתל אביב.

לא נעלם מעיניי כי עניינו של התובע אינו ניכנס לאף סעיף מסעיפי המשנה שבתקנה 49 לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות).

...

בהינתן המסקנה אליה הגעתי כמפורט לעיל, מתייתר הצורך בדיון בשאלת הנזק.

לא נעלמה מעיניי הדרישה לאיזון ראוי בין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין בבוא בית המשפט לפסוק את הוצאות המשפט (ראו: תקנה 155(ב) בתקנות סדר הדין), ובענייננו שוכנעתי כי איזון ראוי בין השיקולים הנ"ל מחייב, לכל הפחות, חיוב התובע במלוא הוצאות הנתבעת כמפורט לעיל.

לסיכום: אני מורה על דחיית התביעה ומחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עו"ד, בסך של 36,372 ₪.

התובעת לא התלוננה במיון על חבלה בעניים וגם לא במסגרת תביעתה למל"ל. המסמך הרפואי המרכזי אליו הפניתה התובעת (עמ' 81 לתצהיר התובעת) מתעד ביקור בבית חולים שבסופו אובחנה התובעת עם דרמטוכלזיס שאינו עובר עם הבדל קל בגובה העפעפים ולא ברור כי פגימה זו יכולה להיגרם מהתאונה.

ועדה רפואית קבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 0% בהתאם להחלטה מיום 19.10.20 – קביעה זו מהוה נכות על פי דין בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד. התובעת לא הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, וכן לא הגישה למל"ל תביעה על החמרת מצב בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 משכך אין היא זכאית לפצוי עבור העתיד.

דיון והכרעה - לאור גילה של התובעת, תלונותיה כאבים בגב צואר וחזה, הטיפולים הרפואיים שעברה, המעקב הרפואי וטיפולי הפיזיותרפיה, מצאתי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לפי תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, ולפסוק לתובעת פיצוי בגין הנזק הלא ממוני על מלוא הסכום שהתובעת תבעה - 14,563 ₪ כפי שתבעה, זאת למרות שלא נמצא קשר להחלפת הקוצב.

...

בהקשר זה וברוח הדברים שנפסקו בע"א 3901/15 אביב תעשיות מתכת נ' ח'אלד בשאראת (פורסם בנבו) לא שוכנעתי כי התובעת הייתה מחויבת להעדיף או לבחור גמלת נכות מנפגעי עבודה על פני הגמלה שקבלה במסגרת הנכות הכללית, בפרט שאין מדובר בהפרש גבוה.

לאור כל האמור אני דוחה את הטענה לניכוי רעיוני.

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 48,971 ₪ - פיצויים ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 7,450 ₪ וכן אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים.

ד"ר עאוני יוסף, שמונה כמומחה מוסכם בתחום האורתופדי, קבע כי בעקבות התאונה מושא התביעה נותרה לתובע נכות בשיעור 5% כחלק יחסי מסעיף 37(5) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז- 1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי) וזאת בגין הגבלה בחלק מתנועות הצואר.

לטענת הנתבעת, יש לייחס חלק ניכר מהשלכות הנכות הצמיתה של התובע לתאונת עבודה קשה שארעה לתובע ביום 4/8/2014, ובה נפל עליו קיר והוא ניחבל בראש, בחזה, בשוק וברגל ימין.

על השיקולים שיש לשקול בעת קביעת הנכות התפקודית, עמד בית המשפט העליון, בין השאר, בע"א 4302/08 שלמייב נ' בדארנה, פסקה 8 (25.7.2010), שם נקבע כי כאשר בית המשפט נותן דעתו על הנכות התפקודית יש להיתחשב בנסיבות הפרטניות של הנתבע- משמע, עסוקו, השכלתו, גילו ומידת ההשפעה של הנכות הרפואית על היכולת לשוב ולעסוק באותו מיקצוע ובאותו מקום עבודה בו עבד עובר לתאונה.

...

הנכות התפקודית הנכות התפקודית נקבעת על ידי בית המשפט בהתאם לראיות ולכלל הנסיבות הרלבנטיות לנפגע ולהשלכות שיש לפגיעה על תפקודו ועיסוקו ( ראו ת"א (שלום חי') 43803-12-15 ס' א' ר' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (נבו 10.05.2021)  וכן   רשות הטבע והגנים נ' שוקרון  (17.03.2013) לעתים ישנה חפיפה בין הנכות הרפואית לזו התפקודית, אך ישנן פעמים בהם בית המשפט יגיע למסקנה כי בנסיבות המקרה, עולה הנכות התפקודית על הרפואית, או ההיפך (ע"א אררט נ' אזולאי, פ"ד מ(4) 690, 700 (1986);  ע"א 4919/09 עזאם נ' בר (14.6.2011)).

למרות האמור, אני סבורה כי לאור מכלול פגיעותיו של התובע נגרמה לתובע פגיעה מורכבת המשפיעה על תפקודו כשיעור נכותו הרפואית.

בהעדר ראיות ומתוך הנחה כי התובע נזקק לסיוע של בני משפחתו בעיקר בסמוך לאירוע התאונה, אני קובעת כי הפיצוי המגיע לתובע בראש נזק זה עומד על סך 20,000 ₪.

התובע, יליד 4.3.1978, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 27.3.2019, והגיש תביעתו זו לפיצויים בגין נזקיו בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), כנגד מבטחת רכבו, הנתבעת.

בפני הועדה הרפואית מדרג ראשון של המל"ל הלין התובע על כאבי גב תחתון, צואר ושוק ימין; בבדיקה שבוצעה על ידי האורתופד של הועדה הרפואית, נמצא ביחס לעמ"ש צוארי כי התנועות תקינות בכל המישורים, 80 מעלות לכל צד, כי התובע מצליח להגיע עם הסנטר לבית החזה ומסיט הצואר 50 מעלות לכל צד. על פי בדיקות הדימות, לתובע שינויים נווניים "בולטים ביותר" רב גבהיים.

משמדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, כל ההוצאות הרפואיות – כולל הקנביס – מוטלות על המל"ל (שהכיר בקשר הסיבתי בין התאונה והפגיעה באיברים), ומשהמומחה מטעם בית המשפט לא קשר בין השמוש בקנביס לתאונת הדרכים, יש לפסוק פיצוי גלובאלי.

...

את טענות התובע ראיתי לדחות, משהראיות המצויות בתיק מובילות למסקנה הפוכה לחלוטין; שכרו של התובע לא שונה במאומה בחודשים לאחר התאונה ונותר זהה.

מכל אלו המסקנה היחידה המתבקשת היא שאופי עבודתו נותר זהה עם עתיד מקצועי ברור שלא צפוי להיות מושפע מהנכות.

סבורני, כי אילו התובע היה מוכיח את הטיעון כדבעי, היה בו ממש.

איני מקבל את הטיעון לפיו אדם סובל מכאבים מפושטים, עד כדי כך שהוא בודק במרשתת את הסממנים ופונה לרופא סמוך לאחר מכן, הוא ככל אדם אחר.

בפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, יליד 24.12.1992, בעקבות תאונת עבודה שארעה לו לטענתו ביום 27.2.2017 במסגרת עבודתו כפועל אצל נתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת), בעת בניית בית פרטי בן שתי קומות ביישוב ניצן שליד אשקלון.

אכן, בטופס התביעה לדמי פגיעה, בחלק המיועד לגירסת המעסיק, כתב שרעבי כי "לפי מיטב ידיעתי החליק במדריגות במהלך ויכוח עם חבר לפני תחילת העבודה" (אגב, לא נכתב "אלים" כטענת הנתבעות בסיכומיהן); אלא שכאמור, מדובר בפרק בטופס שאינו חתום על ידי העובד ועל כן אין בו כדי לחייבו; המעסיק עצמו לא הגיע ליתן עדות ולהבהיר מה מקור "מיטב ידיעתו" האמור וממי שמע גרסה זו, שהרי הוא עצמו לא נכח בתאונה.

הפגיעה והנכות כאמור, בתאונה נפגע התובע בראש, בגב ובחזה.

...

בשקילת כל האמור לעיל מצאתי לנכון להעמיד את בסיס שכרו של התובע לצורך חישוב הגריעה מכושר השתכרותו על 6,000 ₪ בערכי היום.

מכל האמור לעיל עולה, כי מהפיצוי לתובע יש לנכות את תגמולי המל"ל הרעיוניים, אותם זכאי היה לקבל לו היתה נקבעת לו במל"ל, בנוסף על הנכות שנקבעה, נכות נפשית בשיעור של 10%, כקביעתו של מומחה בית המשפט.

כיוון שהנתבעות לא צירפו לסיכומיהן חוות דעת אקטואריות עדכניות - ומן הראוי היה כי יעשו כן - אני מורה להן להגיש חוות דעת עדכניות בתוך 7 ימים.